לבנון שברה שיא שלילי: 409 ימים בלי נשיא
מישל סלימאן עזב ב-25 במאי 2014 את ארמון הנשיא ומאז מתקשים המחנות הניצים במדינה, זה שתומך בחיזבאללה וזה שמתנגד לו, להגיע להסכמה על זהות הנשיא הבא. כרוניקה של מדינה שהתרגלה לתפקד בלי נשיא
לבנון היא מדינה משוסעת פוליטית וחברתית שמושפעת רבות ממלחמת האזרחים הבלתי נגמרת בסוריה. אם לא הספיקו לה הצרות בדמות גל פליטים אינסופי, מצב ביטחוני בלתי יציב ושיתוק פוליטי, רשמה שלשום (יום ג') ארץ הארזים שיא שהיא לא ממש מתגאה בו - 409 ימים בלי נשיא מאז שמישל סלימאן הנוצרי עזב את הארמון בביירות.
אבא, תן לי מפלגה. בלבנון בונים על שושלת
הצטרפו ל-ynet חדשות בעולם בפייסבוק
השיא הקודם נרשם כשהנשיא הנוצרי-מארוני אמין ג'ומאייל סיים את תפקידו בספטמבר 1988 ולא נמצא לו יורש במשך 408 ימים. בעת כהונתו כנשיא עשה ג'ומאייל צעד שנוי במחלוקת כשהחליף את ראש הממשלה הסוני סלים אל-חוס בגנרל מישל עוון הנוצרי. צעד זה לא היה מקובל בלבנון שכן ראש הממשלה מגיע בדרך כלל מהעדה הסונית, והוא הביא למצב שבו שתי ממשלות פעלו אחת מול השנייה כשאל-חוס זכה לגיבוי של המשטר הסורי.
באוקטובר 1989 חתמו הצדדים הניצים על "הסכם טאיף" בסעודיה, שכלל רפורמות פוליטיות בלבנון, והיה למעשה אקורד הסיום של מלחמת האזרחים במדינה שפרצה ב-1975. עד "הסכם טאיף", כאמור, מונה ראש הממשלה הסוני על ידי הנשיא המארוני, אולם בעקבותיו הוכפף ראש הממשלה לפרלמנט בביירות, כלומר לרשות המחוקקת.
הנשיא שכיהן 17 ימים ואז חוסל
בנובמבר 1989 מונה רנה מעווד לנשיא המדינה הערבית, והוא כיהן במדינה במשך 17 ימים בלבד עד שחוסל ב-22 בנובמבר, ככל הנראה על ידי גורמים פרו-סוריים.
מישל סלימאן עזב ב-25 במאי 2014 את ארמון הנשיא בביירות. סלימאן, מפקד הצבא לשעבר, נחשב לדמות שנואה במיוחד על ארגון חיזבאללה השיעי. מאז פרישתו מהנשיאות מתקשים "מחנה 14 במרס", המתנגד לחיזבאללה, ו"מחנה 8 במרס", שתומך בארגונו של חסן נסראללה, להגיע להסכמה על זהות הנשיא הבא. ברקע: מלחמת האזרחים בסוריה שבה ארגון חיזבאללה שקוע עמוק עד הצוואר לצד משטרו של בשאר אסד.
25 פעמים התכנס הפרלמנט הלבנוני כדי לבחור נשיא, אך לשווא. רוב חברי "מחנה 8 במרס" מתעקשים שהנשיא הבא יהיה הגנרל הנוצרי מישל עוון, יו"ר הזרם הלאומי החופשי ובעל בריתו של נסראללה שבעבר היה אויב מר של המשטר הסורי.
המחנה המתנגד לחיזבאללה בראשות יו"ר זרם "אל-מוסתקבל" סעד אל-חרירי, בנו של ראש הממשלה שנרצח רפיק אל-חרירי, מתנגד למועמדתו של עוון. הסיבה לכך היא קרבתו של עוון לחיזבאללה והעובדה שאל-חרירי תומך במועמד נוצרי אחר לנשיאות, הלוא הוא סמיר ג'עג'ע, יו"ר הכוחות הלבנוניים ושנוא נפשו של נסראללה.
המדינה שהתרגלה לוואקום נשיאותי
המצב של ואקום נשיאותי אינו זר לזירה הלבנונית. בעיצומו של משבר פוליטי שנמשך שנה, הנשיא הנוצרי אמיל לחוד, שמזוהה עם חיזבאללה ומשטר אסד, עזב בנובמבר 2007 את ארמון הנשיאות והותיר את הכיסא ריק במשך חצי שנה דרמטית במיוחד שכמעט הסתיימה במלחמת אזרחים נוספת. בדומה למצב הנוכחי בלבנון, גם אז לא הצליחו שני המחנות הניצים להגיע להסכמה על נשיא, והמשבר הוביל למרחץ דמים במאי 2008 כשפעילים חמושים המזוהים עם חיזבאללה השתלטו על אזורים במזרח ביירות והתעמתו עם מתנגדיהם. עשרות בני אדם נפגעו בעימותים שהטריגר שלהם היה החלטה של ממשלתו של פואד א-סניורה, המזוהה עם המחנה המתנגד לחיזבאללה, לפרק את רשת התקשורת הפרטית של הארגון בלבנון ולהדיח את וואפיק שוקייר, הממונה על האבטחה בנמל התעופה הבינלאומי בביירות שהיה ידוע כמקורב לארגון.
בדומה למלחמת האזרחים בלבנון, גם המשבר הנשיאותי הקודם הסתיים בעקבות התערבות בין-ערבית ועם הסכם על הקמת ממשלת חדשה ועל בחירתו של מישל סלימאן כמועמד פשרה לנשיאות. מינויו של סלימאן אושר ב-25 במאי 2008 בפרלמנט הלבנוני וכדי להרגיע את השטח בוטלו החלטות ממשלתיות נגד חיזבאללה.
בפברואר 2014 נרשמה פריצת דרך פוליטית בלבנון אחרי חודשים של ממשלת מעבר וחוסר הצלחה לגבש ממשלה חדשה. תמאם סלאם הסוני הצליח להרכיב ממשלת פשרה בין הגורמים הניצים שבה חברים שמונה שרים מהמחנה המתנגד לחיזבאללה ושמונה שרים מהמחנה התומך בחיזבאללה. שמונה שרים נוספים נבחרו כפשרה מטעם הנשיא סלימאן, ראש הממשלה סלאם והמנהיג הדרוזי הבולט וליד ג'ונבלאט.
אולם לאחרונה צצים עוד ועוד סדקים גם בממשלה בייחוד לאור נחישותו ועקשנותו של מישל עוון למנות את גיסו למפקד הצבא. סוגיה שלפי שעה לא זוכה להיענות חיובית מצד יריביו הפוליטיים בממשלה, מה שעלול להסלים את המצב הנפיץ במילא במדינה ואף לאיים על כהונתה של הממשלה הנוכחית
בחזית פוליטית נוספת הלבנונים גם כן לא נוחלים הצלחה. בעקבות המשבר הפוליטי במדינה וחילוקי הדעות בין הצדדים החליט הפרלמנט לבטל את הבחירות הכלליות המתוכננות, והאריך את כהונתו עד 2017, כשברקע ארגוני זכויות אדם במדינה מוחים על המהלך.
בחודשים האחרונים מתנהל בלבנון דיאלוג בין חיזבאללה של נסראללה לבין זרם "אל-מוסתקבל" של אל-חרירי בניסיון לפתור את המשברים הרבים במדינה. לא פחות מ-14 סבבי שיחות נערכו בין הצדדים בחסות יו"ר הפרלמנט נביה ברי השיעי, וכרגע שום פיתרון לא נראה באופק.
בזמן האחרון עלו כמה יוזמות בנושא המשבר הנשיאותי בלבנון. אחת מהן הציעה לתת לעם לבחור נשיא, ואחרת הציעה לקיים סקר דעת קהל בקרב העדה הנוצרית בלבנון בעניין מועמדי העדה לנשיאות. כמו בנושא השיחות בין תומכי חיזבאללה למתנגדיו, גם יוזמות אלה עדיין לא נושאות פרי.
לפנייה לכתב/ת 
