שתף קטע נבחר

איך להצליח בבחינות? הפעילו את החושים

הסטודנטים נמצאים בעיצומה של תקופת הבחינות וכל אחד מנסה לסגל את שיטת הלימוד הטובה ביותר. לקרוא, לכתוב ולשמוע - כל הדרכים שיקלו עליכם לזכור את חומר הלימוד ולמקסם את פוטנציאל ההצלחה בבחינה

מי לא היה רוצה זיכרון מושלם, כזה שיאפשר לו לשמוע או לקרוא טקסט פעם אחת ולזכור? תקופת הבחינות בעיצומה, ועבור סטודנטים רבים מלאכת השינון היא משימה מפרכת. מחקרים מוכיחים כי הפעלה של כמה חושים במקביל משפרת משמעותית את יכולת הזיכרון, ויכולה לשפר את סיכויי ההצלחה בלימודים. לקרוא בקול ולזכור.

 

כתבות נספות בערוץ הלימודים :

המוסד שייצר מנהלים של 1,600 חברות

מאז 1990: זינוק של פי 5 במספר מקבלי תארים אקדמאים

חפשו את הברק בעיניים. כך תבחרו תואר שני

 

>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

לקרוא בקול טקסט כתוב, ולכתוב טקסט שמיעתי

ישנם שני כללי מפתח עיקריים ל"אפקט ההפקה", המעניקים יתרון משמעותי בזיכרון ויכולים לשפר את יכולת הזיכרון בכ-20%. הכלל הראשון הוא קריאה בקול של טקסט כתוב והכלל השני הוא כתיבה של טקסט המתקבל בצורה שמיעתית (במהלך האזנה להרצאה למשל).


 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

"מחקרים רבים מצאו כי הפקה של מילים באמצעות קריאתן בקול משפרת את הזיכרון באופן משמעותי ביחס לקריאה דמומה" מסבירים ד"ר יניב ממה וד"ר מיכל איכט מאוניברסיטת אריאל, החוקרים את הנושא. חוש הראיה מופעל כחלק מעיבוד החזותי של קריאת המילה. חוש השמיעה מופעל כחלק מעיבוד שמיעתי של האזנה למילה בעת אמירתה בקול. המספר הגדול של תהליכי העיבוד בחושים השונים מקנה יתרון למילים שנאמרו בקול.

 

לאחרונה, ד"ר ממה וד"ר איכט הרחיבו את המחקר בנושא "אפקט ההפקה" גם לחוש השמיעה. ד"ר איכט: "במסגרת המחקר חשפנו את הנבדקים למילים באמצעות הקשבה בלבד, חלק באמצעות הקשבה ואמירה בקול, וחלק באמצעות הקשבה וכתיבה. בעת המבחן, התבקשו הנבדקים להיזכר במילים שלמדו. מילים שרק הושמעו בקול נזכרו בשיעור של כ-17%, ומילים שנלמדו באמצעות כתיבה בנוסף לשמיעה, נזכרו בשיעור גבוה יותר, של 28%. המסקנה היא כי גם כאן, הכמות הגדולה של תהליכי העיבוד בחושים השונים, גרמה לשיפור יכולת הזיכרון".

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

זהה איזה חוש דומיננטי יותר אצלך

"מחקר זה מתווסף לעדויות רבות נוספות לקשר בין החושים ללמידה" אומר רן שמשוני, מומחה למיומנויות למידה מחברת פסיפס. "בתיאוריית האינטליגנציות המרובות של פרופ' הווארד גארדנר מאוניברסיטת הרווארד, מתקיים דיון נרחב על אינטליגנציה שמיעתית. כדאי לכל אחד להכיר מיומנויות שונות ללמידה, להתנסות בהם ולזהות את המתאימות לנו ביותר".

 

איזה טיפוס אנחנו, לומד שמיעתי או לומד ויזואלי?

שמשוני: "לומדים שמיעתיים מאופיינים בכך שהם לומדים עם מוסיקה ברקע העוזרת להם להתנתק מהסביבה. לומדים אלו יתקשו לסכם במהלך הרצאה ויעדיפו להתמקד בהקשבה. הם יכולים גם תוך כדי לשרבט ציורים על נייר כי זה עוזר להם להקשיב. לומדים שמיעתיים יוכלו להפיק מלמידה עם חבר יותר ערך, הם יהיו מסוגלים להתנתק מההקשר החברתי של המפגש, ויתמקדו בשיחה על החומר. לעומתם, לומדים ויזואליים יתקשו יותר להתרכז בלימוד בעת מפגש חברתי. הלומד הוויזואלי יעדיף לסכם את החומר ולהיעזר בעזרים כתובים כמו תרשימים, טבלאות, גרפים, צבעים שונים של מרקור וכו'".

 

טיפים ללומד השמיעתי

אם יותר קל לכם ללמוד משמיעה כדאי לכם למקד את השיטות המשלבות יותר שמיעה ופחות קריאה וכתיבה. "למי שיש חוש שמיעתי מפותח, כדאי ללמוד בחברה בה משוחחים על החומר הלימודי ובדרך זו מתבצעת למידה שמיעתית. דיבור בקול ישפר גם את הבנת השאלה והתאמה טובה יותר של התשובה. גם אמירה בקול של תשובות אפשריות לשאלה יכולה לשפר את איכות התשובה שנכתוב בבחינה. אמנם בבחינה לא ניתן לדבר בקול, אבל עיקר הלימוד הוא לאורך הסמסטר ובבית לפני הבחינה, כך שאין מה להתבייש ומומלץ לדבר בקול גם אם נמצאים לבד בחדר לקראת הבחינה".

 

טיפ נוסף: "ניתן להלחין את חומר הלימוד ללחן של שיר מוכר שאנחנו אוהבים" מציע שמשוני. "ממש כפי שזוכרים את אותיות הא"ב בשיר הילדים המפורסם".

 

טיפים ללומד הוויזואלי

אם אתם מרגישים שיש לכם זיכרון צילומי ואתם זוכרים את החומר על פי המיקומים בסיכום, נראה שאתם נמנים עם קבוצה זו. שמשוני: "במקרה זה כדאי להרבות בשימוש בטבלאות ותיעוד בכתב של החומר. כלי מצוין עבור לומדים מסוג זה, הוא ארגון החומר בצורה של תרשימי זרימה".

 

לייצוג החזותי מספר יתרונות. שמשוני: "ראשית, הוא מסייע להפריד בין עיקר לתפל. שנית, ארגונו החזותי של החומר הלימודי למעשה דוחס אותו לתוך מבנה מצומצם ומסודר, ולכן מקל מאוד ובזמן בחינה וכך, במקום להקדיש מאמץ לשליפת הפרטים מהזיכרון או לארגון החומר, הוא יוכל להתפנות למשימות הניסוח של התשובה".

 

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

 

לא לכל אחד מתאים לשמוע מוזיקה תוך כדי לימוד חומר חדש לקראת בחינה. שמשוני: "בכל מקרה, גם מי שמוזיקה משפרת את יכולת הריכוז שלו, לא מומלץ להאזין ליצירות חדשות או למוזיקה המכילה מלל מורכב. חשוב מאוד שהלומד הוא שיבחר את המוסיקה, ולא שהיא תכפה עליו. עדיף להשתמש במוזיקה אינסטרומנטלית (רק כלי נגינה), שהיא מונוטונית יחסית ושאין בה קפיצות בולטות מדי. מוסיקה אלקטרונית מקפיצה, דווקא תקשה על הריכוז שכן היא תעודד רצון להתנועע".

 

ואם כבר שילוב של כמה חושים, מה לגבי חוש הטעם והריח? האם יש קשר בין אכילת מזונות מסוימים או הרחה של ריחות מסוימים לתחום הזיכרון? שמשוני: "מחקרים מוכיחים שיש קשר בין היכולת שלנו להיזכר בזמן מבחן בתשובה הנכונה ובין המקום והזמן שבו למדנו את החומר. ככל שסביבת הלימוד דומה יותר לסביבת הבחינה, כך גדלים סיכויינו לזכור את החומר. ריחות שיופיעו במקום הבחינה, סוגי אוכל שאכלנו במהלך הלימוד ונאכל במהלך הבחינה, יכולים לשמש כרמזי שליפה היקפיים לזיכרון, ולסייע להצלחתנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים