שתף קטע נבחר

הפרילי לא טבעי? נדחתה ייצוגית נגד "תנובה"

לקוח שטען שהוטעה על ידי החברה כשרכש יוגורט שעל אריזתו נכתב "טבע" ביקש לחייב את תנובה ב-56 מיליון שקל. השופטת מתחה עליו ביקורת

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה את בקשתו של צרכן יוגורט "פרילי" לאשר תביעה ייצוגית נגד תנובה בעקבות השימוש במילה "טבע" על האריזה. השופטת יעל וילנר קבע שמשמעות המילים "טבע" ו"טבעי" שונה, ומתחה ביקורת על המבקש.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

תקן סימון מזון קובע שמותר לסמן בכינוי "טבעי" מזון יחיד שאינו תערובת של מזונות, שאין בו תוספת רכיבים ושלא עבר תהליכים מסוימים. אך מה לגבי המילה "טבע"? שאלה זו התעוררה לפני כשנה וחצי בבקשה שהוגשה למחוזי בחיפה לאשר תובענה כייצוגית ובמסגרתה לחייב את תנובה ב-56 מיליון שקל.

 

המוצר שבמחלוקת היה "פרילי טבע - יוגורט עם גרנולה ופירות 1.9% שומן". הצדדים הסכימו שלא מדובר במוצר "טבעי", אלא מוצר שבו תערובת של מזונות, שעבר תהליכי עיבוד ושימור, ומכיל גם חומרים מלאכותיים. השאלה הייתה אם המילה "טבע" מהווה הפרה של התקן והאם יש כאן הטעיית הצרכן.

 

המבקש טען שבמשך שלוש שנים הוא רכש את היוגורט מתוך מחשבה שמדובר במוצר איכותי יותר משאר מוצרי "פרילי". לדבריו, המילה "טבע" על גבי אריזת המוצר יצרה אצלו ציפייה למוצר "טבעי", והוא הופתע לגלות שלמעשה הוא מכיל עשרות רכיבים שונים וכן חומרי טעם וריח.

 

תנובה טענה שהמילה "טבע" אינה שוות ערך למילה "טבעי". לשיטתה, התקן לא אוסר כל שימוש בשורש ט.ב.ע, והמילה "טבע" נועדה לשקף את תכונותיו של היוגורט המכיל גרנולה ופירות שהן תוספות מן הטבע.

 

הופתע אחרי שלוש שנים?

השופטת יעל וילנר קבעה שתנובה לא הפרה את הוראות התקן או כל חוק אחר. בנוסף, לטעמה, לא הייתה הטעייה צרכנית ועצם השימוש במילה "טבע" לא גרם למבקש או לקבוצה נזק כלשהו. לעמדתה, "טבע" הוא שם עצם המתאר מושג רחב וכללי, בעוד ש"טבעי" הוא תואר לעצם שאינו מלאכותי. מכאן שבמילה "טבעי" אסור היה להשתמש בהקשר של היוגורט המדובר, אבל עם המילה "טבע" אין בעייתיות.

 

"המילה 'טבע' לא יכולה הייתה להטעות את המבקש לחשוב שהוא רוכש מוצר מזון 'יחיד' שאינו מעורבב עם רכיבים נוספים", כתבה השופטת, "שהרי די במבט חטוף בתמונות על אריזת המוצר שצירף המבקש עצמו לבקשת האישור, על מנת ללמוד כי מאפייני אריזת המוצר מעידים במהימנות רבה על תוכנו".

 

אמנם דיני הגנת הצרכן נועדו למנוע הטעיה, הוסיפה השופטת, אך הם לא נועדו להסיר מהצרכנים אחריות בסיסית ושימוש בשכל ישר.

 

בהקשר זה ביקרה השופטת את טענות המבקש והעירה כי גם אם בפעם הראשונה הטעתה המילה "טבע" את המבקש, "תמוהה בעיני עד מאוד טענתו כי 'הופתע' לגלות כי המוצר מכיל עשרות רכיבים שונים, לאחר רכישת ואכילת מאות יחידות של המוצר משך שנים". לפיכך דחתה השופטת את הבקשה וחייבה את המבקש בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים