שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תגלית: גידול תרנגולות בארץ לפני 2,300 שנה
    העדות הקדומה ביותר בעולם המערבי לתעשייה של גידול עופות התגלתה באתר ארכיאולוגי בבית גוברין. שפע העצמות, סימני שריפה ודגמי שחיטה מעידים שהתרנגולות גודלו ונאכלו באתר, אך גם שימשו לייצוא

     

     

    עצמות תרנגולות מאתר מרשה (צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה)
    עצמות תרנגולות מאתר מרשה(צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה)

    מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם אמש (ג') בכתב העת היוקרתי PNAS מגלה כי גידול תרנגולות בצורה תעשייתית החל לראשונה בישראל כבר לפני 2,300 שנה. מהאתר ההלניסטי מרשה, בחבל לכיש, נדגמו עשרות עצמות של תרנגולים שעליהם הופיעו סימני שחיטה וצלייה.

     

    לפי המחקר, בישראל החלו לראשונה לגדל תרנגולות למסחר. "חקר שרידי בעלי החיים באתר מרשה מציג את העדות הקדומה ביותר בעולם המערבי לתעשייה רחבת היקף של עופות", הסבירה לי פרי-גל, שהובילה את המחקר.

     

    התרנגול, שהגיע למזרח התיכון לפני 5,000 שנה ממדינות המזרח הרחוק, נחשב בתחילה לבעל חיים אקזוטי ונדיר. בעבר שימושו הוגבל בעיקר לצורכי פולחן וקרבות תרנגולים. עד היום, הזמן והמקום שבהם החל גידול מסחרי של תרנגולות כחיית משק לאכילה וביצים היו בגדר תעלומה. באתר מרשה, שמהווה כיום חלק מהגן הלאומי בית גוברין, נמצאו מתקנים חקלאיים תת-קרקעיים המעידים כי הייצוא החקלאי היה ענף כלכלי מרכזי ביישוב.

     

    שרידים מאתר מרשה. עדויות לתעשייה בת 2,300 שנה (צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה)
    שרידים מאתר מרשה. עדויות לתעשייה בת 2,300 שנה(צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה)
     

     (צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה)
    (צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה)

    המחקר הארכיאו-זואולוגי של חוקרי אוניברסיטת חיפה, שהובילו ד"ר עדי ארליך, פרופ' איילת גלבוע ופרופ' גיא בר-עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, הוביל לממצא מפתיע ביותר שנגע לכמות עצמות התרנגולים: כ-30% מכלל העצמות באתר זוהו כעצמות תרנגולים, זאת בהשוואה לאחוזים מעטים שנמצאו באתרים הלניסטיים מקבילים מכל המזרח התיכון. שפע העצמות, יחד עם סימני שריפה ודגמי שחיטה עליהן, מעידים על כך שהתרנגולות שנתגלו גודלו ונאכלו באתר.

     

    ציורי קיר של תרנגולים וצלמיות בדמות תרנגולים שנתגלו במרשה מהווים אף הם עדות משכנעת לחשיבות התרנגול

    לכלכלת העיר. ככל הנראה, גידול התרנגולות במרשה לא היה רק לצורכי בשר, וניתוח מעמיק העלה כי רוב הפרטים היו נקבות מטילות בשלבים שונים.

     

    "מאות שנים של איקלום הדרגתי של התרנגול למזג האוויר הים-תיכוני בדרום הלבנט, יחד עם הטמעה הדרגתית של בעל חיים זה בכלכלה המזרח תיכונית, יצרו ככל הנראה זן תרנגול עמיד המותאם לניצול כלכלי", ציינו פרי-גל ופרופ' בר-עוז. "רוח הגלובליזציה שאפיינה את המשטר ההלניסטי יצרו את התנאים המתאימים לשינוי מעמדו של התרנגול והכנסתו לתפריט האדם. בתקופה הרומית, כמאה או מאתיים שנה לאחר ראשית גידולו התעשייתי במרשה, התוודעו הרומאים לזן התרנגול החדש, ובתיווכם הופץ בהדרגה למרכזי התרבות באירופה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תגלית: גידול תרנגולות בארץ לפני 2,300 שנה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה
    שרידי תרנגולות במרשה
    צילום: החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה
    מומלצים