אלטרנטיבה לבנקים? חברי אגודות האשראי אופטימיים

הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הפיננסיים בישראל, ממשיכה בפעילותה בקבלת גופים פיננסיים שונים המשמיעים את הצעותיהם בפניה ואמש (ד') הופיעו בפני הוועדה חברי קואופרטיב "שלנו" – קבוצה המעוניינת להקים אגוד אשראי – גוף שיהווה אלטרנטיבה לבנקים המסחריים.

"במקור הוזמנו ל-20 דקות, אך הפגישה ארכה למעלה מ-40 דקות", אומרת ל ynet אורלי לאופולד, ממייסדי קואופרטיב שלנו שייצגה את האגודה בפגישה. "חברי הוועדה שאלו המון שאלות, והצגנו להם את המודל שלנו. אחרי עבודה של שנים מול הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אנחנו מרגישים שהפעם יש באמת התעניינות ורצון. יצאנו בתחושה מאוד טובה".

נציין כי איגודי אשראי הינם קואופרטיבים כלכליים הפועלים ללא מטרת רווח, ומציעים לחברים בהם מוצרים פיננסיים צרכניים פשוטים יחסית כגון ניהול חשבון עו"ש, פיקדונות והלוואות בתנאים אטרקטיביים, בשאיפה למקסם ערך צרכני עבורם.

בעולם קיימים למעלה מ-50 אלף אגודות אשראי שונות בכ-100 מדינות. בהם חברים כ-200 מיליון איש והיקף הנכסים המנוהל באגודות הללו עומד על כ- 1.6 מיליארד דולר.

לטענת "שלנו", הדרישות להקמת "בנק חברתי", כפי שפורסמו לאחרונה על ידי בנק ישראל, אינן מאפשרות כניסה לפעילות, עקב חסמים גבוהים שלדבריהם אף אינם נהוגים ברוב מדינות העולם.

כך בין הייתר, בטיוטה שפרסם המפקח על הבנקים, בנוגע להקמת אגודות בנקאיות, נדרש הון עצמי התחלתי של 75 מיליון שקל ויחס הלימות הון של 15%, זאת בעוד לטענת הקבוצה, ברוב מדינות העולם בהן פועלות אגודות אשראי הדרישה להון התחלתי עומדת על אפס ויחס הלימות ההון הגבוהה ביותר עומד על 10%.

הדרישה, כפי שהציגה האגודה בפני חברי הוועדה היא שבשלב הראשון ההון העצמי הנדרש יהיה מזערי ובוודאי כאשר מדובר בניהול חשבונות עו"ש ופיקדונות בלבד, ללא מתן אשראי וללא אוברדראפט.

(צילום: shutterstock)

באגודה דורשים גם הקלות רגולטוריות נוספות וכן לאפשר להם להתחבר למערכת שב"א (מפעילה את ממשק התקשורת בין חברות האשראי ובתי העסק) ומס"ב (מערכת העברת תשלומים בין הבנקים) וכן לתשתית ה IT של הבנקים.

"אנחנו מאמינים שצריכים להיות הרבה אגודות אשראי בישראל, ואחת לא מספיקה", אומרת לאופולד. "בהתחלה חששנו שזה אולי לא בתוכנית העבודה שלהם (הוועדה), כי ההגדרות שלה לא היו כל כך ברורות, אבל הם נתנו לנו את התחושה שזה לגמרי במגרש שלהם".

נערכים ליום שאחרי

ואולם, בעוד באגודות האשראי מביעים אופטימיות, בבנקים זועמים על התנהלות הוועדה. גורמים שונים במערכת הבנקאית אומרים ל ynet שלא לציטוט כי "התנהלות הוועדה (שהוקמה במשותף על ידי האוצר ובנק ישראל) היא שערורייתית" והמסקנות כבר קבועות מראש. "כל הבנקים ביחד קיבלו 20 דקות לדבר בפני הוועדה בעוד שלל ארגונים קיקיוניים קיבלו כל אחד זמן כפול. הכל מכור מראש. נראה ששכחו שם שהמסקנות ישפיעו רק על הבנקים, אז לא מגיע לנו קצת יותר התייחסות?"

מדברי הבנקאים משתמע כי במובן מסויים הם כבר השלימו עם חלק מהנושאים שהוועדה בוחנת - ככאלו שכבר יגיעו לשלב ההמלצות. כך למשל הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים – למרות הביקורת והמאמץ לשכנע את המחליטים כי הצעד יפגע בסופו של דבר בציבור הלקוחות, הבנקים נערכים כבר "ליום שאחרי". 

גורמים הקשורים לוועדה דוחים את הטענו הללו. לדבריהם, "הוועדה ביקשה מחלק מהגופים שהגישו ניירות עמדה לבוא ולהציג את עמדתם, כאשר כל הגופים שהוזמנו מקבלים יחס שווה. לעומת זאת, אף אחד מהבנקים לא הגיש עמדה למעט איגוד הבנקים, והוא זומן להשמיע את עמדתו". אותם גורמים מדגישים כי "לוועדה אין אג'נדה והיא פתוחה לשמוע את כולם". 

נזכיר כי הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הפיננסיים בישראל, בראשות דרור שטרום, מונתה בתחילת חודש יוני על ידי האוצר ובנק ישראל לבחינת הכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים, כמו כן הוועדה בוחנת את הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים והסרת חסמים לקידום התחרות. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה בתחילת חודש ספטמבר.