בקטריות על הכיפאק
עוד כשהיה ילד בלוס אנג’לס, התעניין טל דנינו בביולוגיה ומדע. מאז הוא צמח להיות ביולוג מוביל שהצליח לתכנת בקטריות שיסייעו לגילוי מוקדם של סרטן הכבד. הוא כל כך אוהב בקטריות שהוא אפילו מצייר אותן
מודע לעובדה זו, החליט טל דנינו, ביולוג ובעל תואר PHD בהנדסה גנטית (מאוניברסיטת סן דייגו) ופוסט דוקטורט ב-MIT לבסס את מחקרו בתחום הסרטן והצליח לתכנת במעבדה בקטריות שיסייעו לגילוי מוקדם של מחלת סרטן הכבד. הגילוי המשמעותי שלו בתחום זיכה אותו בפרסים מדעיים וחשיפה עצומה. אחד החשובים ביניהם, היה ב-TED לשם הוזמן להרצות ביחד עם עוד 20 איש מרחבי העולם ולהציג את מחקרו.
"אתם אולי לא מבינים את זה, אבל יש יותר בקטריות בגוף שלכם מכוכבים בכל הגלקסיה שלנו”, פתח דנינו את הרצאתו, ”היקום המרתק הזה של בקטריות בתוכנו הוא חלק בלתי נפרד מהבריאות שלנו, והטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר, שהיום אנחנו יכולים לתכנת את הבקטריות האלו כמו שאנחנו מתכנתים מחשבים".
את מחקרו המרתק עורך דנינו ,32, בבוסטון לשם עבר לפני שלוש שנים במסגרת לימודיו ומחקרו. בן להורים ישראלים, נולד וגדל בטרזנה, למד בפורטולה ואל קמינו. בחור מבריק שמילדותו היתה לו משיכה לביולוגיה ולמחקר. "הבקטריות הן חלק גדול מהזהות של הגוף שלנו”, הוא אומר, ”הן מכתיבות כיצד נעכל את האוכל שאנו צורכים. אנו יודעים שהבקטריות טובות לגוף שלנו, אבל איננו יודעים ממש מדוע. האספקט השני הוא להשתמש בבקטריות האלו על מנת למצוא תאים סרטניים שמסוכנים לנו, לדווח עליהם ולהשמיד אותם".
דנינו מסביר שהוא מהנדס את החיידקים הטובים בגוף כדי לגלות את התנאים הסרטניים ואף מזין את החיידקים בסוכר ואז מאפשר להם לגלות תאים סרטניים בשלבי התפתחותם הראשוניים. דנינו גורם להם להיצבע באור בוהק וכך מאתר אותם באזורים השונים בהם הם קיימים בגוף.
בעודו עורך את מחקרו בנושא הבקטריות וכיצד ניתן להשתמש בחיידקים על מנת לטפל בחולי סרטן, חלתה אחותו הבכורה בסרטן הלימפומה והיא אמא לתינוק בן שבעה חודשים. כשהרופאים גילו שהיא חולה, הסרטן היה כבר בדרגה 4, כלומר הוא התפשט. "פתאום כל המחקר שלי הפך לנושא הרבה יותר אישי”, הוא מודה, “היום היא כבר בסדר, אבל זו היתה תקופה לא קלה עבור המשפחה”. למרות שהרופאים המטפלים באחותו לא נתנו לה סיכוי להביא עוד ילד לעולם, היא ילדה לפני מספר חודשים תינוק נוסף.
מחקרו של דנינו משך הרבה מאוד תשומת לב של מיטב המעבדות והאוניברסיטאות בארה"ב. לבסוף בחר דנינו במוסד היוקרתי מכולם לערוך את הפוסט דוקטורט שלו MIT, אוניברסיטת מדעים פרטית, בה נערכים מחקרים מהחשובים ביותר בתחום. את המעבדה שלו, הקים דנינו באוניברסיטת קולומביה.
האם אתה חושב שיש קשר בין האופטימיות של החולה ויכולת הלחימה שלו לסיכויי ההחלמה ומה הקשר בין מתח לבין סרטן?
"אני לא מומחה לכך, אבל אני יודע שיש מחקרים שמוכיחים שאושר ושלווה פנימית, יכולת לחימה והרוח שלך, אלו גורמים מרכזיים ביכולת שלך להחלים. ברור שמתח הוא גורם גדול שיכול להביא לדלקות בגוף וכשיש לך דלקת אז התאים עשויים להיפגע וכתוצאה מכך וזה יכול להוביל לסרטן".
ספר לי קצת על המחקר שלך.
"אני מהנדס בקטריות לטיפול בסרטן. החלטתי לחקור איך אנחנו יכולים לתכנת את הבקטריות לזהות ולטפל במחלות בגוף שלנו כמו סרטן. אחת העובדות המפתיעות בנוגע לבקטריות היא שהן יכולת לגדול באופן טבעי בתוך גידולים. זה מתרחש בגלל שגידולים בדרך כלל הם אזורים בהם למערכת החיסון אין גישה, וכך בקטריות מוצאות את הגידולים האלה ומשתמשות בהם כמקום מפלט כדי לגדול ולשגשג. התחלנו להשתמש בבקטריות פרוביוטיות שהן בקטריות בטוחות שיש להן תועלות בריאותיות, ומצאנו שכשהן מועברות אורלית לעכברים, הפרוביוטיקה הזו תבחר סלקטיבית לגדול בתוך גידולי כבד. הבנו שהדרך הכי נוחה להדגיש את הנוכחות של הפרוביוטיקה, ולכן, את הנוכחות של גידולים, היתה לגרום לבקטריות האלו לייצר אות שיהיה בר זיהוי בשתן, אז תכנתנו אותן ספציפית ליצור מולקולות שישנו את צבע השתן שלכם כדי להצביע על הנוכחות של סרטן. המשכנו להראות שהטכנולוגיה הזו יכולה באופן רגיש ומדוייק לזהות סרטן כבד, סרטן שמאוד קשה לזהות אחרת. עכשיו, מאחר והבקטריות האלו נמצאות ספציפית בגידולים, תכנתנו אותן לא רק לזהות סרטן אלא גם לטפל בו על ידי יצירת מולקולות תרפותיות מתוך הסביבה הסרטנית שמכווצות את הגידולים הקיימים, ועשינו את זה בשימוש בתוכניות חישה קבוצתית"
איך המולקולות התרופתיות האלו עובדות בדיוק?
"הכדורים שפיתחנו יכולים לאתר גידולים בגוף דרך השתן. הפציינט לוקח את הכדור ודרך השתן אנו יכולים לדעת אם הוא נמצאים בשלבים הראשונים של הסרטן. בינתיים, הכדורים יסייעו לאתר חולים בסרטן הכבד, אבל גם חולי לבלב יהנו ממנו. אלו סוגי סרטן שמאובחנים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר והכדור שפיתחנו יאתר את הסרטן בשלבים המוקדמים הרבה יותר. בשלב הזה אנו עורכים את המחקר על עכברים, עד שנעבור לבני אדם, זהו תהליך ארוך ומורכב וגם מאוד יקר".
איך מגייסים כסף?
"זה תלוי בי ובחוקרים האחרים. אני בדיוק עובר את התהליך הזה עכשיו, בגלל זה אני נותן ראיונות והרצאות. זהו מחקר חדש שאני רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו עליו. אנו מגייסים כספים מגורמים פרטיים אבל רוב ההשקעה מגיעה מגופים אחרים. נדרשים עשרות מיליונים על מנת להשלים מחקר כזה ולקבל את האישור להתחיל לנסות את המחקר על בני אדם".
על מנת להתמודד עם נושא המחקר הדי כבד והשעות הארוכות במעבדה, דנינו התחיל לעסוק באמנות. האמנות שלו לא רגילה - הוא משתמש בתאים סרטניים ובקטריות על מנת ליצור ציורים. "אני עובד עם אמן מאוד מפורסם מברזיל, ויק מוניז. הוא שלח אלי אימג' ואני יצרתי מעין חותמת בעזרת התאים הסרטניים. הפרוייקט והתמונות האלו הופיעו בתערוכות רבות ברחבי העולם, בין השאר במוזיאון בתל אביב שם הוצגו במשך שלושה חודשים".
אחת מתמונות הבקטריות של דנינו, הפכה להיות הלוגו הרשמי של קרן סאונד ניישן של ביל גייטס, שעושה חיסונים נגד מחלות קשות בכל רחבי העולם (בעיקר מדינות עולם שלישי) ולאחרונה הודפסה גם תמונות הבקטריות על שמלה וזכתה במקום הראשון בתצוגת אופנה נחשבת בבוסטון. בזכות השילוב בין אמנות ומדע, מקווה דנינו להגיע לאנשים שלא עוסקים במדע או רפואה ולעורר מודעות ועניין.
בתור אחד שמתעסק עם בקטריות כל היום, אתה רואה את התועלת שלהן, אז אני מעריכה שאתה לא חושש להידבק מחיידקים ורוחץ את הידיים כל הזמן.
"אני ממש לא חושש מבקטריות. הגוף שלנו היום לא יודע להיאבק בבקטריות בגלל שאנו יותר מדי מוגנים מפניהן. יש בקטריות שטובות עבורך ומסייעות לעכל את האוכל וגם מונעות מבקטריות לא טובות להיכנס לגוף".
זה נשמע הגיוני. בהודו למשל, אנשים אוכלים ושותים מזון ושתיה מזוהמים שאם אנו נאכל או נשתה, נחלה מאוד. הם מחוסנים חיסון טבעי כי נולדו לאותה מציאות.
"זה נכון. בעולם המערבי, מערכת העיכול שלנו חלשה יותר מזו של העולם השלישי. אנו נוטים יותר גם לחטוף כיב קיבה מאשר אנשים החיים בעולם השלישי. הם די מחוסנים מפני חיידקים ומחלות. הגוף שלהם יכול לקחת יותר מאשר שלנו".
החלום של דנינו הוא שלא ירחק היום וניתן יהיה למצוא את כדורי הפלאים שלו בבתי המרקחת ברחבי המדינה, והוא יתן את תרומתו ה"צנועה" בעצירת המגיפה האיומה שקוראים לה סרטן.
* על מחקרו של דנינו תוכלו לקרוא יותר באתר: www.taldanino.com/
