למה קפה קפה הפסידו יותר מ"רק עובד ערבי?"

פסק דין שניתן לאחרונה קבע, כי סניף קפה קפה בנמל תל-אביב הפלה את עומרי קיס כשלא קיבל אותו אך ורק על בסיס הלאום שלו - היותו ערבי. הוא זומן לראיון ונשאל מאיזה מוצא הוא, וכשהבין המנהל כי מדובר במועמד ערבי, דחה את מועמדותו מטעם זה בלבד.

רשת קפה קפה(צילום: צביקה טישלר)

>>> לכתבות נוספות בערוץ קריירה

• האפליה בתעסוקת ערבים מתחילה כבר בראיון
• פוטרו מהעבודה בגלל שדיברו ערבית
• האישה הערביה חסרה בהיי-טק הישראלי
  

בית הדין קבע דבר חשוב בהגיעו להחלטה כי למרות שעומרי הוא תובע סדרתי בעניין אי קבלתו לעבודה, אין זה מוריד ממהות העניין או במקרה זה, מהתנהלותו של המעסיק שאכן הפלה על רקע לאום ודחה אותו אך ורק בשל היותו ערבי.

הקביעה של בית הדין בדבר האפליה הבוטה אמנם אינה קביעה משפטית חדשה לכשעצמה, אבל במצב שבו יש מיעוט תיקים בנושא אפליה על רקע לאום, יש חשיבות רבה לכל החלטה של בתי הדין לעבודה בסוגיה זו.  

השיח הציבורי - לא פחות חשוב

רשת "קפה קפה" חויבה לשלם פיצוי לעובד שהופלה, אך לא פחות חשוב הוא השיח הציבורי שהתעורר סביב פסק הדין. הדיון סביב הפררוגטיבה של המעסיק להפעיל שיקול דעת בלתי מוגבל בהעסקת עובדים, לצד התוצאה של הדרת אוכלוסיות משוק העבודה, מציב את הנושא במקום שראוי לו בשיח הציבורי ומפנה זרקור לעבר מה שהוא - איום אמיתי על שוק העבודה ועל הכלכלה של מדינת ישראל.

האוכלוסייה בארץ מגוונת, בין היתר, מבחינת דת, גזע ולאום. אחד היתרונות שבהון האנושי שנמצא כאן הוא השונות בין הקבוצות. הרקע והתרבויות השונות, כמו גם הפרספקטיבות המגוונות יכולים לעודד יצירתיות ולהביא לתוצאות מפתיעות בשוק העבודה. אם לא נשכיל להפנים את זה ולא נעסיק את ההון האנושי הקיים, נישאר עם שוק עבודה צמא לעובדים טובים ואיכותיים ועם תלות כלכלית במדינה של לא מעט אנשים מקבוצות שונות.

אפליה קשה של ערבים, חרדים ואתיופים

בשנת 2014, רק 31.5% מהנשים הערביות בגילאי 25-64 היו מועסקות. חרף העובדה שכ-70% מהן אקדמאיות, מרביתן הועסקו במשלחי יד שאינם הולמים את השכלתן. מקרב הגברים החרדים, רק 45% היו מועסקים. שיעור זה נמוך משמעותית משיעור התעסוקה של נשים חרדיות, שהגיע בשנה זו ל-69%, אולם אלו השתכרו משמעותית פחות מהגברים, עם פער של 37% בהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש, ו-17% בהכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה (נכון לשנת 2013).

עוד ניתן ללמוד מנתוני הלמ"ס לשנת 2013, שהפער בהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש עבודה בין גברים יהודים לא-חרדים לגברים ערבים עמד על 45%, ובקרב נשים משתי קבוצות אוכלוסייה אלו - על 32%. גם יוצאי אתיופיה סובלים מאפליה קשה, הבאה לידי ביטוי, בין השאר, ברמת ההשתכרות שכן מבין כל הקבוצות המשתתפות בשוק העבודה, ההכנסה שלהם היא הנמוכה ביותר, גם ביחס לערבים.

(צילום: מוטי קמחי)

מנתונים אלה אפשר להבין שטרם השכלנו להפנים את הצורך בהעסקת ההון האנושי שמרכיב את החברה בישראל. מן המפורסמות היא, שהדעות הקדומות שמלוות אותנו גם באות לידי ביטוי בהרכב שוק העבודה, מה שמביא לאפליה קשה של קבוצות מודרות. אלא שלא מדובר רק באפליה, אלא בסכנה של ממש לחברה הישראלית ובהפסד גדול לשוק העבודה. מדוע? כי החלטות מתקבלות מבלי לשקול מי באמת מתאים לתפקיד.

אם רשת "קפה קפה" פסלה את עומרי רק בגלל שהוא ערבי, ומעסיקים אחרים העדיפו שלא להעסיק את משה רק בגלל שהוא אתיופי, ואת יפעת רק בגלל שהיא אישה ואת שרית רק בגלל שהיא מזרחית, סביר להניח שמעסיקים אלה הפסידו עובדים טובים. סביר להניח ששוק העבודה לא מימש את ההון האנושי המוצע. וככל שנשכיל להפנים את זה מהר יותר, כך מצבם של אוכלוסיות מופלות ומודרות בשוק העבודה ישתפר וכך גם מצב שוק העבודה בכלל.

הכותבת היא נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה בשרד הכלכלה ומרצה מן החוץ בחוג ליחסי עבודה באוניברסיטת תל-אביב.