אדון ג'וש ומר סמית' / בלוג ה-NBA

מעטים השחקנים ב-NBA שהספיקו לעבור שלוש קבוצות תוך פחות משנה וחצי. על אחת כמה וכמה אם מדובר בכאלה שהעמידו ממוצעים דו ספרתיים במהלך רוב שלבי הקריירה שלהם, נחשבו לעוגנים וגורמי מפתח במועדונים בהם עברו וגם השתכרו בהתאם.

לא בכל קיץ שחקן שהרוויח ברוב ימיו על הפרקט סכומי עתק של עשרות מיליוני דולרים במסגרת חוזים רב-שנתיים מוכן לוותר על הרבה כסף ולחתום על חוזה מינימום בשווי 1.5 מיליון דולר. הכל תמורת הרצון להיות חלק מקבוצה מנצחת.

ג'וש סמית' ממריא ליעד חדש (צילום: רויטרס)

אבל ג'וש סמית' הוא לא כל שחקן, והאמת שהוא גם לא בחר להקריב הרבה מדי בעבור השאיפה הזאת. לכן הוא גם הסכים "להתגמש" בשבילה. אחרי עונה בניחוח של פוסט טראומה ביוסטון, במהלכה ניסה להשתקם מטלטלות מקצועיות שעבר במקום מושבו הקודם, החליט הפורוורד לעשות מעשה ולהצטרף לל.א קליפרס. הקבוצה של דוק ריברס, שכבר צירפה את פול פירס וקיבלה חזרה במתנה את דיאנדרה ג'ורדן, הרוויחה שחקן שיודע לעשות קצת מהכל עם מנות גדושות של פונטציאל, אבל גם היעדר קבלות ותארים.

סמית' ויתר על הצעות משתלמות יותר מסקרמנטו ומיוסטון (האחרונה הציעה לו 2.5 מיליון דולר, הראשונה אפילו יותר) וכך הרוויח את ההזדמנות להיות חלק ממועמדת לגיטימית לתואר, קצת כמו שהרוקטס היו עבורו בעונה האחרונה. אבל מי אמר ששילוב בין שחקן כמו סמית' לקבוצה עם יומרות גבוהות חייב תמיד לעבוד? או להחזיק לאורך זמן? עובדה. הוא לא.

גריפין סמית'. פעם יריבים, מהעונה הקרובה חברים(צילום: EPA)

השבוע התברר שהמעבר של סמית' לעיר המלאכים היה רק המתאבן לסערה שיעמוד במרכזה כמה ימים לאחר-מכן. הכל התחיל כשהשחקן, שכסף אף פעם לא היווה בעיה עבורו כשזה הגיע לכדורסל (תכף תבינו למה), הלין בפרהסיה על הפשרה הכלכלית לכאורה שעשה עם ההצטרפות לקליפרס. "בסופו של יום, יש לי משפחה לפרנס", אמר בראיון בארה"ב שעורר גלים והקים קיתונות של בוז וביקורות. "קיבלתי עבורה החלטה. הולך להיות לי קצת יותר קשה השנה, אבל אני עובר את זה, אתה יודע".

"בשביל ג'וש סמית 6.9 מיל' דולר זה לא מספיק"

ה"התמסכנות" של סמית' לא הייתה כל-כך בעייתית אם במעמדו ופז"מו (11 עונות בליגה) אכן היה מרוויח בעונה הקרובה רק מיליון וחצי דולר. העניין הוא שסמית' הסכים לסכום הזה מכיוון שבשנה הבאה הוא אמור לקבל לידיו עוד כחמישה וחצי מיליון דולר פיצויים מדטרויט, זכר להפסקת ההתקשרות המפתיעה איתו באמצע העונה הקודמת.

העובדה הזאת תשלים עבורו הכנסה שנתית של כשבעה מיליון בשנה אחת – לא משהו שבגללו סמית' צריך לשנות את אורחות חייו באופן משמעותי. תוסיפו לכך את העובדה שהעוף המוזר והמוכשר הרוויח לאורך הקריירה סכום מכובד בהחלט של 91 מיליון דולר, ותקבלו שחקן שאיבד מעט פרופורציות ושילם על כך את המחיר בפומבי.

הרשת געשה אחרי ההתבטאות האומללה של סמית'(צילום מסך מתוך טוויטר)

התקשורת האמריקאית עשתה את החישוב המתמטי המדובר די מהר. בהתאם, התגובות לדמעות של סמית' ברחבי אמריקה לא איחרו להגיע. בטוויטר המצייצים שייפו את המקלדות, באתרים השונים החטיפו לו סטירות ובאתר "GoFoundMe" שלפו מהבוידעם את הציניות והתחילו לגייס עבורו תרומות. הממים ברשת התחילו לרוץ במהירות. מעטים ריחמו עליו. "בשביל ג'וש סמית', 6.9 מיליון דולר זה לא מספיק", צעקה הכותרת ב-ESPN.

המקרה הזה הוכיח שסמית' לא יודע להיות כדורסלן טוב ולשתוק. הדברים שהיו לו להגיד, ובעיקר המנגינה הדרמטית שבה הוא אמר אותם, עלו לו בכניסות חזיתיות של עיתונאים עוקצניים שמחכים מדי יום בפינה לשחקנים שוטים שנופלים בלשונם. אממה? סמית', לפחות במקרה הזה, ממש לא נפל בלשונו. הוא אמר את מה שאמר באופן מודע למדי, ואולי בדיוק בכך טמונה הבעיה.

סמית' מול לברון. הקליפרס יצליחו להפוך למועמדים לאליפות?(צילום: AP)

משום שכך האמירה הלא אלגנטית הזאת הציבה אותו לא בפעם ראשונה באור הזרקורים. בדטרויט, ששילמה עליו הון תועפות לפני שנה וחצי (54 מיליון דולר לארבע שנים – החוזה היקר בתולדות המועדון), מאסו בסמית' והחליטו שלמרות התרומה הסטטיסטית המכובדת שלו (13.1 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים בממוצע), משהו בינו ובין חבריו לא מתחבר. התוצאה הייתה קטסטרופה רב מערכתית שבאה לידי ביטוי ב-23 הפסדים מתוך 28 המשחקים הראשונים של הליגה.

"אנחנו משנים את סדרי העדיפויות שלנו כדי לפתח את השחקנים הצעירים שלנו", ניסה לנמק אז קואץ' ואן גאנדי את ההחלטה שהיממה את הליגה. "אנחנו מרגישים שזה הכי טוב לתת לו חופש כדי להתקדם הלאה". הפיסטונס, שהתנערו ממנו בקול תרועה רמה, אף היו מוכנים לסבול את המחיר של הפרת חוזה שמן במיוחד. עד כדי כך שעד שנת 2020 הם ייאלצו לשלם לו סכום מופקע של 26 מיליון דולר על כלום.

מוקף בחבורה מופלאה

בחודש ינואר האחרון המעשה האמיץ של דטרויט גם הוכיח לה שהיא צודקת, לפחות בטווח הקצר. השיפור ביכולת של הקבוצה בלי הכוכב הבלתי מעורער היה מדהים, קיצוני כמעט. כשסמית' שיחק בשורותיה היא סבלה ממפולת של ארבעה משחקים רצופים בלי ניצחון, לאחר שעוד קודם לכן כבר ספרה 13 הפסדים רצופים. מאז ששוחרר היא פרחה ויצאה לרצף של שבעה משחקים ללא הפסד – הארוך ביותר של המועדון מזה שש שנים - ושיפרה את עצמה בכל האספקטים. במדד יעילות דטרויט של סוף 2014 - תחילת 2015, דורגה במקום הראשון בליגה. ליוסטון כבר צורף בהמלצת חברו דווייט הווארד.

בן 18 בלבד היה כשנרשם לדראפט 2004. אטלנטה, שהחזיקה בבחירה ה-17 דאז, חטפה אותו וקצרה את הפירות די מהר. כבר בעונתו הראשונה כרוקי זכה בתחרות ההטבעות של סוף שבוע האולסטאר, תוך שהוא גובר בדרך על וטרנים כמו אמארה סטודמאייר וכריס אנדרסן. גם בצד השני של המגרש, בהגנה, הייתה לו תרומה ממשית.

ריברס. קבוצת חלומות(צילום: רויטרס)

באחד המשחקים חסם את שחקני דאלאס לא פחות מ-10 פעמים, ובשנת 2010 עשה היסטוריה לאחר שהפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה שמגיע ל-1000 חסימות בקריירה. את טעמו של הפלייאוף טעם לראשונה רק ב-2008, אחרי מספר עונות מפוקששות שהסתיימו בשום דבר. אבל כשהנצרה השתחררה, סמית' וההוקס ביקרו במעמד עוד חמש פעמים – כולל שלוש הופעות במעמד חצי גמר המזרח.

בעונה הקרובה מחכה לו אתגר חדש. אחרי שהספיק להיות שותף מלא לתקופות הזוהרות יותר והזוהרות פחות של האקסית שלו, מחכה לו בשנה הקרובה התמודדות מסוג שונה. הוא שוב לא יהיה המנהיג או השחקן הדומיננטי ביותר בקבוצה. להיפך. יעטוף אותו מנגנון משומן ומעובה הכולל את כריס פול, בלייק גריפין, דיאנדרה ג'ורדן ופול פירס, מעין דרים טים מודרני, שיאתגר אותו וידרוש ממנו להיות האול אראונד פלייר שהוא.

פירס. גם הוא בקליפרס(צילום: AFP)

בעונה האחרונה ביוסטון הוא הוכיח שאם רוצים, אפשר לזקק ממנו בדיוק את הדברים שקבוצת כדורסל שאפתנית צריכה שיהיו לה עם ממוצעים של 12.4 נקודות, 6.4 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו-1.4 חסימות (נמוך יותר בהשוואה לממוצעי הקריירה שלו). הוא הראה שגם אחרי עשור בליגה הטובה בעולם הוא עדיין יכול להוסיף מימד של קליעה מבחוץ, ודייק ב-33 אחוזים מחוץ לקשת ו-43.8 מהשדה.

פעם הוא זרק מחצי מרחק, פעם הוא ריכז, פעם הוא חסם ופעם הוא קלע שלשות. זה עבד לא רע, וגם היה שווה גמר מערב וקאמבק גדול בחצי הגמר. סמית' אמנם לא היה השחקן שחתום בלעדית על ההישג הזה, אבל הייתה לו מניה נאה בו. עכשיו, כאמור, מחכה לו דוק ריברס. רק שלא יתבכיין לו שוב על הכסף. וגם אם זה לא יקרה, אתם עוד תשמעו ממנו.