ביהמ"ש דחה את עתירת העסקים נגד הרכבת

העתירה על הפסקת עבודות הרכבת נדחתה: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה הבוקר (ד') את העתירה של בעלי עסקים השוכנים בתוואי הרכבת, שביקשו להוציא צו מניעה נגד עבודות הקמת הרכבת הקלה שצפויות להתחיל ביום ראשון הקרוב, בטענה כי בתי העסק שלהם ייפגעו.

בעלי עסקים: לא נשרוד את עבודות הרכבת

עבודות הרכבת הקלה יובילו לפקקים עד נתניה ואשדוד

עיר תחתית: כשהחפירות יחלו, החולדות יצוצו

הרכבת הקלה בגוש דן - עד כמה אנחנו מוכנים?

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

התביעה הוגשה בשבוע שעבר בידי 23 בעלי עסקים, נגד כמה גורמים, ובהם משרד התחבורה, משרד הפנים, עיריית תל אביב ונת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים - האחראית על הקמתה וניהולה של מערכת הסעת ההמונים בגוש דן. העותרים דורשים להוציא צו מיידי שימנע את תחילת העבודות.

בעלי עסקים חוששים: לא נשרוד את עבודות הרכבת. צפו

"אנחנו מבקשים למנוע נזקים כספיים. הסוסים עדיין לא יצאו מהאורווה", אמר בדיון עו"ד עודד פלג המייצג את בעלי העסקים, "זו פגיעה בבעלי העסקים ומשפחותיהם. גם להעברה של עסק ומסעדה ממקום אחד למקום אחר יש הוצאות רבות כמו הוצאות הקמה והוצאות פרסום".

השופט: "הסוסים כבר מחוץ לאורווה"

בתשובה לכך ענתה נת"ע, כי "לא עצירת עבודות הרכבת הקלה עומדת לנגד עיניהם של בעלי העסקים, כי אם ניסיון לתפוס את מי שמקימים אותה כבני ערובה עד שדרישותיהם לפיצוי תעננה בצורה כזו או אחרת". 

אתר הקמת הרכבת הקלה(צילום: ירון ברנר)

עו"ד יוסף מנקל שייצג את נת"ע בדיון, אמר כי "הפרוייקט הזה היה צריך לצאת לדרך ב-2007. זה שאומרים שזה נודע להם בימים האחרונים זה מאוד מוזר. אין פה שום חידוש. הפרוייקט הזה לאומי והולך לגרור מטרד לכל אחד מאיתנו. אנחנו בבקרים לא נגיע בזמן לעבודה".

השופט, יונה אטדגי, הציע לצדדים להיוועד יחד ולהגיע להסכמה, ורמז כי אין אפשרות למנוע את תחילת העבודות. "הסוסים כבר מחוץ לאורווה. אתם בעצמכם אומרים שאתם מודעים לכל העניין הזה לפחות מספר חודשים. אפשר להגיד שכל הציבור יודע על זה לפני כן, אולי לא על המיקום המדויק, על גובה החומה בדיוק, אבל הייתם צריכים להיערך הרבה לפני".

השופט אטדגי הוסיף והבהיר: "במצב היום אפשר להגיד שזה יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי להחזיר את הסוסים לאורווה". עוד הוא אמר כי: "לא צריך להיות משפטן גדול כדי להבין מה הסיכויים לקבל צו מניעה". 

ניסיון הידברות: הצדדים לא הגיעו להסכמה

נציגי הרכבת הקלה הציעו לחזק את המנגנון הקיים, ולמנות איש קשר בכל אחת מהתחנות, שיהיה בקשר עם בעלי העסקים ויספק תשובות תוך שבעה ימים מיום הפנייה". עו"ד פלג, נציג בעלי העסקים, השיב: "אי אפשר לחיות עם הצעה כזאת. אנחנו מבקשים כאן למנוע מאות הליכי משפט שיתעוררו בהמשך. להצעה אין שיניים ואין דרך לאכוף את נת"ע לבצע משהו".

בהחלטתו ציין השופט, כי "עם כל ההתחשבות בנזקים העלולים להיגרם לעסקים של המבקשים, אולי עד כדי קריסת חלק מהם לטענתם, מדובר בסופו של דבר בנזק כספי שיהיה ניתן לפיצוי. לא ניתן לשקול נזק אפשרי זה לעומת הנזק העצום העלול להיגרם מעיכוב העבודות.

"לא סוד שלא רק המבקשים עלולעם לסבול באופן זמני מעבודות שיתבצעו אלא גם ציבורים רבים", הוסיף. "אני מוכן להסכים כי המבקשים עומדים אולי לסבול מהן יותר מאחרים. למרות ההבנה למצוקתם אין לשקול כאמור מצוקה זה אל מול הצורך החשוב בביצוע העבודות ואין לשקול את נזקם האפשרי לעומת הנזק האדיר מעיכוב. בהקשר זה לא ניתן לנתעלם 10 ימים לפני המועד של תחילת העבודות. לאור זאת אין לי ספק כי לא ניתן להענות לבקשה העיקרית למנוע את תחילת העבודות".

פנייה לדרעי: קדם החלטת ממשלה בנושא

העבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש דן כוללות עבודות חפירה והקמה של שבע תחנות, שיתבצעו במקביל בתל אביב וברמת גן. העבודות יימשכו כשלוש עד שש שנים וחצי שבמהלכן ייחסמו חלקים גדולים מצירי תנועה עיקריים במרכז. 

הבוקר פנה מנכ"ל ארגון להב, מוטי שפירא, המייצג את בעלי העסקים הקטנים, לשר הכלכלה, אריה דרעי, בבקשה שיקדם החלטת ממשלה שתעניק סיוע ופיצוי לבעלי עסקים שייפגעו מהעבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש דן.

"עד כה לא נשמע קולן של רשויות המדינה והרשויות המקומיות בכל נושא קביעת אסטרטגיה ופרמטרים לסיוע ולפיצוי לעסקים בקרבה המיידית לעבודות", כתב לשר. "חשוב להדגיש כי בתוואי העבודות שיחלו שבוע הבא ישנם עסקים קטנים רבים אשר חשים מופקרים, ללא כל תקווה ומענה למצוקתם".  

"בסיטואציה הנוכחית בעלי עסקים קטנים הנמצאים בקרבה המיידית לעבודות, נמצאים בסכנה קיומית ממשית והם אלה שיסבלו מקשיי מעבר, מפגעי רעש ולכלוך, קשיים בהגעה של סחורות ואבדן לקוחות קבועים בגלל קשיי מעבר לאותם לקוחות בסביבה המידית", הוסיף. 

שפירא הציע לשר חבילה של צעדים שבהם ניתן לנקוט כדי לסייע לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בסביבה המידית של העבודות. ביניהם, הפעלת מנגנון סיוע ופיצוי, בשיטה של פיצוי בגין ירידה בהכנסות בדומה למנגנוני פיצוי שמופעלים במבצעים צבאיים. עוד הוא הציע להעניק הנחות בארנונה, היטלים ואגרות למשך תקופת העבודות.