איך אנחנו מציגים את עצמנו בכל רשת חברתית?
בחינה של ההתנהלות שלנו בפייסבוק, טוויטר ולינקדאין - מגלה שמעבר לכך שסיגלנו לעצמנו הרגלי שימוש שונים, אנו גם מציגים את עצמנו בצורה שונה בכל פלטפורמה - אז מה ההבדלים?
בעולם שבו הרשתות החברתיות תופסות נפח הולך וגדל בשגרת חיינו, התפתחה שפה ייחודית שבה אנו מדברים ומתנהלים בכל אחת מהרשתות. ההתנהלות השונה בכל רשת מיוחסת לעובדה שכל אחת מהן ממלאת פונקציה שונה עבורנו ועונה על צורך אנושי שונה.
במהלך האבולוציה של השימוש ברשתות אלה, התהוו נורמות וקודי התנהגות שייחודיים לפלטפורמה אחת, אך לא לאחרת. בחינה של ההתנהלות בשלוש הפלטפורומות המובילות - פייסבוק, טוויטר ולינקדאין, מגלה שמעבר לכך שסיגלנו לעצמנו הרגלי שימוש שונים, אנו גם מציגים את עצמנו בצורה שונה בכל פלטפורמה.
מוחנו מתוכנת לפעול בהקשר חברתי. באותו אופן שבו אנו מקבלים מענה לצרכים שלנו באינטראקציות היומיומית, כך הרשתות החברתיות הפכו חלק אינטגרלי משגרת יומנו, כיוון שהן מספקות את צרכי הקיום הבסיסים שלנו. מאז התקופה שבה בני אדם ישבו בקהילות שבטיות, השתמר הצורך לחיות בתוך קהילה, צורך שממשיך לשמר את עצמו בהשתייכות מרצון לקהילות שונות כמו, מועדון אוהדים, תנועות נוער, קבוצות תמיכה ועוד.
אברהם מאסלו דיבר על הצורך להשתייך כעל צורך אנושי שנדרש להיות מסופק על מנת שנוכל להגיע למימוש עצמי. צורך זה מוצא ביטוי בעידן הטכנולוגי של ימינו ברשתות החברתיות המאפשרות במידה מסויימת תחושת שייכות, סיפוק וערך עצמי. ההשתייכות לרשת חברתית כזו או אחרת, אין בה כדי להוות תחליף ממשי, אך המציאות של ימינו מכתיבה הסתפקות בתחליפים מלאכותיים.
פייסבוק
פייסבוק הפכה יעד יומי עבור מיליונים כתוצאה מיכולתה למלא צרכים פסיכולוגיים. סוד הצלחת הפלטפורמה נקשר ביכולתה של פייסבוק להנגיש את החיבור בין אנשים. הפלטפורמה מאפשרת חיבור עם קרובים, משפחה ומכרים. היא ממלאה עבורנו את הצורך להשתייך ולשמר קשר יציב ומתמשך עם הסביבה החברתית.
ההתנהלות בפייסבוק נובעת באופן ישיר מההוויה החברתית והאינטמית שהתפתחה בפלטפורמה. המשתמשים חשים בנוח להביא עצמם לידי ביטוי בצורה אותנטית ואף אינטימית. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהמשתמשים מרגישים בנוח להצטלם בבגד ים, לפרסם תמונות המעידות על קרבה ואינטימיות כמו צילומי הריון, תמונות מחדר לידה, לשתף אירועים מרגישים בחייהם כמו חתונה, סיום תואר או לידה וכן לשתף בפרטים אינטימיים כמו תחושות ורגשות, ובאופן כללי להגיב ולהתבטא ללא צורך בסינון, ללא עכבות או מחסומים בצורה שהיא הכי קרובה לאופן שבו אנו מתבטאים בחיי היום יום.
חלק ניכר מהאינטימיות הזו בא לידי ביטוי בלחיצה על כפתור הלייק שהפך למרכיב מרכזי באינטראקציה של הגולשים עם הפלטפורמה. באבולציה של השימוש בפלטפורמה, הלייק הפך להרבה יותר מתגובה חיובית לפוסט או לעדכון, וכיום הלייק נתפס כאמירה על האדם עצמו. כלל האצבע גורס שככל שהאדם מקבל יותר לייקים, כך הוא יותר מקובל, אהוב, פופלרי.
אנשים מתרגמים את מספר הלייקים לתחושת קבלה ואהבה בעולם החברתי הוירטואלי. על פי האנתרופולוגית קריסטל דקוסטה (Krystal D'Costa), כפתור הלייק הפך למשמעותי עד כדי כך שהוא עשוי להוריד או לרומם את התפיסה העצמית - "הלייק הפך ביטוי חיצוני של הפרסונה הדיגיטלית". יותר מכך, חוקרים אחרים הראו שתקשורת באמצעות הלייק מפחיתה תחושת בדידות כיוון שהיא מעבירה תחושת אמפתיה ואכפתיות.
לינקדאין
לינקדאין, לעומת זאת, הינה פלטפורמה ליצירה ושימור של קשרים עסקיים. ידוע שכיום הדרך למצוא עבודה בעולמות הטכנולוגיים והעסקיים לא עוברת בחברות כוח אדם או בשליחת קורות חיים. היום, ההשמה נעשית בעיקר באמצעות קשרים אישיים של "חבר מביא חבר". לעומת פייסבוק, שם הפרופיל האישי מנסה לשדר לסביבה איזה אדם חברותי אני, כמה אני אהוב, כמה חברים יש לי וכמה אני מבלה (לאחרונה נחשפה תופעה שבה אנשים יוצאים לטיולים או לאירועים כאשר המטרה העיקרית היא לפרסם את תמונתם בפייס), אנשים עושים שימוש בפרופיל הלינקדאין שלהם על מנת לייצר תמונה המשדרת סטטוס עסקי גבוה.
בלינקדאין אנשים מייחסים חשיבות רבה לטייטל של התפקיד (VP, CEO, Head of…Senior) שכבר מגדיר את נקודת הפתיחה ההתחלתית לתקשורת בין אנשים. נראה שמאז הלינקדאין אחת המוטיבציות של עובדים לקבלת קידום היא היכולת לשתף אותו בפלטפרומה. גם תמונות הפרופיל שם הרבה יותר מהוקצעות וצורת ההתנהלות בפלטפורמה שונה לחלוטין מההתנהלות הנרשמת בפייסבוק.
באתר לא תמצאו שיתופים על כך שהילד שלכם עמד לראשונה או על אירוע אליו אתם מוזמנים בערב. כאשר מתפרסם פוסט שנתפס כלא רלוונטי לפלטפורמה, הוא לא מקבל תגובות, ויותר מכך, גולשים ממש יוצאים כנגש שימוש בפלטפורמה הזו לצרכים האלה. ניתן לראות תהליך של למידה על פיו פוסטים המקבלים חיזוק בדמות שיתופים ולייקים משמרים עצמם, ואילו פוסטים לא רלוונטיים לא מקבלים פידבק חיובי ודינם להיכחד.
בנוסף, למרות האפשרות לשימוש בכפתור הלייק בלינקדין, הפופלריות שלו פחותה במידה משמעותית מכיוון שבלינקדאין לא מוכלות בכפתור המשמעויות הנוספות המעידות על קרבה. בלינקדאין הלייק שימר את ייעודו המקורי - לייק ענייני על פוסט שמוצא חן בעיניי ולכן ניטה לראות באופן מזוקק מה אנשים אהבו ומה לא.
השדרוג המשמעותי שקיים בלינקדאין ולא קיים ברשתות נוספות, הינו האפשרות לדעת מי התבונן בפרופיל שלך, אך ורק אם אתה מאפשר לאחרים לדעת שהתבוננת בהם. כללים אלו, המוכתבים על ידי הפלטפורמה, מאפשרים חשיפה לתובנות מעניינות על המוטיבציות העומדות בבסיס ההתנהגות. יש אנשים שמה שמניע אותם הוא יצר המציצנוצת והסקרנות. הם אלו שישאירו את הפרופיל שלהם מוסתר על מנת שאנשים לא ידעו שהתבוננת בהם. לעומת זאת, יש כאלו שחשוב להם לדעת מי התבונן בהם - כלומר האוריינטציה שלהם היא פנימית ומכוונת כלפי האגו - אני רוצה לדעת מי התבונן בי ופחות חשוב לי להתבונן באחרים.
מדוע אנשים חושבים פעמיים האם להתבונן בפרופיל של מישהו בלינקדאין? התבוננות בפרופיל של מישהו מעידה על עניין בו, סוג של חיזור או לקיחת צעד ראשון ביחסים. אנשים בעלי אגו גבוה לא ירצו להיות אלו שעשו את הצעד הראשון למרות שמדובר בקשר עסקי ולא רומנטי.
טוויטר
טוויטר הינה פלטפורמת מסרים המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים (של עד 140 תווים) ומוערכת כרשת החברתית המקוונת השנייה בגודלה לאחר פייסבוק. כאן ההשקעה בפרופיל האישי מועטה ומזוקקת לכדי תמונת פרופיל, רקע אם תרצו ואמירה אישית על האדם - האני מאמין שלו במשפט.
הערך של טוויטר נובע מהיכולת לצייץ על עצמי או על אירועים שנתפסים בעיניי כ"שווים שיתוף" עם הסביבה. מעקב אחרי מישהו פירושו שהוא מעניין. כמעט לכל דמות שמכבדת עצמה יש פרופיל בטוויטר, אם מדובר על דמויות מעולם הבידור, הפוליטיקה או חברות עסקיות המצייצות עדכונים על עצמן.
הסוד של טוויטר נובע מיכולתה של הפלטפורמה לענות על צורך אנושי הקשור בתחושת הערך העצמי והכרה על ידי הסביבה. היכולת לחוש מוערך מהווה גורם חשוב להשגת מימוש (self-actualization). היכולת לצייץ על כל דבר ועניין מאפשר לאדם מן השורה לחוש כמו סלבריטי. מדובר על סוג של התנהגות נרקסיסטית המתאפשרת ללא תנאים ומגבלות. יש פה רעיון מאוד קוסם למרות שאינו בהכרח נכון - הרעיון שלאחרים אכפת מחיי האישיים. תופעה זו ש "מיקרו סלב" נובעת מצורך קיומי - אני מצייץ משמע אני קיים, אני מספיק טוב, מספיק חכם, מספיק מעניין כדי שאחרים יתעניינו במה שיש לי לומר.
הסיבה להצלחה המאסיבית של הרשתות החברתיות נובעת מכך שכל אחת מהרשתות האלו ממלאה פונקציה שונה עבורנו ועונה על צורך אנושי שונה. על פי ד"ר דייויד לואיס, פסיכולוג נוירוקוגניטיבי, אנו הדור הנרקסיסטי ביותר, מאז ומעולם, ולכן מייצרים לעצמנו פלטפורמות שונות שיתנו מענה לצרכים הנרקסיסטיים שלנו.
החוקרת היא ד"ר לירז מרגלית, בעלת Phd בפסיכולוגיה. חוקרת חווית משתמש בחברת ClickTale - המפתחת טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים באתרי אינטרנט
לפנייה לכתב/ת 
