שתף קטע נבחר

כך תמחקו חוב של 800 אלף שקל

בשבוע שעבר התקבל תיקון חוק דרמטי בכנסת המאפשר מחיקת חובות של עד 800 אלף שקל למעוטי יכולת. האם גם חייבי מזונות יכולים למחוק את חובותיהם ומה עושה מי שלא עומד בקריטריונים? שאלות ותשובות

עשרות אלפי חייבים דלי אמצעים, שהסתבכו בחובות ואינם מסוגלים לפרוע אותם, ראו השבוע קרן אור בקצה המנהרה שלהם – תיקון חוק ההוצאה לפועל , שהתקבל בכנסת וייכנס לתוקף בחגי תשרי הקרובים. התיקון נדרש לאחר שלא עזרו לנושים פסקי הדין לטובתם והכלים המשפטיים של ההוצאה לפועל למימוש החובות. במגרש שלהם, בדרך כלל אין ממי לקחת משהו שהוא שווה ערך. תיקון החוק לפחות פותח להם חלופה במסלול מקוצר ומהיר יחסית למחיקת חסד של החוב, בינתיים במשך 4 השנים הבאות.

 

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

התנאים למחיקה אינם פשוטים, אך לא מסובכים. החוק החדש יחול רק על לקוחות ותיקים של ההוצאה לפועל שחובותיהם אינם עולים על 800 אלף שקל ליחיד, וכל השקעה נוספת באכיפת הפירעון רק תעלה במקרה הטוב יותר מההכנסה הצפויה לנושים. היקף הקבוצה הזאת נאמד בין 22 אלף ל-40 אלף חייבים. רק טבעי שפרסום החלטת הכנסת הדליק את סקרנותם ואת רעבונם לכל מידע נוסף שיאיר את עיניהם ואת מצב רוחם.

 

החוק החדש משלב את הצעת הממשלה שנולדה במשרד המשפטים עוד בימי השרה ציפי לבני, יחד עם הצעת חוק פרטית של ח"כ מרב מיכאלי מימי סיעת העבודה, היום יו"ר סיעת המחנה הציוני הכוללת את מפלגתה של לבני. את הגיבוי המקצועי להצעה הפרטית סיפקה העמותה החברתית "ידיד", אף היא בעלת עניין להקל את הייסורים של בעלי החוב. פנינו לעמותה לקבל תשובות לשאלות המסקרנות וקבלנו אותן מעו"ד נירה שלו, מהמחלקה המשפטית של "ידיד" ומרן מלמד, הסמנכ"ל למדיניות חברתית.

 (צילום:  באדיבות זאב טרכטמן) (צילום:  באדיבות זאב טרכטמן)
(צילום: באדיבות זאב טרכטמן)
 

מהי מטרת החוק ומי זכאי ליהנות ממנו?  

במערכת ההוצאה לפועל קיימים, לפי נתוני רשות האכיפה והגבייה הפועלת מטעמו, עשרות אלפי חייבים, אשר למעשה אינם מצליחים להחזיר את החוב ואף לא להקטין אותו. במצב זה, הנושים אינם מקבלים החזר משמעותי מהחוב וגם החייב אינו יכול להשתקם. הצעת החוק נועדה להעניק הפטר (המונח המשפטי למחיקת החוב, על משקל "הפקר") לחייבים מוגבלים באחד האמצעים המקוצרים הקיימים במערכת ההוצאה לפועל, אם היו זכאים לקבל את ההפטר לו היו פונים להליכים הממושכים של פשיטת רגל.

 

מיהו חייב מוגבל באמצעים שיהיה זכאי להגיש בקשה במסלול ההפטר?  

הצעת החוק תחול על חייבים שנמצאים בסטטוס של "חייב מוגבל באמצעים" ועומדים בתנאי הסף שלמטה. לפי החוק רשם ההוצאה רשאי להכריז על חייב כ"מוגבל באמצעים" אם בשל מצבו הכלכלי הוא אינו יכול לפרוע את חובו בתקופה העולה על הקבוע בחוק: חוב שאינו עולה על 20,000 שקל בתקופה העולה על שנתיים, חוב מעל 20,000 ועד 100,000 שקל לתקופה של מעל שלוש שנים, וחוב העולה על 100,000 שקל לתקופה העולה על 4 שנים.

 

חייב מוגבל באמצעים מקבל צו תשלומים שמשמעותו פריסת החוב לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה, ומאידך מוטלות עליו הגבלות כגון - עיכוב יציאה מן הארץ, הכרזת החייב כ"לקוח מוגבל מיוחד" כמשמעותו בחוק צ'קים ללא כיסוי (המוגבל במתן צ'קים, בשימוש בכרטיס חיוב, ובהשתתפות בייסוד תאגיד.

 

האם מדובר בהצעת חוק קבועה או בפרויקט מוגבל בזמן? 

מדובר בפתרון שמיועד להתקיים באופן חד פעמי לפחות במשך ארבע השנים הבאות.

 

האם החוק החדש הופך את החייבים בהוצאה לפועל לפושטי רגל? 

לא. החוק קובע שבכפוף לתנאים מסוימים יוכל חייב בהוצאה לפועל, שהוגדר כחייב מוגבל באמצעים ושילם את חובותיו בהתאם לצו התשלומים בארבע השנים שקדמו לבקשת ההפטר, להגיש בקשה שאם תאושר יימחקו חובותיו בהוצאה לפועל והוא יוכל לצאת לדרך חדשה בחייו.

 

האם יש תקרה לגובה החובות שיאפשרו את מתן ההפטר? 

כן. מעבר לתקרה שעומדת על 800 אלף שקל לסך כל החובות, נקבע התנאי כשחוב לנושה מסוים לא יעלה על סכום של 400 אלף שקל.

 

האם גם חייבי מזונות יוכלו לקבל הפטר של חובותיהם? 

לא. חובות מזונות אינם נכללים במסגרת החובות המזכים את החייבים במסלול ההפטר.

 

מה עושה מי שאינו עומד בכללי ההפטר בהוצאה לפועל?

לחייבים שאינם מוגבלים באמצעים והם חדלי פירעון פתוחה הדרך לפתוח בהליכים להכרזתם כפושטי רגל. עם זאת, בימים אלה עובד משרד המשפטים גם על רפורמה בחדלות פירעון שתקבע, בין השאר מסלול קצר יותר ומורכב פחות לפשיטת הרגל.

 

מי יקבל את ההחלטה על אישור או אי אישור בקשה להפטר?

ברשות האכיפה והגבייה ימונו רשמים מיוחדים לנושא בקשות להפטר.

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)
 

איך מגישים את הבקשה להפטר? 

את הבקשה להפטר ניתן יהיה להגיש לרשמים המיוחדים שיפעלו בחמש לשכות אזוריות של ההוצאה לפועל שיוסמכו למטרה זו ואצלם ירוכזו הבקשות, הטיפול בהן ומתן התשובות. הלשכות הן בבאר שבע, ירושלים, תל אביב, נצרת וחיפה והקריות. בכל אחת מהלשכות הללו, כמו גם בשאר לשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ניתן יהיה לקבל גם מידע והסבר כלליים אודות ההפטר והדרך לקבלו.

 

בחמש הלשכות הייעודיות ליישום החוק יימצאו רשמים מומחים לדבר איתם יקיים החייב פגישת היכרות וקבלת טיפול ראשוני הכולל הסבר מפורט על התהליך והדרכה במילוי טפסי הבקשה. הקשר עם הרשמים המומחים לדבר יימשך לאורך התהליך של בדיקת הבקשה ונסיבותיה, עד להחלטה אם לקבל את הבקשה או לדחות אותה.

 

כמה זמן יחלוף עד לקבלת התשובה על הבקשה להפטר? 

ממועד הגשת הבקשה נקבע פרק זמן של שלושה עד שישה חודשים לנושים ולגורמים נוספים כמו רשות המסים להביע הסתייגות או התנגדות לבקשה לאחר פרסומה באמצעי התקשורת ובאתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה. במקרים מיוחדים תוכל רשות המסים לקבל, אחרי הגשת בקשה מנומקת מצדה, תוספת של שלושה חודשים נוספים.

 

מהם תנאי הסף לקבלת ההפטר? 

* החייב הוכרז בהוצאה לפועל כמוגבל באמצעים במשך ארבע שנים לפחות;

* סך חובותיו של החייב, כולל חובות שאינם ברי הפטר (כגון חוב מזונות) לא עולה על 800,000 שקל;

* לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או למימוש בדרך אחרת (למעט משכורת או הכנסה מוגנת אחרת);

* החייב עמד בצו התשלומים הראשוני שניתן לו בהוצאה לפועל מיד אחרי מתן פסק הדין בתיקו (אם לא עמד בכך, רשאי הרשם לתת בכל זאת צו הפטר אם השתכנע שהחייב לא עמד בכך בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי, שלא נובעת מהתנהגות חסרת תום לב או בשל נסיבות אחרות וחריגות שיירשמו);

* אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת באותה עת לגבי החייב, וגם בחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס נכסים, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל;

* אין דו"ח שהחייב נדרש להגישו לפי פקודת מס הכנסה או מס ערך מוסף, שלא הוגש במועד.

 

איך יפעל המנגנון לאישור הבקשה להפטר?

*החייב מגיש את הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל הייעודית לכך;

*הרשם יבדוק אם מתקיימים לכאורה תנאי הסף ובמידת הנדרש ייאסף מידע נוסף על החייב כדי לבדוק האם נותרו ברשותו נכסים כלשהם מהם יכולים הנושים להיפרע;

*הרשם יבדוק אם יש נסיבות שבגללן לא ניתן להיענות לבקשה, כגון חוסר תום לב, אי הגשת דו"חות לרשויות המדינה, העדפות נושים או מרמה;

*תיערך בדיקה כדי לוודא שאין לחייב חוב בודד בסכום העולה על 400 אלף שקל, אשר מחיקתו תיצור נזק כלכלי ממשי לנושה;

*אם השתכנע רשם ההוצאה לפועל כי החייב עומד בתנאי הסף הוא יורה על פתיחת התיק במסלול ההפטר;

*תחילת ההליך תפורסם באמצעים שונים על מנת לאפשר לכלל הנושים של החייב, ובכלל זה נושים שטרם פתחו תיקים בהוצאה לפועל, להשתתף בהליך בחינת הבקשה ולהגיש התנגדות או הסתייגות;

*לנושים הרשומים בהוצאה לפועל תישלח הודעה על פתיחת ההליך בתוך שלושה חודשים והם יהיו רשאים להגיש את התייחסותם בתוך שלושה חודשים נוספים;

*במידה ואחד מן הנושים הגיש בקשה לפשיטת רגל כנגד החייב יושהו ההליכים במסלול ההפטר; *בתוך המועד להגשת ההתנגדויות יקיים הרשם דיון, במעמד החייב, ולאחריו יודיע את החלטתו בדבר מחיקת חובות קיימים או עתידיים, למעט חובות שאינם נכללים ברשימת החובות להפטר, למשל חוב מזונות. להחלטה יהיה תוקף של פסק דין.

 

האם ניתן לערער על החלטת הרשם המיוחד לנושא ההפטר? 

כן. החייב יוכל להגיש ערר על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי, כמו ששמורה לו כיום הזכות לערער בכל הליך המתקיים בהוצאה לפועל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים