מחקר: העסקה קבלנית - משתלמת לצעירים

סוגיית עובדי הקבלן עומדת לאחרונה במרכז הדיון הציבורי סביב מאבקה של ההסתדרות למיגור התופעה. שני סכסוכי העבודה העיקריים במשק בשנים האחרונות, השביתה הכללית בשנת 2012 והשביתה שנמנעה ברגע האחרונות לפני כשבועיים - פרצו על רקע דרישתה מהמדינה לקלוט את עובדי הקבלן שלה להעסקה ישירה.

• השביתה בוטלה; אלפי עובדי קבלן ייקלטו בשירות המדינה
• למד 5 שנים, מרוויח 5,000 שקל - חיי עובד קבלן
• עובד קבלן לעות עובד רגיל - מצאו את ההבדלים
  

במחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית, טוען הכלכלן ד"ר נעם גרובר, כי יש להבחין בין שתי קבוצות של עובדי קבלן: עובדים שמפוקחים על ידי סוכנות כוח האדם שדרכה הם עובדים (מיקור חוץ), דוגמת מאבטחים ועובדי ניקיון, לעומת עובדים שמפוקחים על ידי מקום העבודה ורק מקבלים את תלוש המשכורת שלהם דרך סוכנות כוח האדם, דוגמת מורים ועובדים סוציאליים. במידה רבה, דומה אבחנתו לאבחנה שעושה ההסתדרות בין עובדי קבלן לבין עובדי "כתף אל כתף".

אלא שלטענת גרובר, כריכתם של עובדי קבלן כמו שומרים ועובדי ניקיון ביחד עם עובדי כתף אל כתף, גורמת לתפישה מעוותת של התופעה כולה. "חוסר בהירות זה, המוחמר עוד יותר בשל מחסור בנתונים מסודרים, מקשה על אומדן ממדי התופעה בארץ והשוואתם למקובל בעולם, ומוביל להפרזות ואי דיוקים", הוא טוען. 

כך, למשל מראה גרובר, כי הטענה ששיעור עובדי הקבלן בישראל גבוה בהשוואה למדינות אחרות מבוססת על כך שבישראל נחשבים עובדי סיעוד, ניקיון ושמירה לעובדי קבלן, בעוד שבמדינות אחרות הם נחשבים לעובדים של חברות המספקות שירותי סיעוד, ניקיון ושמירה למקומות עבודה.

לטענתו, אם בוחנים רק את שיעור העובדים שמועסקים על ידי חברות כוח אדם, אז שיעור עובדי הקבלן בישראל עומד שעל 0.8% בלבד מכלל המועסקים - ולא על 4.9% כשמכלילים במדידה גם את עובדי הסיעוד, השמירה והניקיון. עוד טוען גרובר, כי כאשר מבחינים בין שתי הקבוצות הללו רואים, כי בעוד שעובדי הסיעוד, הניקיון והשמירה סובלים מתנאי העסקה ירודים, עובדי חברות כוח אדם דווקא מרוויחים מצורת העסקה זו.

"ערוץ תעסוקה חשוב המאפשר גמישות"

גרובר טוען, כי שיעור הסטודנטים בקרב עובדי חברות כוח אדם, גבוה יותר מאשר בקרב כלל המועסקים במשק (11.9% לעומת 9.2%), כמו גם שיעור הנשים (50% לעומת 47%). גילם החציוני של העובדים דרך חברות כוח אדם היה 33 שנים לעומת 39 בקרב כלל העובדים השכירים במשק. מכאן הוא מסיק, כי העסקה דרך חברת כוח אדם מאפשרת לאוכלוסיות חדשות בשוק התעסוקה, להשתלב במקומות עבודה.

במחקרו הוא מצטט נתונים של ארגון הגג הבינלאומי של חברות כוח האדם, לפיהם 68% מעובדי הקבלן היו מובטלים לפני העסקתם בחברות אלו, ורק 32% נותרו מובטלים לאחר העסקתם. לדבריו, "ניתן לטעון כי הניסיון התעסוקתי והגמישות שמספקת צורת תעסוקה זו מועילים הן למעסיק והן למועסק, ובעולם של שווקי עבודה קשיחים, יש בה צורך אמיתי".

לאור ממצאי המחקר, אומר גרובר, כי "שתי הקבוצות של עובדי קבלן בישראל – עובדי קבלן כוח אדם ועובדי קבלן שירות – שונות מהותית מבחינת הרכבן, ומצריכות צעדי מדיניות שונים. עובדי קבלן-כוח אדם הם קבוצה צעירה בממוצע, ששיעור גבוה יחסית ממנה לומד במקביל לעבודה. ביחס לעובדי קבלן-השירות, הם קרובים בהרבה לכלל המועסקים מבחינת השכלה, שיעורי נשים ועולים והיקפי משרה.

גרובר מציין כי בשנים האחרונות, בעקבות החוק שהגביל העסקת עובדי קבלן-כוח אדם ל-9 חודשים, רואים ירידה משמעותית במספרם: מכ-57 אלף בשנת 2000 ל-23 אלף ב-2011. "מדובר בערוץ תעסוקה חשוב המאפשר גמישות בניהול כוח אדם עבור המעסיקים, ומאפשר צעירים לרכוש ניסיון בשוק העבודה ולהתפרנס בתנאים גמישים בתקופת לימודיהם", הוא מציין. "בהתחשב בכך, יש מקום לשקול את הארכת תקופת ההעסקה המותרת של עובדי קבלן כוח אדם, כדי לאפשר לעובדים, במיוחד לסטודנטים, המשכיות תעסוקתית וצבירת ניסיון רב יותר". 

לעומת זאת, הוא מציין, כי בקרב עובדי קבלן-שירות, דוגמת עובדי ניקיון ומאבטחים - התמונה שונה לגמרי ובניגוד לעובדי קבלן-כוח אדם מספרם עלה לאורך השנים: מכ-75 אלף ב-2000 לכ-124 אלף בשנת 2011. "מדובר בקבוצת עובדים מבוגרת וחלשה, שבמקרים רבים אין ביכולתה להתאגד ולעמוד על זכויותיה", הוא מסביר.

לפיכך, גרובר מציע להחיל חובת שקיפות על חברות המוכרות שירותים למקומות עבודה. "על כל קבלן שירות תוטל החובה להעביר הן לעובד והן ללקוח דיווח חודשי הכולל את כלל התשלומים לעובד לצד הגבייה מהלקוח על עבודתו. הלקוח יחלוק באחריות לתשלום לעובדי הקבלן לפי חוק (ולא יוכל להשתמש בחברת הקבלן כחיץ), וכל המעורבים יבינו בדיוק כמה מרוויח קבלן השירות מהתיווך והאם כדאי לשני הצדדים לעבור להעסקה ישירה".