צייר לי אפריקה: גלעד כהנא בקליפ חדש

"זו שאלה שאני גם שואל את עצמי פעמים רבות", אומר גלעד כהנא - בימים כתיקונם סולן להקת ג'ירפות - כשהוא נשאל מדוע בחר להוציא את אלבומו העתידי "אפריקה" כפרויקט סולו ולא במסגרת עבודתו בלהקה. היום (ג') נחשף הסינגל הראשון מתוך הפרויקט הכפול שייצא על תקליט במהדורה מוגבלת - שיר נושא טעון שמתלווה אליו קליפ אנימציה בבימויו של שריאל קסלסי. צפו בו כאן.

"נדמה לי שבזמן לידתם של השירים הייתי שרוי בכזו התלהבות והקלטתי המון כלים במהירות בלתי אפשרית, ואז לפתע, השיר היה עמוס כבר ולא השאיר מקום ללהקה להתבטא. ההחלטה לא נלקחת באופן מודע, אבל היא תוצאה של שטף יצירתי בלתי נשלט".

"אפריקה שלי" הוא אלבום הסולו החמישי של כהנא - הפעם לא תחת הכינוי The Walking Man. בדומה לאלבומים הקודמים, גם כאן משתף כהנא פעולה עם יוצרים שונים. אם בפעם האחרונה היתה זו נינט טייב שליוותה אותו לאורך האלבום, הפעם זהו בעלה, גיטריסט הקולקטיב יוסי מזרחי, כמו גם הזמרת עדי אולמנסקי. החיבור בין גיבור הגיטרה מזרחי לבין אמנית אלקטרונית מובהקת כמו אולמנסקי, לא נראה לכהנא תלוש כל כך.

כהנא שחור-לבן

"האמת שיוסי מזרחי הוא הרבה יותר מגיטריסט רוקר. באלבום הוא מנגן תופים כמו חיה, כלי הקשה כמו לטיני, בס כמו player, פסנתר כמו שופן ועל הדרך גם גיטרות", מפרגן כהנא. "יש באלבום גם הרבה נגנים של כלים אפריקאיים כמו פולה פלוט, גימברי וגניברי וגם אלקטרוניקה עתיקה עם מקלדות ישנות.

"מעדי אולמנסקי דווקא יצא משהו שלא קשור לעשייה הרגילה שלה. קודם כל היא שרה בעברית ולא באנגלית כפי שהיא רגילה, דבר שחשף הגשה פגיעה ורגישה להחריד. נדמה לי שבשיתופי פעולה הדבר שתמיד מפליא אותי זו העובדה שהכימיה היא זו שיוצרת את הקסם. כלומר תמיד - שיתוף פעולה טוב הוא תולדה של דיאלוג אינטואיטיבי שמוליד שלם שגדול תמיד מסך חלקיו. על אף שזה אלבום סולו, אני חש בכל נימיי שהוא תולדה של קבוצה מופלאה של יוצרים".

דיאלוג שלם מסך חלקיו. גלעד כהנא(צילום:רונן ללנה)

האזנה למילות השיר מגלה כי כהנא, אמן שמעולם לא הסתיר את עמדותיו ואשר נודע במניפסטים הארוכים שהוא שוטח בהופעותיו, ממשיך לעסוק בנושאים בהם עסק באלבומם האחרון של ג'ירפות, "צריך לסגור הכל". הפעם, נקודת מבטו אולי אף מפוכחת יותר. 

כמו את האלבום ההוא, גם את "אפריקה שלי" אפשר לקשור למחאת הקיץ של 2011 ולתהליכים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שקרו אחריה - ובעיקר לאלו שלא קרו. "'אפריקה שלי' אכן מתקשר למחאה החברתית אבל במובן עמוק יותר ולא נקודתי כמו ב'צריך לסגור הכל'". מעין הרגשה עמוקה שכל עוד אתה זוכר שהיית מתישהו עבד לאורך חייך - אז לעולם לא תרשה לעצמך להיות אדון.

"נורא קל לשכוח את זה, בעיקר ברגעים קטנים ושגרתיים של היומיום כמו רגע כזה שאתה בתחנת דלק, פותח חלון ונותן למתדלק את המפתחות, בלי ממש להחליף איתו מילה, כאילו היה רובוט ללא נפש. נדמה לי שדווקא ברגעים הללו אני מנסה להישמר מאדנות".

אפריקה שלי

כל כך הרבה ידעו

מה הם לא רצו

נתנו את הנשמה שם

היו שצעקו

היו שבעטו

היו שרק עמדו שם

חושב על פוליטיקה

במקום על רומנטיקה

אפריקה שלי

זה כן שחור לבן

לא זה לא יעזור

חייבים להודות ש...

לא בחרנו צד

להיות לבד

זה דבר מפחיד ו...

אין לי כלל זמן

לחשב את קצי המובן

בא לי בכלל

להרגיש שאני נמצא כאן

חושב על פוליטיקה

במקום על רומנטיקה

אפריקה שלי

אני כבר לא חושב

אודות זאב זאב

פשוט לוקח צעד

יד אחת פשוטה

יד אחת קפוצה

שוכח את הפחד