הסיבות הלא ידועות שעלולות לגרום לכאבים ביחסי מין
נשים רבות סובלות מכאבים בזמן יחסי מין וחושבות שזה המצב ויש להשלים איתו, אבל מדובר במצב לא תקין שעלול לפגוע בבריאות האישה, בזוגיות שלה ובערך העצמי שלה. מהן הסיבות לכאבים ואיזה טיפול יעזור? הסקסולוג ד"ר דניאל דריי מסביר
עבור מטופל או מטופלת, אין דבר מתסכל יותר מאשר לסבול מכאב ולשמוע מהרופא שאין דרך לטפל בו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בכאבים שנחווים בזמן פעולה אינטימית ומשמעותית כל כך כמו קיום יחסי מין. מחקרים מצביעים על כך כי בין 10 ל-15 אחוז מהנשים סובלות מכאבים בזמן קיום יחסי מין או כתוצאה מהם.
כאבים במהלך יחסי מין, בין שיש להם מקור פיזי או אנטומי מובהק ובין אם לא, אינם מצב תקין ואין לתת לו להמשך. במיוחד, בגלל שבמקרים רבים מלווים את הכאבים תחושות של בושה, בגידה של הגוף, פגיעה בנשיות, דימוי גוף שלילי, הימנעות ממערכות יחסים ועוד.
תחושות אלו משפיעות על כל תחומי החיים, לא רק על המיניות או על הזוגיות והן רק מתעצמות אם לאחר שהאישה מצליחה להתגבר על המבוכה ולפנות לרופא היא מקבלת תגובות שמבטלות את הקשיים שלה ומעודדות אותה להמשיך ולסבול.
קראו עוד
וגיניסמוס: הפחד מפני חדירה - והפתרון הפשוט
אנדומטריוזיס: המחלה הלא מוכרת שעלולה לפגוע בפוריות
כאבי מחזור: למה זה קורה ומהו הטיפול
בין הסיבות הפיזיולוגיות הנפוצות ביותר ניתן להצביע על פטריה וגינלית, דלקת מקומית, קרום בתולין שלא נקרע עד הסוף, מחלת מין כגון הרפס, יובש כתוצאה משינויים הורמונאליים כמו הריון או גיל המעבר, ושימוש בגלולות או בתרופות אחרות, אפילו תרופות נגד צינון ואלרגיה.
ברוב המקרים הללו, פנייה לרופא גניקולוג מובילה לזיהוי הבעיה ולפתרונה על הצד הטוב ביותר. אולם לעיתים קורה שאישה הסובלת מכאבים ביחסי מין נבדקת אצל רופא והוא פוטר אותה באמירות כגון "אין לך שום בעיה" או "זה הכול בראש". אלו אמירות שלא רק שאינן עוזרות לה אלא אפילו טומנות בחובן מעין האשמה, כאילו שהיא זו האחראית למצב.
חוויה זו היא מנת חלקן של נשים רבות אשר סובלות מכאבים בזמן יחסי המין ואין לכך הצדקה. חשוב לזכור – אישה בריאה היא בהגדרה אישה אשר יכולה לקיים יחסי מין ללא כאבים.
מה הן, אם כך, חלק מהסיבות המוכרות פחות לכאבים ביחסי מין וכיצד בכל זאת ניתן לטפל בהם?
1. וגיניסמוס
וגיניסמוס הוא הפרעה נפשית שבמסגרתה מתרחשת התכווצות בלתי-רצונית של השרירים בכניסה לנרתיק ובפי הטבעת באופן שלא מאפשר חדירה. לתופעה זו יכולות להיות דרגות חומרה, כאשר לעתים החדירה אפשרית אך כואבת ולעתים אינה אפשרית כלל, אפילו לא בזמן בדיקה גניקולוגית, ובמקרים נדירים אפילו יש התפשטות של התופעה לשרירים הטבעתיים שבפה ויש קושי בביצוע בדיקת שיניים.
מבדילים גם בין וגיניסמוס ראשוני, שבמסגרתו האישה מעולם לא הצליחה לאפשר חדירה לבין וגיניסמוס משני שבו האישה חוותה בעבר יחסי מין עם חדירה ואלה הפכו לכואבים או לבלתי אפשריים בשלב מאוחר יותר.
המקור הנפשי של הבעיה עשוי להיות טבוע בילדות: לעתים מדובר בנשים שקיבלו חינוך שמרני במיוחד שבמסגרתו הגוף ובמיוחד איברי המין נתפסו כאסורים או טמאים. אלו יכולות להיות גם נשים שחוו חוסר פרטיות קיצוני בילדותן והרגישו שגופן הוא מקום המפלט הפרטי היחיד שלהן.
גם טראומה מינית עשויה להביא להיווצרותו של וגיניסמוס. בין אם מדובר בתקיפה מינית ממש או בתוקפנות פיזית או מילולית שנחוותה בעבר מצד גבר. במקרה של וגיניסמוס משני, פעם ראשונה כואבת או לא רצויה עשויה להשפיע על תגובה רפלקסיבית של הגוף בפעמים הבאות שלא תאפשר חדירה.
נשים הסובלות מווגיניסמוס נוטות לחשוב שהן צרות מדי או "לא בנויות" נכון כדי לאפשר חדירה. הדימוי העצמי והמיני שלהן נפגע. לעתים הן נמנעות במודע מיצירת קשרים עם בני זוג, מחשש שיאלצו לקיים יחסים, או לחילופין מקיימות יחסי מין כואבים במשך שנים מתוך מחשבה שכך נגזר עליהן לחיות.
2. וסטיבוליטיס וכאבים בזמן קיום יחסי מין
אם אישה מתלוננת על תחושת צריבה שמופיעה עם תחילת יחסי המין, מתחזקת במהלכם וחולפת רק לאחר דקות, שעות או אפילו ימים, יתכן שמדובר בווסטיבוליטיס – סוג מיוחד של דלקת ברקמות בכניסה לנרתיק (מבוא העריה).
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אולם היא נפוצה יותר בקרב נשים בהירות עור בגיל 20 עד 30, ברוב המקרים טרם הלידה הראשונה. לעיתים הכאב מופיע לא רק בזמן קיום יחסי מין אלא גם בזמן שימוש בטמפון, ישיבה ממושכת ואף לבישת מכנסיים צמודים כגון ג'ינס. עם זאת, בבדיקה גניקולוגית לעיתים קרובות לא נמצאות עדויות ברורות למחלה.
אין כרגע תמימות דעים בין החוקרים לגבי השאלה מה גורם לכאב. בעבר מקובל היה לחשוב שהתופעה פסיכוסומאטית. כיום מניחים שהגורם עשוי להיות זיהום מקומי או מחלת מין, למשל הרפס.
אחת ההשערות היא ששימוש ממושך באנטיביוטיקה, למשל לצורך טיפול בפטריה וגינלית, יכול להביא לווסטיבוליטיס. אפשרות נוספת היא שהצטברות אוקסלטים ברקמות המקומיות של הנרתיק היא שגורמת להופעת הווסטיבוליטיס.
מעבר לפגיעה המשמעותית באיכות החיים, בחוסר היכולת לתפקד כראוי בעבודה ובחברה (נשים רבות נמנעות מיצירת קשרים חברתיים מחשש שיאלצו להגיע בסופו של דבר לקיום יחסים) ואפילו לא להתלבש כפי שרוצים, וסטיבוליטיס יוצר מעגל קסמים של כאב וחשש מכאב, שמוביל בתורו להתכווצות ויובש אשר גם הם מקשים על החדירה. כמעט בכל המקרים של וסטיבוליטיס קיים גם וגיניסמוס משני בשל זיכרון הכאב מניסיונות החדירה הקודמים.
3. אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית המתבטאת בצמיחה של רירית הדומה לרירית הרחם מחוץ לחלל הרחם וגורמת בין היתר לכאבי בטן ואגן, דימום וסתי קשה ומשתק וכן לכאבים בחדירה, במיוחד חדירה עמוקה.
האבחון מתבצע בשלב ראשון באמצעות בדיקת אולטרסאונד ולאחר מכן יתכן שיהיה צורך בבדיקה לפרוסקופית של חלל הבטן והאגן.
כמו במקרה של וסטיבוליטיס, לעתים קרובות אם האישה מגיעה לרופא עם תלונה על כאבים ביחסי מין ולא מדווחת על שלל סימפטומים אחרים שנראים לה לא קשורים, אי אפשר לראות שום סיבה לכאבים בבדיקה גניקולוגית רגילה.
4. תסמונת המעי הרגיז ויחסי מין
קיום יחסי מין עלול להחמיר כאבי בטן בקרב נשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז. עם זאת בחוויה של האישה, ובמיוחד אם אינה יודעת, כמו רבים אחרים, שהיא סובלת מתסמונת זו, כל קיום יחסי מין מלווה בכאבי בטן קשים ובהחמרה של בעיות העיכול.
כמו כן, תסמונת המעי הרגיז עלולה להפחית חשק מיני ואישה שמקיימת במצב כזה יחסים עשויה לסבול מיובש וגינלי שגם הוא אחד מהגורמים לכאבים ביחסי מין. ושוב, בבדיקה גניקולוגית רגילה – אין כל סיבה לכאב.
אז מה הוא הטיפול?
אני בוחר לכתוב על הטיפול כמקשה אחת, אף על פי שצריך כמובן להתאים את הטיפול הנכון לכל בעיה, מכיוון שחשוב לי להדגיש בפני כל אותן נשים הסובלות מכאבים בזמן קיום יחסי מין שטיפול הוא אכן אפשרי וקיים. יחסי מין אמורים להיות מהנים ובוודאי נטולי-כאב והם אכן יכולים להיות כאלה.
חשוב מאוד לא לוותר ולהתעקש להפסיק לסבול. בנוסף, ברגע שמעורב כאב בחוויה כל כך אינטימית ורגישה כמו יחסי מין, המרכיב הרגשי ממלא תפקיד חשוב בלי קשר לשאלה מה הגורם לכאב.
לכן בכל מקרה של כאבים ביחסי מין הטיפול יכלול, בנוסף לטיפול הפסיכותרפי בשיחות, גם עבודה עם פיזיותרפיסטית של רצפת האגן וטכניקות של ביופידבק על מנת לשקם את שרירי רצפת האגן, להכיר את הגוף וללמוד לאהוב אותו ואת התחושות הנעימות שהוא מפיק, ולא לפחד ממנו ומהכאב שחווינו עד כה.
במקרה של וגיניסמוס מתבצעת לעתים עבודה עצמית של המטופלת עם מרחיבים כדי להרגיל את הגוף לחדירה. במקרה של וסטיבוליטיס ייתכן שיוצע טיפול תרופתי חליפי לאנטיביוטיקה, משחות לטיפול בדלקת ומעבר לדיאטה דלת אוקסלטים.
במקרה של אנדומטריוזיס ייתכן שטיפול תרופתי או אפילו ניתוחי, במוקדי הצמיחה של הרירית ישפיע גם על איכות חיי המין וכך גם במקרה של תסמונת המעי הרגיז. חשוב להדגיש שוב – יחסי מין תקינים אינם צריכים לכאוב! לא נכון לנסות להתעלם מהבעיה ולקיים יחסי מין כואבים רק כי "צריך".
זאת דרך פעולה אשר רק צפויה להחמיר את הבעיה בתחום המיני וליצור עוד שלל בעיות בתחום דימוי גוף, זוגיות וסיפוק כללי. ברוב המקרים אפשר למנוע את הכאב בטיפול נכון ולכן מומלץ לכל אישה הסובלת מכאבים בזמן קיום יחסי מין לפנות לרופא סקסולוג ולקבל טיפול.
הכותב, ד"ר דניאל דריי, הוא רופא סקסולוג, מטפל בין השאר בכאבים בזמן קיום יחסים ובעייות וסטיבוליטיס וגיניסמוס. מטפל זוגי ומיני ומנהל את אתר תורת היחסים .
לפנייה לכתב/ת 
