לפנטז על הטאבו הגדול מכולם
מה גורם לנשים לפנטז על מצבים שבחייהן האישיים הן לא היו רוצות לחוות לעולם? על "פנטזיית האונס" והצד האפל של הדמיון המיני
את ישנה במיטה לבד ופתאום מישהו קופץ עליך ומניח את ידו על פיך. אין לך מקום לזוז או לנשום, את רוצה לצרוח אבל לא מצליחה. הוא הופך אותך על הגב, קושר את ידייך מאחורי הראש ומתחיל להפשיט אותך, לאט לאט. במקום להיכנס לפאניקה את מרגישה שנהיה לך קצת חם. את לא יכולה שלא להתגרות מידיו הגבריות והחזקות של הגבר שרוכן מעליך. ואז את מתעוררת, קצת חרמנית וקצת מבוהלת. מה שחווית הרגע היה פנטזיית אונס, והיא הרבה יותר שכיחה משנדמה לנו.
מיניות האישה הוא נושא שלא מרבים לדבר עליו בתקשורת ובחברה הישראלית בכלל, אבל בשנים האחרונות ניכרת התפתחות בגישה המיושנת הזו. יותר ויותר נשים "יוצאת מהארון" ומדברות על סקס ומיניות בצורה חופשית מאי פעם. הרי לחשוב שאישה היא לא ייצור מיני זה פשוט דבר טיפשי. נשים הן חרמניות, הן אוהבת סקס, הן מדברות על סקס, חולמות וחושבות על סקס וכן, הן גם מפנטזות על סקס.
פנטזיה אחת שמושכת אליה תשומת לב יתרה היא פנטזיית האונס. כן, אונס. זהו נושא רגיש במיוחד בקרב נשים, ואין אישה אחת שלא מגנה את האקט הנבזי הזה. אונס וכפייה מינית בכלל הם לא בסדר בשום מקרה, אין להם שום תירוץ בעולם והם מעשים מרושעים בתכלית. לכל אישה יש את הזכות לבחור מי יגע בה, מתי ואיך, ואין שום גבר בעולם שיכול להתווכח עם זה. ובכל זאת, ישנן נשים רבות שמפנטזות על אונס, ומתגרות ממחשבות על כפייה מינית על ידי גבר חתיך ומסוקס בשדרה חשוכה במרכז העיר.
על מנגנוני ההגנה של הנפש
כולנו זוכרות את הפרק מ״סקס והעיר הגדולה״ בה סמנתה וסמית' שיחקו במשחקי תפקידים. פעם הוא היה שוטר, פעם שרברב, ופעם הוא היה גנב שכופה את עצמו על סמנתה, והיא נהנית מזה. זה מופיע בכל כך הרבה סדרות טלוויזיה וסרטים אבל עדיין, כשהנושא עולה הוא נחשב רגיש ונתפש כטאבו, ככזה שלא מקובל ואף אסור לדבר עליו. אז מה גורם לנשים לפנטז על מצבים שבחייהן האישיים הן לא היו רוצות לחוות לעולם?
מחשבה אחת מקובלת היא שהמשיכה לסקס בכפייה נובעת מהרצון או הפנטזיה של נשים להיות כנועות ונשלטות לחלוטין. הדעה הרווחת היא שנשים מחפשות גבר שיגן וישמור עליהן מכל רע, והשיא של הרצון הזה הוא כניעות מוחלטת לגבר במיטה. מירב שרון, סקסולוגית ומטפלת מינית מוסמכת, טוענת שמדובר בפנטזיה מאוד שכיחה שמאפשרת לנו למתוח את הגבולות החיצוניים בדמיון באופן בטוח, מבלי שנשלם על זה מחיר כלשהו בחיים עצמם. "מנגנוני ההגנה של הנפש מאפשרים לנו להתמודד עם הפחדים שלנו גם דרך הפנטזיות", היא אומרת ומוסיפה: "ואם יש פחד מאונס זה מאד הגיוני שבהפוך על ההפוך נחווה את זה בפנטזיה באופן ארוטי".
חוקרים מצפון טקסס ביקשו לבדוק את הנושא יותר לעומק והעבירו שאלון ל-355 סטודנטיות, ובו הם בדקו את מידת המשיכה שלהן לפנטזיות מיניות שונות. תוצאות המחקר הראו ששני שליש מהנשים פנטזו לפחות פעם אחת בחייהן על סקס בכפייה. החוקרים טוענים שההבדל בין סקס בכפייה ואונס הוא ניכר, ומרמז על כך שנשים מבחינות בין אונס למין בכפייה, כאשר מבחינתן, האחד אסור בתכלית ואילו השני, מגרה.
במחקר נוסף גילוי שנשים שאמרו שאכן יש להן פנטזיות מיניות על סקס בכפייה היו גם אלו שהעידו על עצמן שהן מרגישות הכי מושכות, פתוחות והרפתקניות מבחינה מינית. האם יכול להיות שמדובר סך הכול בנשים חרמניות שמחפשות ריגושים גם במיטה? בהחלט.
כשחושבים על זה, בפנטזיית אונס האישה תמיד מרגישה בטוחה, כי הרי בסופו של דבר מדובר סך הכל בפנטזיה, בחלום בהקיץ, במחשבה על משהו מגרה שלעולם לא יקרה בפועל בעולם האמיתי. עולם הפנטזיות של נשים עשיר ממש כמו עולם הדמיון שלהן, וכל אישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, להרגיש מה שנכון לה ולהתגרות מכל דבר, גם מסקס בכפייה.
לפנייה לכתב/ת 
