סוף עידן הסרדינים בכיתות? שאלות ותשובות

שר החינוך נפתלי בנט הציג אתמול (יום ה') את הפתרון לבעיית הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים. לפי הרפורמה, החל משנת הלימודים הקרובה בכל רחבי הארץ ילמדו בכיתות א' עד 34 תלמידים. בבתי הספר באזורים חלשים ילמדו עד 32 תלמידים בכיתה. הרפורמה, שתתפרס על פני חמש שנים, תיושם בסופה גם בכיתות ב' עד ו'.

כיצד תיושם הרפורמה בשטח? מה יקבלו סטודנטים שייכנסו לכיתות כבר בשנת הלימודים השלישית? והאם יש כוונה לצמצם את הנוכחות בכיתות גם בבתי הספר העל יסודיים? אריאל לוי, מנהל המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, השיב על כל השאלות בנושא.

- כיצד תיושם בפועל התוכנית שבמסגרתה ייפתחו עוד 300 כיתות לשכבת א'?

"אני משוכנע שבבתי ספר ימצאו את הדרך להיערך במידת הצורך לכיתות הנוספות. זה יוכל להתקיים בכמה דרכים: הראשונה, להסב לכך כיתות קיימות כמו כיתות אומנות ומחשבים, השנייה להשתמש בכיתות קיימות שאינן מנוצלות בחלק מבתי הספר והשלישית תוכנית חומש של בניית כיתות שתיעשה בהמשך. אני לא מאמין שיש מנהל שיוותר על ההזדמנות להקטין את הכיתה. אנחנו נמצא את הפתרונות".

- מה צפוי לקרות בשכבות בכיתות ב' עד ו'?

"בשכבות האלה אין כרגע שינוי במדיניות. אני לא יכול להבטיח שבכל מקום שבו יהיו 36 תלמידים בכיתה או יותר יפתחו כיתה נוספת, ואני גם לא מאמין שזה יקרה. אנחנו נפתור בעיות נקודתיות שבהן יש צפיפות מאוד גבוהה, אבל צריך לזכור שמדובר ברפורמה לחמש שנים, שמיועדת להיות מיושמת בכל שכבות הגיל בבתי הספר היסודיים".

הפגנות "מחאת הסרדינים" ייעלמו? (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)

- האם יש כוונה להרחיב את הרפורמה גם לבתי הספר העל יסודיים, שגם בהם הצפיפות גבוהה? 

"אופן הלימוד וההוראה בתיכונים הוא מאוד שונה. במשך שעות רבות התלמידים לא לומדים בכיתות האם, למשל באנגלית, מתמטיקה, מגמות, כך שממילא כיתת אם פחות אקוטית בהקשר הזה. נכון שאם היו אינסוף תקציבים אז היינו יכולים לשקול ליישם את הרפורמה גם בתיכונים, אבל כרגע אנחנו מתמקדים בשכבות הגיל הנמוכות".

- לפי אילו קריטריונים ייבחרו כיתות הלימוד שאליהם ייכנסו סטודנטים במסגרת התוכנית "מורה שנייה בכיתה"?

"יש פה כמה אלמנטים בבחירה. קודם כל החיבור בין הסטודנטים למכללה שבה הם לומדים מבחינה גיאוגרפית. האלמנט השני זה מה לומד אותו סטודנט, חינוך לגיל הרך? חינוך יסודי? על יסודי? כמובן שהסטודנטים ישובצו לפי התחום שבו הם יתמחו. האלמנט השלישי הוא לחפש כיתות לימוד שהן יותר צפופות ושזקוקות לסיוע הנוסף הזה, והאלמנט הרביעי הוא ההתאמה, החיבור בין מנהל בית הספר, הסטודנט והמורה הוותיק. חשוב לציין שהפיילוט הזה יהיה פרוס בכל רחבי הארץ, בכל המגזרים". (בפיילוט, שיחל לפעול כבר בשנת הלימודים הקרובה, ייכנסו סטודנטים לבתי הספר בשנה השלישית שלהם באקדמיה. הם יקבלו מלגת לימודים בסך עשרת אלפים שקלים).

פתרון הדרגתי. השר בנט עם מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן(צילום: ירון ברנר )

- אילו סמכויות יהיו לאותם סטודנטים?

"הם יהיו מורים לכל דבר. הם ייתנו ציונים, יעבדו עם התלמידים, הם יהיו חלק בלתי נפרד ממערך ההוראה בבית הספר, הם ישתתפו בישיבות צוות ובטקסים בבית הספר. מטבע הדברים, כשיש

 מחלוקת ניתן להניח שההחלטה תהיה בידי המורה הבכיר. ברוב המקרים הסטודנטים לא יעשו תפקיד של מחנך. המטרה של הפיילוט הזה היא הרבה מעבר לתוספת של כוח עבודה בכיתה. זה יאפשר להם לקבל את הניסיון בשטח וללמוד מהמורה הוותיק".

- המורים הוותיקים עלולים להיפגע מפלישה לטריטוריה שלהם?

"אני לא חושב שזה יהווה בעיה. אנחנו נבחר לפיילוט את המורים שפתוחים לזה, שיקבלו על כך גם תגמול כספי - תוספת של לפחות שעה של חניכה בשבוע. אנחנו נמצאים בעידן שהכיתות פתוחות, זה חלק מהתפישה של מערכת החינוך העדכנית, למידה משמעותית שפורצת את דלתות הכיתה".

הרפורמה תישאר גם לאחר שהשר יתחלף?

אחת הבעיות העיקריות במערכת החינוך היא העובדה שהרפורמות שהשרים מובילים אינן מעוגנות בחוק, מה שלמעשה לא מבטיח ששר החינוך הבא לא ישנה או יבטל אותן. אחת הדוגמאות לכך היא החלטתו של שר החינוך לשעבר גדעון סער לפתוח את שנת הלימודים ב-27 באוגוסט, החלטה שבוטלה על ידי יורשו בתפקיד שי פירון, שבחר לחזור למתווה הישן ולפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.

בהקשר זה הדגישו במשרד החינוך כי מדובר בתוספת לבסיס התקציב למשך חמש השנים הקרובות: "זו רפורמה מערכתית שיישומה כרוך בהקצאת משאבים מרובים בנושא תשתיות, בינוי וגיוס והכשרת מורים, במטרה להקטין את הכיתות ולהיטיב את מערכת החינוך. לא סביר שבעתיד יגיע שר שיחליט לבטל את הרפורמה שהכול מסכימים על חיוניותה".