ניקוי-בינוי: על טיהור המים והקרקע והכשרתה לבנייה

בסקר שנערך לאחרונה, התגלו בארץ עשרות אלפי דונמים של קרקעות ומי תהום מזוהמים. על רקע המחסור המתמיד בבניית פרוייקטים של נדל"ן לעומת הביקוש הגואה, טיהור מסיבי של קרקעות והכשרתן לבנייה עשוי לעזור בנושא ולהוות חלק מפתרון מועיל לכל הצדדים - האוכלוסייה המקומית, המדינה, ובעיקר הסביבה.

"חלק מהזיהומים שנמצאו הם קטנים ונקודתיים", מסביר מומי צח, מנכ"ל חברת שיכון ובינוי מים, שמנהלת פרויקטים לטיפול וטיהור מים. "המקרים הקטנים מתרחשים מסביב לתחנות דלק, שבעבר לפני הגברת המודעות והאכיפה, חילחלו מהן דלקים מזהמים לקרקע ומשם למי התהום. לעומתם, קיימות עתודות קרקע עצומות אשר חשודות או מוכחות כמזוהמות". הזיהום, במקרים אלה, נגרם לרוב מפעילות בעבר של מפעלים, תעשייה ביטחונית וצה"ל. ההערכה הגסה שעולה מהמחקר, אומר צח, היא שעלות הטיפול הכוללת של כל הקרקעות המזוהמות בישראל, עומדת על כ-10 מיליארד שקלים.

(הדמיה באדיבות: מנהל מקרקעי ישראל)

תע"ש ורמת השרון- סיפור על זיהום, טיהור וגאולה

אחד ממקרי זיהום הקרקע והמים המשמעותיים והידועים בישראל, במתחם תע"ש ברמת השרון, הוא גם הוכחה לטכנולוגיות היעילות שבהן משתמשת ישראל ודוגמה לפיילוט מוצלח ששומר על אופטימיות לעתיד.

"כתם הזיהום התעשייתי ברמת השרון", אומר אורי שור, דובר רשות המים, "הוא אחד מתוך 21 כתמי זיהום גדולים ממקורות תעשייתיים באקוויפר החוף, שחלקם נוצר באתרים שבהם פעולות צה"ל ומשרד הביטחון וחלקם מפעילות תעשייתית של המגזר הפרטי".

לרשות המים, בתור הרגולטור על משק המים, אחריות כוללת על מצב מקורות המים, על זמינותם לכלל הצרכנים ועל איכותם.

כאשר מי השתייה מתגלים בתור מים מזוהמים במיוחד

פרופ' נדב אהרונסון, יו"ר תאגיד המים רמת השרון, מספר כי "עד לפני כ-10 שנים, כל המים ששימשו את תושבי רמת השרון, היו מבארות מקומיות. במשך השנים מי התהום באזור זוהמו ברמה קיצונית וחמורה והפכו לבלתי ראויים לשתייה".

התושבים, מספר אהרונסון, הגישו תביעה נגד תע"ש, מה שהוביל את המדינה לביצוע סקר מקיף על זיהום מי השתייה. "הממצאים היו חמורים, והביאו לכך שכל הבארות הושבתו, ואספקת המים נכון להיום היא אך ורק מרשת המים הארצית של מקורות". על פי נתוני רשות המים, עד כה נסגרו 11 קידוחי הפקה ששמשו לשתייה באזור רמת השרון ותל אביב.

שור מתאר את המקרה בתור "אחד מאירועי הזיהום החמורים שהתגלו עד כה בישראל, הן מבחינת מגוון המזהמים והן בהיקפו המרחבי". על פי הסקר שנערך על ידי רשות המים, כתם הזיהום התפשט לשטח של כ-16 קמ"ר והוא אוצר בתוכו נפח מים מזוהמים של כ-600 מיליון מ"ק.

למה צריך לנקות בכלל?

הסיבה המרכזית והחשובה ביותר לטיהור מי התהום המזוהמים היא סיבה סביבתית. "זיהום קרקע הוא לרוב סטטי, כאשר הקרקע הספוגה נשארת מזוהמת", מסביר צח. "לעומת זאת, מקרה של חדירת מזהמים למי תהום יוצרת זיהום מים דינאמי ולכן הזיהום מתפשט בקלות ומתפרש על שטחים נרחבים".

"ללא טיפול", אומר שור, "כתם הזיהום ממשיך להתפשט, על אף שהזיהום עצמו הופסק לפני שנים רבות, לכיוון בארות מי השתייה של תל אביב והרצליה". על פי ההערכה של צח, "כל עוד אין טיפול, כל שנה נדבקים בזיהום עוד 10 מיליון קוב מים".

ניקוי-בינוי: רווח לכולם

צח מסביר כי אחת האפשרויות אשר מאיצות את תהליכי הטיהור ומספקות פוטנציאל כלכלי ליישום התהליך, היא אפשרות של "ניקוי-בינוי", אשר כוללת טיהור של הקרקע והכשרתה לבנייה של פארקים, ריאות ירוקות ופרויקטי נדל"ן.

"במקומות עם פוטנציאל נדל"ני, הטיפול בזיהום מהיר יותר, אין שום ספק בכך. כאשר לקרקע המטוהרת יש שווי גבוה, יש מהיכן לממן את פעולת הטיהור- מהכסף שהמדינה תרוויח על מכירת הקרקע", אומר צח. "ברמת השרון, למשל, יש פוטנציאל לאלפי יחידות דיור, ממש עיר קטנה שאמורה לקרום עור וגידים. לאחר קידום נושא הטיפול במים, נדרש טיפול גם בקרקע המזוהמת במתחם, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לבנות".

ממי נפץ למי שתייה

לאחר גילוי חומרת הזיהום ברמת השרון, הוכנה באגף איכות המים של רשות המים תוכנית שיקום לטיפול בכתם הזיהום, אשר תנקה את האזור ותאפשר שחרור של הקרקע לבנייה או כל שימוש אחר.

התוכנית כוללת שאיבת מים ממרכז הכתם וטיפול במים המזוהמים להרחקת המזהמים, ולקראתה יושמה בשנה האחרונה פיילוט, "המהווה שלב ראשוני והכרחי ביישום תוכנית השיקום המלאה", אומר שור. "בארץ אין ניסיון בטיפול במזהמים אלו וגם בעולם טרם הוקם מתקן הכולל טיפול בכל מגוון המזהמים בהם יש לטפל".

במכרז הבינלאומי שהוציאה הרשות, זכתה שיכון ובינוי מים יחד עם חברת Envirogen Thecnologies האמריקנית. במכרז נבחנו טכנולוגיות חדשניות, ירוקות וסביבתיות, שטרם נוסו בישראל.

"המתקן שהקמנו מעביר את המים תהליך ביולוגי, שבו אנחנו בעצם מגדלים חיידקים שניזונים מהזיהום", מסביר צח.  "זהו השלב המרכזי בתהליך, שבו מים מזוהמים עם ריכוזים עצומים של חומרי נפץ הופכים למים הראויים לכל שימוש. אנחנו קוראים לו 'ממי נפץ למי שתייה".

המתקן הקבוע לטיפול במים, ממוקם בצומת מורשה ושואב מים מ-6 קידוחים באזור המזוהם. "ההחלטה תהיה ככל הנראה להזרים את המים לירקון כחלק מפרויקט

 'גאולת הירקון', לטובת החייאת שטחי המחייה של בעלי החיים והצמחייה, יחד עם שימוש לגינון ולחקלאות. כולם מרוויחים מהתהליך - האוכלוסייה, היזמים ועובדים רבים אשר יתפרנסו מהבנייה". עלות הקמת והפעלת מתקן הפיילוט של טיהור המים בלבד, על פי ההשערות, היא מעל חצי מיליארד שקך.

"בפיילוט נבדקו שיטות ייחודיות בעולם, משום שהרכב המים הוא שונה וייחודי ממה שנוסה עד כה במקומות אחרים בעולם", מסביר שור. רשות המים מבצעת כיום ניתוח של הנתונים הטכניים-הנדסיים והכלכליים שהתקבלו מהפעלת המתקן, והממצאים ישמשו את הרשות להכנת מכרז בינלאומי להקמת מתקן טיפול בקנה מידה מלא, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בעתיד מתוכננת הקמת מתקן נוסף באזור, הגדול מסוגו בעולם, אשר יטהר מים בהספק של 600 מטרים מעוקבים לשעה.