פטור מארנונה ליצרני חשמל מאנרגיה סולארית

בשורה טובה למייצרי אנרגיה ממקורות מתחדשים: ועדת הכספים אישרה היום (א') תקנות שמעניקות בפועל פטור מארנונה לבעלים פרטיים של מתקנים סולאריים להפקת חשמל לתצרוכת ביתית. הפטור הוא למתקנים על גגות בתים או על הקרקע עד שטח של 200 מ"ר. האישור ניתן בצעד חסר תקדים לתקנות שטרם הונחו בפועל על שולחן הוועדה. הן אמנם נוסחו במשרדי הגנת הסביבה והאוצר, אבל השרים טרם חתמו עליהן.

לכן, יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יזם והוביל את המהלך, בתמיכתה והמרצתה של מנכ"לית משרד הפנים, כדי לייצר לחץ ציבורי על השרים להסדרה סופית של הנושא. האישור הלא פורמלי ניתן לנוסח שגובש ב-2010 ועודכן בשבוע שעבר בשיחות שקיים גפני מאחורי הקלעים עם המנכ"לית. גפני תקף את שני המשרדים שלדבריו "גוררים רגליים" כחמש שנים ולא משלימים את המלאכה.

המשרדים התלבטו בין הצורך המשפטי לחייב את המתקנים בארנונה לבין שיעוריה. גפני ערך בירור משפטי שהעלה כי אין מגבלה על התעריפים, כך שאפילו ארנונה בסך שקל אחד תענה

 על החובה המשפטית ומצד שני לא תרתיע בעלי נכסים מלכסות במתקנים הסולאריים את גגות הבתים העירוניים ושטחי קרקע בישובים כפריים. לפיכך נקבע כי מעל לתקרת הפטור (200 מ"ר) הארנונה תהיה בשיעורים סמליים.

לפיכך במערכות סולאריות הממוקמות על גגות בתים, התעריפים שמעל 200 מ"ר למתקן יהיו בסדר גודל של אגורות. עד שטח של 1 דונם 0.06 עד 0.6 שקל; לכל מ"ר בין 1-2 דונם: 0.03 עד 0.3 שקל; ומעל 2 דונם 0.015 עד 0.15 שקל. למערכות על הקרקע ישלמו לכל היותר שקלים ספורים למ"ר: עד 10 דונם 0.24 עד 2.4 שקל; מעל 10 דונם עד 300 דונם 0.12 עד 1.2 שקל; בין 300 עד 750 דונם 0.06 עד 0.6 שקל; ומעל 750 דונם 0.03 שקל ועד 0.3 שקל למ"ר.

פאנלים סולארים בכרמיאל, שהעירייה דרשה עליהם ארנונה גבוהה(באדיבות חברת ירוק אנרגיה מהטבע)

גפני התרעם על איטיות משרדי הממשלה: "אי הסדרת הארנונה, יוצרת חוסר ודאות בקרב יזמים פרטיים ועסקיים ומונעת בפועל, הקמת מערכות להפקת אנרגיות חלופיות, שהן גם חסכוניות יותר וגם מזהמות פחות. טיפולן בנושא מתגלגל יותר מחמש שנים, למרות שכולם מסכימים על חשיבות ההסדרה".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הציע לקבוע אפילו ארנונה שלילית - כמו מס ההכנסה השלילי. הנוסח שהציע גפני אושר פה אחד.

גפני אמר בסיכום, "גם אם אין עדיין תוקף משפטי לאישור התקנות, יש להחלטת הוועדה חשיבות ציבורית, באמירה שזה מה שוועדת הכספים דורשת ולכן יש לזה גם השלכה חיובית מבחינת בג"ץ, מאחר שהוועדה בעצם הקדימה את המאוחר ואישרה את התקנות אחרי שדנה בהן כבר שלוש פעמים, אפילו בראשותי בכנסת שלפני הקודמת, ואף הביעה עמדה ברורה בנושא".