הפגנת האלרגים: "הם בסכנת חיים בבי"ס"

עשרות הורים לתלמידים אלרגיים מפגינים הערב (ג') מחוץ לביתו של שר החינוך נפתלי בנט ברעננה נגד ההחלטה לצמצם את שעות הפעילות של הסייעות שמלוות את ילדיהם בבתי הספר. ועדה בין-משרדית שבה היו שותפים נציגים של משרד החינוך, משרד הבריאות ורופאים מקצועיים, החליטה לפני כארבע שנים כי תלמידים אלרגיים הלומדים בכיתות א' יהיו זכאים לסייעת צמודה למשך חמש שעות מדי יום, בעוד תלמידים בכיתה ב' יהיו זכאים לשלוש שעות ביום. בכיתה ג' התלמידים האלרגיים כבר לא יהיו זכאים לסייעת כלל. ההשגחה מתמקדת סביב ההפסקות שבהם אוכלים הילדים ומסתובבים.

המפגינים הורים לילדים שיחלו את לימודיהם בכיתה ב' בעוד כשבועיים, מוחים על הנוהלים הללו בטענה שמשמעות הפחתת השעות היא סכנת חיים. הם מבהירים כי ישלחו את ילדיהם לבית הספר רק לשלוש השעות שבהן תהייה עמם סייעת.

יואב בן חמו בן ה-7 עולה לכיתה ב' בבית ביאליק בחולון. הוא אלרגי לאגוזים, פיסטוק, קשיו, אגוזי לוז, ובנוסף יש לו אסטמה. בהתבסס על החלטת הוועדה, יואב זכאי השנה לסייעת שתלווה אותו במשך 18 שעות שבועיות, כלומר שלוש שעות ביום. "מדובר באלרגיה מסכנת חיים", מבהיר אביו איציק. "לצורך העניין, אם חבר שלו לכיתה אוכל חטיף שיש בו את אחד המרכיבים האלה, לא שוטף ידיים ונוגע ביואב, הוא עלול לקבל התקף שיכול להתפתח ל'שוק אנפילקטי', שזה לפני מוות".

בן חמו הוסיף: "במדינת ישראל אין מודעות. אנשים אטומים, הם לא יודעים מה זה אלרגיה ומה המשמעות שלה. זה מצב שאני לא מאחל לאף הורה. מדובר פה על סכנת חיים".

במערכת החינוך לומדים כיום כמאה תלמידים שסובלים מאלרגיה, ושעות העבודה של הסייעות שלהן ושל התלמידים הסוכרתיים מתוקצבות יחד ב-79 מיליון שקל. במשרד החינוך מבהירים כי לא מדובר בבעיה תקציבית, שכן הסכום המדובר גדל והולך עם השנים.

גם בנה של אווה ורסנו-יוגד יעלה בעוד כשבועיים לכיתה ב' ויאלץ להסתפק בסייעת לשלוש שעות בלבד ביום. יוגד אלרגי ברמה שמסכנת חיים לבוטנים, חלב, קשיו ופיסטוק. "הבן שלי אלרגי לחלב במגע ולבוטנים בהרחה", היא מסבירה. "המשמעות היא שאם מישהו פותח לידו שקית של במבה זה מסוכן. זה אומר שאם מישהו אכל משהו חלבי, לא שטף ידיים ונגע בו - זה יכול לגרום לו להתקף אלרגיה. צריך להבין שההשגחה על הילדים האלה צריכה להיות כל הזמן, לא רק באוכל. הסייעות האלה מנגישות עבורם את בית הספר, בדיוק כמו שיש תלמידים שכיסא הגלגלים מנגיש להם את בית הספר".

המחאה נגד קיצוץ הסייעות, הערב(צילום: ג'ורג' גינסברג)

(צילום: ג'ורג' גינסברג)

(צילום: ג'ורג' גינסברג)

גם ורסנו אומרת שבמצב הנוכחי היא תשלח את בנה לבית הספר למשך שלוש שעות בלבד ביום: "החיים שלו חשובים לי יותר מהכול. אני לא אקח את הסיכון שהוא ייחשף למשהו ולא תהייה לידו סייעת. צריך לזכור שמדובר בילדים קטנים שלא מסוגלים לטפל בעצמם בסיטואציה של התקף".

המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, עירית ליבנה, מסבירה מנגד שעד לפני חמש שנים כלל לא היו סייעות במדינת ישראל למקרים האלה: "זה קרה רק בזכות משרד החינוך, שראה את הצורך בכך. אין דבר כזה בעולם".

לדבריה, המדינה קיבלה החלטה על פי המלצת רופאים מומחים לספק סייעת לילדים מגיל שנתיים ושמונה חודשים ועד סוף הגן שש שעות יומיות עם סייעת, וכאמור בהמשך כמצוין לעיל בכיתות א'-ג'. "התפקיד המרכזי של הסייעות זה למנוע חשיפה כשהילד מאוד צעיר", היא ממשיכה. "ברגע שהוא עובר לבית הספר ההתנהלות שונה. לא אוכלים שם כמו בגן, ולכן עשינו זאת בהדרגה. בסופו של דבר ברגע שיש מניעת חשיפה הרי שאין צורך בשום דבר נוסף. אנחנו מאוד ערים לחשש של ההורים ולכן יש גם חוזר מנכ"ל שמנחה את הסביבה החינוכית איך נערכים לכך. הסייעת היא לא פיתרון להכל.

"ישנם בתי ספר ברחבי הארץ שנוקו מאותו מוצר מזון. זאת אומרת, שאם יש ילד רגיש למוצר מזון מסוים, כל בית ספר נקי ממנו. המשימה של כולנו היא להעלות את המודעות הציבורית לנושא, גם שלנו כהורים ועובדי הוראה וגם של הציבור בישראל. אנשים לא יודעים מספיק".