שתף קטע נבחר

עומר אדם בגרסת הפאנק? זה אמנות!

נעמי חשמונאי עוטפת דת ואלקטרוניקה ביצירה שמקומה במוזיאון, האינדי-פולק של MARBL בקליפ היפסטרי למהדרין ושיטי-סיטי עושים מליאור נרקיס ועומר אדם פאנקיסטים. "חדש על המגש", לא מה ששמעתם

עיר אחת, מיליון צבעים

נעמי חשמונאי היא יוצרת ומוזיקאית דתייה המשלבת חיי אמונה אדוקים לצד חיים במרחב החילוני, מלמדת חסידות בבתי מדרש ובד בבד משלימה תואר בפילוסופיה. שמו של שירה החדש "נבל", יזרוק אתכם אסוציאטיבית, סטריאוטיפית אפילו, לעולם המזמורים, לתפילה, לשירה הרכה שמלטפת את האוזן בין פריטה לפריטה.

 

אז לא. זה לא המצב, בלשון המעטה. הצלילים האלקטרוניים, "מטרופולין" סטייל, עוטפים את הפסנתר הדומיננטי ואת קולה העמוק, המוכפל, של חשמונאי, שנשמעת אפלה ובו בעת מזמינה, וכמוה - העיר. קליפ האנימציה האקספרסיוניסטית שיצר האמן שחף רם הוא לכל הפחות מרגש, מצייר לנו כרך גדול במשיכות צבעי שמן דינאמיות הולכות ונטרפות.

 

"'נבל' מדבר על האופן שבו אנחנו תופסים או מפרשים את המציאות ועל הסכנה שכרוכה בפרשנות שלנו כשהיא מוטעית", מספרת חשמונאי על השיר החדש, שייצא באלבום הבכורה בהפקתו של אמיר צורף. "ההבדל בין המילה 'נבל' למילה 'לבן', הוא רק בסידור האותיות, באותו אופן שההבדל שבין הטוב לרע הוא מאוד עדין ודק. בקליפ רציתי שנכנס אל תוך העולם הפנימי של הדמות, אל הסערה והבלאגן בהכרתו ואל הניכור שנלווה להם. שחף רם, אמן בחסד עליון, לקח את זה משם והעניק לשיר את הפרשנות המרהיבה והמרגשת שלו".

 

עיר אחת, כמה פרשנויות. מתוך "נבל" (איור: שחף רם) (איור: שחף רם)
עיר אחת, כמה פרשנויות. מתוך "נבל"(איור: שחף רם)

"אני אומנם לא מגיע ממקום דתי, אבל היה לי מאוד קל להתחבר אל התכנים", מוסיף שחף משלו על הקליפ. "החיבור הרגשי הראשוני שלי היה קשור לתחושה שהיתה לי כאשר שחזרתי לארץ אחרי סיבוב של כמה חודשים בהודו. חזרתי לתל אביב, ואני זוכר את ההליכה ברחובות של העיר, איך פתאום הכול היה נראה לי נורא נורא מהיר ומוזר, איך כל מה שאני רואה הוא בעצם סוג של משחק או הצגה, או ליתר דיוק כמו רק אופציה אחת, כשלמעשה העולם כל כך מורכב ויש כל כך הרבה אופציות ושכבות נוספות מלבד זו המיידית. את התחושה הזו ניסיתי להעביר לתוך הקליפ בשפה עמוסה של חומר, צבע ותנועה".

 

 

ביל אנד מארי שואפים גבוה

רוב הסיכויים הם שעל ביל אנד מארי (Bill & Murray) כבר שמעתם, אבל למקרה שלא - נסביר שמדובר בהרכב הסינת' פופ של דיוויד בלאו, סטלה גוטשטיין ורן יעקובוביץ', שהחל לפעול לפני כשלוש שנים. אחרי לא מעט הופעות ברחבי הארץ והשתתפות בפסטיבלי מוזיקה בצפון אמריקה ובאירופה, מוציאה הלהקה בקרוב את אלבום הבכורה "A New Kind Of High" בלייבל הרוסי "Other Voices". האלבום ייצא בפורמט דיגיטלי ובמהדורת תקליטים מוגבלת ויושק בתל אביב בתחילת ספטמבר. ממנו הם מוציאים כעת את הסינגל "Bored".

 

בלאו (שכבר זכה להצלחה כאומן סולו) ושות' יוצרים פופ אלקטרוני חלומי שמתאפיין בפיל מאוד חו"לי - כיאה להרכב שסופג את מירב השפעתו מן הנכר. האזנה ראשונה לאלבום מגלה שבהחלט מדובר באסופת שירי פופ ראויה, עדכנית, מבריקה ומלוטשת. ביל אנד מארי ישיקו את אלבום החדש ב-1 ספטמבר ב"תדר", שימוקם באותו השבוע בתאטרון הערבי-עברי ביפו.

 

 

לוקחים את הזמן

הזמרת מוריה אור הוציאה את אלבום הבכורה שלה ב-2012, ימים בהם התגורר המפיק המוזיקלי יונתן מימון בכלל לונדון. פגישה מקרית בין השניים היוותה יריית פתיחה לדרך מוזיקלית משותפת עם רגל אחת בארץ, והשניה באנגליה.

 

אז עכשיו הם MARBL, ומאחוריהם זוגיות בשלט רחוק שהיתרגמה לצלילים, שני סיבובי הופעות באנגליה, מייל במות מקומיות וכניסות לתחנות רדיו ובלוגים באנגליה ובאירלנד. מהיום (ג') יש גם את "Time Takes Time", סינגל ראשון מתוך ה-EP שינחת בתחילת השנה, בו הם עושים לנו אינדי פולק מאסכולת First Aid Kit ודומותיה המתקתקות.

 

כנהוג בז'אנר, מוציא אותנו הקליפ המלווה אל הטבע, אל רחובות פרבריים ונטושים למראה, שנמלאים רוח נעורים באוזניות ענק וגרבי ברך - כי כך נראה הנוער של היום (אבל בעיקר בקליפים של ארקייד פייר). האזנה לחומרים נוספים של הצמד חושפת גם שלל נגיעות אלקטרוניות ואף קלאסיות שעוטפות את קולה הצלול של אור ורומזות על אלבום מגוון ומסקרן.

  

 

מונגר הולכים על האדג' 

מונגר הוא צמד אינסטרומנטלי שהתחיל את דרכו בשלהי 2012, על ידי חגי שלזינגר (קוואמי והחלבות, גיישה נו, לא דובים) ורומן מישקו. רעיון מאחורי, הם מספרים, היה להקים הרכב רענן שאינו כבול לקונבנציות של להקה סטנדרטית ובעל אוריינטציה מאוד ברורה לנגינה לייב. "רצינו להקים הרכב שייתן יד חופשית לשנינו לבטא את הזהות המוזיקלית שלנו, עם דגש על אסתטיקה מאוד ברורה ובלי הרבה משוכות", אומר מישקו. "כך שמצאנו יתרון גדול מאוד בהקמת צמד מהבחינה הזו". איך זה נשמע? ובכן, אם נשפוט לפי "Zoltar", הסינגל הראשון מתוך האי.פי שלהם שיצא בחודש הבא, לא רע בכלל.

 

המוזיקה של מונגר משלבת אלמנטים של רוק, שוגייז, מטאל ומוסיקה פולירתמית (שני מקצבים עצמאיים). בגדול מדובר בשירי פופ מלאי רבדים שניחנים באדג' מעניין, שמשלב בין המינימליזם הצלילי של רומן לאסתטיקה העמוסה יותר של שלזינגר. מומלץ למי שלא אוהב את המוזיקה משעממת מדי. ומי באמת אוהב אותה כזו? 

 

 

עיר חרא, והשיר?

ותיקי סצנת הPאנק הישראלית מכירים את שיטי סיטי כבר לא מעט זמן. הלהקה, שהוקמה בעכו לפני 12 שנה כהרכב ראפ-Pאנק מחאתי, הקליטה עד כה ארבעה אלבומים, הפיקה שלל קליפים וצברה לעצמה קהל מעריצים נאמן. כי ככה זה בפאנק. למחאה ולנאמנות יש ערך.

 

היציאה החדשה והמעניינת של השיטיס היא פרשנות משלהם ל"מהפכה של שמחה", שבוצע במקור על ידי ליאור נרקיס ועומר אדם. איך זה נשמע? ובכן, שמחה ופרועה, בדיוק כמו שהייתם מצפים משילוב בלתי אפשרי בין Pאנק ללהיט פופ מזרחי, ובין הישראלי לסובייטי.

 

 

ניפגש בסיבוב

תקראו לה "לייט בלומר" אבל בגיל 44, ממשיכה נועה גולן בראל בקצב שלה במסע המוזיקלי המסקרן לקראת אלבום הבכורה. מתוך "גיבורת על" שינחת בקרוב בהפקתו המוזיקלית של יוסי מזרחי ("הקולקטיב"), היא מוציאה היום את "עד הסיבוב הבא", סינגל שלישי בו חברה למוזיקאי הראל דהרי (שעובד בימים אלו בעצמו על אי.פי חדש), כשהוא חתום על הלחן והיא על המילים.

 

כשאר האלבום, מביא החדש את ה-R&B העברי לקדמת הבמה ואת הראש מצד לצד מהשורה הראשונה. על הקליפ המלוטש חתום הבמאי והצלם אינדי חאיט.

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: שחף רם
מתוך "נבל". אקספרסיוניזם והעיר הגדולה
איור: שחף רם
לאתר ההטבות
מומלצים