הירידות החדות והפנסיה: החלטת ממשלה מ-2008 טרם יושמה
נפילת המדדים בבורסה בתל אביב מסוכנת בעיקר לחוסכים שנמצאים רגע לפני פרישה ועלולים שלא להספיק ליהנות מתיקונים עתידיים של המדדים. אחרי המשבר לפני 7 שנים הוחלט על טיפול מיוחד לבעיה זו, אך השנים חלפו ודבר לא קרה. מומחית: "אם הפנסיה קרובה צריך להיות מודאגים"
ב-2008 החליטה הממשלה לאמץ מודל פנסיה מותאם גיל במטרה להגן על החוסכים מפני התנודות בשוק ההון. יותר משבע שנים חלפו מאז, ועל רקע המשבר שפקד את בורסות העולם בימים האחרונים, המודל מעולם לא יושם ובשנה האחרונה קבע משרד האוצר כי יישומו יחל רק בתחילת השנה הבאה ויהיה תקף רק למצטרפים חדשים.
בעקבות המשבר הכלכלי החריף שפקד את השווקים ב-2008 החליטה הממשלה דאז, בראשות אהוד אולמרט, להטיל על הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, "לעשות את הפעולות הנדרשות" כדי ליצור מסלולים מותאמי גיל בחיסכון לפנסיה, כך שחוסכים מבוגרים שנמצאים רגע לפני גיל הפנסיה יהיו חשופים פחות לתנודות בשוק ההון.
בעקבות ההחלטה גובש במשרד האוצר "המודל הצ'יליאני", המכונה גם מודל חכ"ם (חיסכון כספי מותאם). הרציונל שעומד בבסיס המודל גורס כי החוסך הפנסיוני אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרשים לקבלת תשואה אפשרית בתיק ההשקעות שלו. כמו כן, שינויים במאפייני החוסך כגון עליה בגיל, דורשים את התאמת החיסכון הפנסיוני לרמת סיכון נמוכה יותר.
על פי הנחה זו, המודל קובע כי בגיל צעיר עדיף להשקיע בקרנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר שכן בטווח הארוך הסיכוי לקבלת תשואה עולה. מנגד, בגיל מבוגר וככל שהחוסך מתקרב לגיל הפנסיה מסלולי ההשקעה העדיפים יהיו סולידיים יותר, כך שמובטח לחוסך (הקרוב לגיל הפנסיה) שחסכונותיו משנות עבודתו לא ייפגעו.
החוסך הממוצע, קובע המודל, לא ישכיל לבצע שינויים אלו, כך שנדרשת התערבות חיצונית של הממשלה במערכת הפנסיונית. לכן, מציע המודל כי הממשלה תחייב את גופי הפנסיה לאפשר מסלולים שונים של השקעות המתואמות לגיל החוסכים ולסיכון שנובע ממנו.
ב-2013 דווח ב"כלכליסט" כי יישום המודל נדחה שוב ושוב לאחר שהתעוררו קשיים ביישומו הן מול גופי הפנסיה והן בניסיון להעבירו בוועדות הכנסת. בשנה האחרונה קבעה, כאמור, המפקחת על הביטוח דורית סלינגר כי החל מינואר 2016 גופי הפנסיה יוכלו לקלוט מצטרפים חדשים רק במסלולים מותאמי גיל.
בוורוס אומרת כי מדובר ב-"חוסר אחריות מצד המדינה", כלשונה ומציגה נתונים שלפיהם בישראל אחוז הפנסיות הפרטיות הוא מהגבוהים בעולם המערבי. "אחת הבעיות הגדולות היא שבישראל אחוז הפנסיות התעסוקתיות הוא מהגבוהים במערב. ישראל במקום החמישי מהסוף בקרב 34 מדינות ה-OECD בחיסכון לפנסיה שמנוהל על-ידי המדינה. כלומר יש 29 מדינות שבהן חלק גדול יותר מהחיסכון הפנסיוני מגיע מהמדינה לעומת ישראל. דווקא בגלל הסיבה הזו לממשלה צריך להיות אינטרס ברור לסדיר את שוק הפנסיה ולצמצם סיכונים לחוסכים".
נתונים אחרים מתוך מחקר שערך מרכז טאוב מלמדים שמי שנכנס לשוק העבודה מ-2011 יקבל כשהוא מגיע לגיל הפרישה 22% מהכנסה הממוצעת שלו מביטוח לאומי. זאת לעומת ממוצע של כמחצית מסכום הפנסיה שיגיע מהמדינה במדינות ה-OECD. "זו הסיבה שהחוסכים במערב פחות מושפעים מהתנודתיות בשוק" מסבירה בוורס.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון, פעל בשנים האחרונות לקידום ההסדרה של מודל תלוי גיל. בין היתר אושרו מסלולי השקעה המותאמים לפי גיל לפנים משורות הדין למספר גופים. בתחילת שנת 2015 פורסמה הסדרה סופית לגבי מצטרפים חדשים החל משנת 2016. בנוסף, גם החוסכים הקיימים יקבלו הודעות המאפשרות להם להצטרף למסלולים תלויי גיל בחודשים הראשונים של השנה הבאה".
לפנייה לכתב/ת 
