הודים ילמדו מישראלים מהי מנהיגות

שיתוף פעולה בין הודו לישראל בתחום החינוך: ההודים ייקחו מהישראלים את מודל המנהיגות ואת הכלים לאיתור מנהיגים פוטנציאלים, והישראלים ייקחו מהודים את מודל המונהגות: איך לבחור נכון את מנהיגי העתיד שלנו. שיתוף הפעולה הוא בין ארגון Lead לפיתוח מנהיגות בישראל לבין הארגון ההודי, הקרן הגלובלית לחינוך ומנהיגות. החודש נסעה משלחת של צעירים ישראלים להודו לטובת הטמעת מודל איתור המנהיגים הצעירים. בסוף השבוע הקרוב מתקיים הכנס השנתי של ארגון Lead שיעסוק במודל החדש שייושם בישראל.

לכתבות נוספות בערוץ לימודים:  

>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

המודל יושק כפיילוט כבר בשנת הלימודים הקרובה בחטיבות ביניים ברחבי הארץ. כיתות נבחרות ישמשו כמודל למחקר הניסיוני הזה, ובהתאם להצלחתו המודל ישוכפל לתיכונים נוספים ברחבי הארץ. "הבעיה העיקרית עם הדור הנוכחי בישראל היא שזהו דור שגדל ללא מודלים" מסביר אליאב זכאי, מנהל ארגון Lead. "כשאנחנו היינו צעירים היו לנו מודלים ברמה של שרים וחברי-כנסת שהעניקו לנו דוגמה אישית, היו לנו מורים משמעותיים והורים שחינכו לערכים. היום, הצעירים מסתכלים סביב ורואים שהנשיא וכמה שרים בכלא, המורים הם לא דמויות משמעותיות עבורם וההורים שלהם מכרו את נשמתם לקריירה ולהצלחה. אין לדור הצעירים מודלים. החלטנו לקחת את שלב חטיבת הביניים, כשלב שבו ניתן להטמיע את הערכים האלו".

"למדנו מההודים שאם לא כולם יכולים להיות מנהיגים, שלפחות נלמד איך להיות מונהגים יותר טובים ולבחור בצורה מושכלת את המנהיגים שלנו" מסביר זכאי.

מה בתוכנית המונהגות?

"הרעיון הוא להבין מהן התכונות הנדרשות למנהיג, פיתוח מודעות סביבתית. לפני שבוחרים מנהיג צריך לזהות מהן הבעיות החשובות העומדות על סדר היום, מה חסר בסביבה שלי, ולפי זה בוחרים במנהיג שיש לו את הרצון ואת היכולת לשנות את הדברים שמפריעים לי כמצביע. בשלב חטיבת הביניים הצעירים בוחרים נציג כיתתי למועצת התלמידים. חשוב לנו ליישם איתם את הכלים שיפתחו להם ראייה ביקורתית כבר בשלב הזה. שיגרמו להם לחשוב למה הם מצפים מהמנהיגים שלהם. ההצבעה בישראל היא מאוד שבטית, מאוד לא ביקורתית, ועצם העובדה שבבחירות האחרונות רוב המפלגות הרשו לעצמן לגשת לבחירות ללא מצע, או מבלי להדגיש את המצע מוכיחה שאנשים כבר לא בוחרים לפי אג'נדה מסודרת, אלא לפי עד כמה המנהיג הוא כריזמטי".

פסל של המנהיג ההודי גנדי בהיידראבאד(צילום: AFP)

ההודים ילמדו מאיתנו איך לאתר מנהיגים

ואיזה מודל ההודים לוקחים מאיתנו? את מודל המיון ואיתור המנהיגים לעתיד. זכאי: "אנו מפעילים מערכת מיון של מאבחנים ששירתו בצבא בתחום זה ויש להם ניסיון בריאיון של אלפי מועמדים. מתוך 5,000 איש שאנו מראיינים מדי שנה עולים לשלב מרכזי ההערכה כ-600 תלמידי תיכון, ולאחר מיון שכולל דינמיקה קבוצתית מתקבלים 120 איש לפרויקט המנהיגים הצעירים, שמתחיל בתקופת התיכון אך נמשך גם אחרי הצבא אל תוך הלימודים האקדמיים, וכולל מימון לימודים ופעילות חברתית מקבילה והשתתפות בכנסים ברחבי העולם. החודש נסעה משלחת של הארגון שלנו להודו ללמד אותם את שיטת המיון

האם אדם נולד מנהיג או שאלו כישורים נרכשים? 

"מניסיון שלנו יש תכונות מולדות ורמת אנרגיה מסוימת שאו שיש לאדם או שאין לו אותו. בנוסף, יש תכונות נרכשות. יש תלמידים שלא יכולים לעבוד וללמוד, וניהול הזמן שלהם מאוד בעייתי. ויש תלמידים שיש להם 6 פעילויות שונות בנוסף ללימודים לבגרויות והם יכולים להכניס עוד 2 פעילויות נוספות במקביל. רמת מוטיבציה, רמת בשלות, תחרותיות מאוד גבוהה. יש כאלו שהם מנהיגים בבית-הספר שלהם, אבל כשמביאים אותם לסביבה תחרותית יותר הם לא שורדים את זה, כי הם רגילים להיות במקום המנצח, אבל רק בסביבה הטבעית שלהם. הרעיון הוא לאתר את בעלי הפוטנציאל ולהפוך אותם לדגם משופר של עצמם כבר בגיל צעיר. הם יהיו המנהיגים של מחר".

"נוצר קשר ביני לבין המיליארדר שיב ויקראסם, מייסד הקרן הגלובאלית לחינוך ומנהיגות. הוא חבר במועצת החינוך של הפורום הכלכלי העולמי, המקיימת מפגש אחת לשנה בדאבוס שבשוויץ. הוא הזמין אותי להציג את מודל ארגון Lead בכנס שהתקיים בשנה שעברה, וזה גרם להתעניינות מאוד גדולה במודל פיתוח מנהיגות שפיתחנו כאן בארץ. הרעיון הוא להתחיל בחטיבת הביניים ולסיים את התהליך אחרי האוניברסיטה. רק דרך החינוך נצליח באמת להשפיע".