חוזרים לבעיות: 4 כשלים במערכת החינוך

2,191,004 תלמידים אמורים להתחיל היום (ג') את שנת הלימודים. רובם הגדול אכן יגיע לבית הספר, אחרי שארגון המורים הודיע שלא יממש את איומו להשבית את הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים - אבל מערכת החינוך תתמודד גם עם השבתות נקודתיות של בתי ספר שונים ברחבי הארץ בשל מחאות מקומיות על תנאי הלימוד במוסדות.

בין השאר מדובר בכל בתי הספר בתל מונד, בבית הספר היסודי "דביר" בחולון, בית הספר הדמוקרטי בפרדס חנה, בית הספר "גלי עתלית" בעתלית וחטיבת הביניים "אילן רמון" בכוכב יאיר, חטיבת הביניים בתל שבע וחטיבת הביניים ברהט. בנוסף, עשרות אלפי תלמידים מבתי הספר הנוצריים יישארו בבית.

עוד כתבות לקראת החזרה ללימודים:

2,900 עולים חדשים מצטרפים לבתי הספר

דורשים תקציבים: הלימודים במגזר יושבתו

ללמוד עם מורה עיוור

למרות הפגיעה בתנאים: יותר רוצים להיות מורים

עם זאת, מעבר לשמחת ההורים על כך שילדיהם סוף סוף חוזרים לספסל הלימודים לאחר החופש הגדול הבלתי-נגמר, ומעבר להתרגשות של העולים לכיתה א' ולאלה שעולים לי"ב לשנה האחרונה בבית הספר, ישנן בעיות במערכת החינוך בישראל ששר החינוך נפתלי בנט יצטרך להחליט אם להידרש אליהן או לא. ynet מציג ארבע בעיות כאלה:

חוסר היציבות במערכת

שרי החינוך ביטלו את הרפורמות אחד של השני. גם בנט? שרי החינוך הקודמים גדעון סער ושי פירון(צילום: מרק ישראל סלם, אלכס קולומויסקי)

האם אתם יותר חכמים מילד בן 10? חידון מיוחד לקראת החזרה ללימודים

"אני חושבת שרעיון המועצה הלאומית הוא נכון וראוי שבנט יקדם אותו, גם אם לא בקונספט שאליו כיוון פירון", הוסיפה ליבמן. מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, הוסיף: "זו צריכה להיות מועצה א-פוליטית שתגבש מדיניות חינוכית למערכת החינוך מבלי להיות תלויה בשר כזה או אחר או בשלטון כזה או אחר. אנחנו צריכים את זה כמו אוויר לנשימה".

הבדלי מעמדות בין מורים

יטפל בבעיות? שר החינוך נפתלי בנט(צילום: ירון ברנר )

לדבריהם, עובדי הוראה שמועסקים בתנאים שונים, כאלה שעובדים אותן שעות ומלמדים אותו מקצוע, משתכרים באופן שונה. "בתי הספר השש-שנתיים קורסים", מזהירה אוריאלה ענבר, יו"ר ועד הפעולה. "בעקבות לחץ שהפעלנו הוקמה ועדת שושני, בראשות מנכ"ל משרד החינוך לשעבר שמשון שושני, והיא קיבלה את מסמך ההבנות שלנו להתאמות בין שתי הרפורמות, אלא שהיא התפזרה ודבר לא קרה".

ענבר מבהירה כי המאבק של הוועד לא הסתיים. "אנחנו מתכוונים להמשיך את מאבקנו גם השנה עד שמשרד החינוך יביא פתרון הולם לבעיה ויבטיח את המשך קיומם של בתי הספר השש-שנתיים".

במקום הלפני האחרון בשוק העבודה

מחקר של מדד מעמד המורה שערכה רשות המחקר של מכללת לוינסקי לחינוך העלה כי מעמדם של המורים בישראל מדורג במקום הלפני אחרון בשוק העבודה. "אחד הדברים שמשפיעים על כך זה השכר שאיננו ראוי", אומר פרופסור יצחק גילת, ראש רשות המחקר של המכללה. "השכר הוא לא רק אמצעי מחיה, אלא גם סמן ואינדיקטור למעמד של המקצוע בעיני החברה".

40-30 אחוזים זכאים להקלות בגלל לקות למידה(צילום: ablestock)

גילת מסביר כי "שכר נמוך מעביר מסר מודע או לא מודע שהמורים נחשבים מגזר פחות ראוי לתגמול ופחות מוערך על ידי המדינה".

לדבריו, יש לאמץ אמצעים לשיפור מעמד המורה ממדינות אחרות. "אחד המודלים המוכרים מדבר על העלאת שכר המורים, העלאת רף הקבלה למוסדות להכשרת מורים ומתן מוגבר של אוטונומיה למנהלי בתי ספר בנוגע לתוכניות הלימוד".

התאמות לתלמידים בעלי לקויות למידה

על אף הרפורמה שהונהגה בכהונתו של שר החינוך הקודם פירון, שלפיה ועדה בית ספרית תוכל להחליט אם תלמיד זכאי להקלות מסוימות, ואז להפנות לאבחון חיצוני, מנהלי בתי הספר ומורים רבים דורשים ממשרד החינוך רפורמה אחרת בנושא.

"משרד החינוך חייב לקחת אחריות ולהפסיק את המציאות העגומה שבה 40-30 אחוזים מהתלמידים בישראל זכאים להקלות", אומר מנשה לוי, יו"ר התאחדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים. "הדרך לפתור את הבעיה היא לא על ידי הטלת האחריות על צוותי ההוראה, אלא על ידי הקמת מרכזי אבחון ארציים באחריותו ופיקוחו של משרד החינוך".

לוי מסביר כי "כשמאבחנים יקבלו שכר ממשרד החינוך ולא מההורים, אז אחוז התלמידים בעלי לקות למידה יירד מ-40 אחוזים לממוצע השפוי והעולמי שעומד על 9-7 אחוזים בלבד".