מצטער, אני לא באמת מעוניין להכיר אותך
פעם הייתי מתרגש מדברים כאלה. מתארגן שעות מול המראה, בוחר מה ללבוש עוד בבוקר, עושה איזה צ'ייסר בבית כדי להוריד טיפה מהלחץ. אך עם הזמן הכל אבד, ומאווירה קסומה של היכרות קיבלתי חלחלה על הדרך שבה אני צריך להכיר מישהי
תראי, הגיע הזמן שנדבר גלויות. אין בי רצון לשבת איתך על בירה. אני לא מעוניין לצאת לסתם פגישה כדי לראות אם זה יוביל לאן שהוא, ואני גם לא מעוניין להכיר אותך, למרות שפיזית את די מושכת אותי. אני יודע שזה לא פייר, כי את תמיד מציעה ומנסה ואני תמיד מסרב או ממציא תירוץ מתחמק כזה כדי לא לפגוע בך. ושלא תביני אותי לא נכון: אין בך כל בעיה, אני זה שדפוק פה כי כבר שרפתי את מלאי יכולת ההקשבה שלי בעשרות דייטים כושלים קודמים.
עוד בנושא:
להרגיש דחוי זה יקר. אני קונה את כל הקניון
דרוש רווק חכם, מצחיק ועם 5 שנות ניסיון
השאלה שאסור לשאול ישראלים בדייטים
רק המחשבה על לפגוש עכשיו מישהי ולהתחיל הכל מהתחלה, גורמת לי לא לרצות להיפגש בכלל. כבר עייפתי מלשאול את כל השאלות שחוזרות על עצמן ולספר שוב על עצמי ועל הדברים שרצים לי בראש. אז בחיי שזה אפילו לא קשור למראה שלך. גם כשאת נראית הכי טוב בעולם והיופי שלך מסנוור אני עדיין לא מצליח למצוא את החשק לקחת את זה צעד נוסף קדימה. זה קל למצוא תירוצים כמו זה שאולי יש לך קול מעצבן או שסיפרת לי דברים מיותרים שעוד מוקדם מדי לספר לי עליהם.
פעם הייתי מתרגש מדברים כאלה. מתארגן שעות מול המראה, בוחר מה ללבוש עוד בבוקר, עושה איזה צ'ייסר בבית כדי להוריד טיפה מהלחץ. אך עם הזמן, הכל אבד ומאווירה קסומה של היכרות קיבלתי חלחלה על הדרך שבה אני צריך להכיר מישהי. אני מוצא את עצמי מפלרטט הרבה (כלומר, המון) בעולם הווירטואלי, אבל במאני טיים אני מתנתק. הרי מול המסך יש לי כמה דקות של שקט אבל במציאות אני לא יכול להיעלם אפילו לכמה שניות ולחזור עם הסבר שהלכתי רגע למטבח או שהטלפון שלי היה על שקט. והוא באמת תמיד על שקט.
כשאני מסתכל על הסביבה הקרובה שלי, אני לא מזהה זוג אחד שהכיר בדרך הזאת. החברים שלי הכירו את בנות הזוג שלהם בבית ספר או בצבא או דרך חברים משותפים. חלקם אפילו הכירו באיזה בילוי, אבל אף אחד מהם לא הכיר בפייסבוק או בטינדר או באיזה אתר אחר להיכרויות. אז אולי השיטה שלי לא נכונה מלכתחילה? אגב, עוד לא התחלתי אפילו לדבר על החבר שעבר לגור כבר עם הבחורה השנייה בערך שהוא הכיר כאן בת"א, או על ידידה שלי שרק יצאה ממערכת יחסים וכבר מצאה לה פרטנר חדש ומושלם עבורה.
אני לרגע לא מתעסק ב"למה הם כן ואני לא". אני פשוט תוהה אם אלה באמת דברים שקורים ככה פתאום כשלא מחפשים או כשלא מתעסקים בזה. אז תסלחי לי שכבר אין לי כוח לצאת מהבית ולשבת עכשיו שעה בחום הזה של תל אביב רק כדי להכיר אותך. אולי מתישהו תגיע מישהי שתצליח לסחוף אותי בצורה כזאת שלא תהיה לי ברירה אחרת.
