למה פייסבוק ממכר?

הנפח שתופסות הרשתות החברתיות, ופייסבוק בפרט, בחיינו הולך ומתרחב. סקר שנערך לאחרונה בארצות-הברית העלה שמספר המבקרים החודשי בפייסבוק עלה על מספר המבקרים ב - google. בנוסף, נמצא שהזמן שמוקדש לפייסבוק מתוך שגרת יומנו הולך וגדל בהדרגה. נתונים אלו מעידים על כך שפייסבוק הפכה חלק אינטגרלי מהאופן שבו אנשים מתקשרים עם העולם שסביבם.

סוד הצלחת הפלטפורמה נקשר ביכולת של פייסבוק להנגיש את הקשר בין אנשים, אך גורם זה מהווה רק חלק מהסיבות להצלחתה. בנוסף לעובדה שהפלטפורמה מאפשרת חיבור עם קרובים, משפחה ומכרים, היא מאפשרת לנו להתחבר עם עצמנו. פייסבוק מאפשרת מענה על צרכים אנושיים בסיסיים. באותו אופן שקניות בסופר הן חלק משגרת יומנו, כיוון שהן מספקות את צרכי הקיום הבסיסים שלנו, פייסבוק הפכה יעד יומי עבור מיליוני אנשים כתוצאה מיכולתה למלא את צרכינו הפסיכולוגיים.

ערך עצמי

ערך עצמי הינו אחד הגורמים בעל ההשפעה הרבה ביותר על רווחתנו הפסיכולוגית (well being). ערך עצמי מושפע מהסכמה העצמית שלנו, מודל המארגן מידע אודות עצמנו ומשקף מה חשוב לנו, מה מעסיק אותנו ומכווין את האופן שבו נשקיע זמן ומשאבים. אם למשל, "להיות אתלט" מהווה חלק משמעותי בסכמה העצמית שלך, אז הגעה למקום האחרון בתחרות ריצה בית ספרית עלולה להשפיע על הסכמה העצמית שלך. לעומת זאת, אם "להיות חכם" מהווה חלק משמעותי בסכמה העצמית שלך, אז ציון נמוך במבחן ישפיע באופן שלילי על הביטחון העצמי שלך.

פרופיל הפייסבוק שלנו מהווה מיקרוקוסמוס של הסכמה העצמית שלנו. אנו מנסים לשקף באמצעות הפרופיל שלנו, מלבד כיצד אנו נראים - מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים, מהי השכלתנו, מה התחביבים שלנו, כמה חברים יש לנו, מי החברים וכדומה. כך, באופן לא מודע, פייסבוק יכולה להעלות את ההערכה העצמית שלנו באמצעות זה שהיא מאפשרת הזדמנות להיבנות מחדש ולשלוט באופן שבו אנו מציגים את עצמנו לעולם. יותר מכך, בפייסבוק בניגוד לחיים האמיתיים, אנחנו יכולים לחסום אנשים שעשויים לאיים על ההערכה העצמית שלנו ולבחור מי הם האנשים שיהיו בעולם החברתי הווירטואלי.

ניהול רושם

ניהול רושם הינו התהליך שבו אנשים מנסים להשפיע על האופן שבו אחרים תופסים אותם באמצעות שליטה ויסות במידע שהם מספקים במהלך אינטראקציה חברתית, למשל אומרים דברים שיציגו אותם באור חיובי ונמנעים להציג דברים שעשויים לעשות רושם שלילי על האחר. היכולת לנהל רושם נתפסת כאבן יסוד בתקשורת בינאישית.

פייסבוק, כמו רשתות חברתיות נוספות, מאפשרת למשתמשים שלה אפשרויות רבות לביצוע, ניהול רושם. ראשית, בניגוד לאינטראקציה פנים אל פנים שבה אין זמן לחשוב על הדברים ולשלוט ברושם הנוצר אצל האחר באופן מוחלט, פייסבוק מאפשרת ניהול רושם באופן מושלם.

בנוסף, ההשפעה של התנהגות בלתי מילולית נמנעת לחלוטין בפלטפורמה הווירטואלית. כאשר אנו באים באינטראקציה עם אחרים מחוץ לעולם הווירטואלי, אנו מעבדים סיגנלים בלתי מילוליים כמו הבעות פנים, טון, מחוות גופניות, שפת גוף, קשר עין ואפילו מרחק פיזי מהאחר המאפשרים הבנה של כוונות האחר. בעולם הווירטואלי לא ניתן להישען על תקשורת בלתי מילולית כדי לנסות ולהבין מי הוא העומד מולך, ולכן הרושם הראשוני נשען על המסר המועבר בפרופיל.

כתוצאה מכך פתחנו סט של אותות מרומזים ומפורשים שמסייעים לנו ליצור רושם ולהשפיע על האופן שבו משתמשים אחרים תופסים אותנו. הרמזים המפורשים מבוססים על מדדים ברורים כמו מספר החברים, האיכות הנתפסת של החברים ורמת השכלה. הרמזים הסמויים יותר עדינים, כך למשל התדירות שבה אנו מעדכנים את הסטטוס עשוי להעיד על חוסר יציבות, שינוי תדיר של תמונת הפרופיל ועדכונים יומיומיים עשויים להעיד על נטייה לאישיות מוחצנת, "לייק" תדיר לפוסטים של אחרים עשוי להעיד על ניסיונות למצוא חן בעיני אחרים או תלותיות בקשר עם האחר.

יותר מכך, אפילו ההחלטה שלא לחלוק מידע כמו מהי ההעדפה המינית או האם אני כרגע מצוי במערכת יחסים עשויה לחשוף יותר על המשתמש ממה שהוא בוחר לחשוף.

מחקר שנעשה באוניברסיטת טקסס מצא שהפרופילים האישיים בפייסבוק מספקים למתבונן מידע על אישיות המשתמש, באותה מידה שהתבוננות במשרדו או בחדר האמבטיה שלו יכולה לחשוף עליו. הפרשנות האינטואיטיבית שלנו בנוגע לאישיות המשתמש היא לרוב מדוייקת והיא מתגלה במשך הדקות הראשונות של האינטראקציה.

כך, הפלטפורמה של פייסבוק משפיעה על הערך העצמי שלנו בכך שהיא מאפשרת לשלוט באופן שבו אנו מציגים את עצמנו בתהליך של ניהול רושם. האפשרות לניהול רושם אמנם משפיעה על האופו שבו אנו נתפסים על ידי הסביבה אבל חשוב מכך - משפיעה על האופן שבו אנו תופסים את עצמנו.

אנחנו מקדישים הרבה זמן ומאמץ לתהליך בניית הפרופיל, מכיוון שבאופן לא מודע אנו ממציאים מחדש גרסה חיובית יותר של עצמנו. זה משתקף בבבחירה קפדנית של אלמנטים המרכיבים את הפרופיל. אנחנו בוחרים להציג את התמונות האטרקטיביות ביותר שלנו, רשימת סרטים אהובים, ספרים ומוזיקה שאנחנו חשים שירשימו אחרים ושולחים בקשות חברות לא רק לחברים ומשפחה אלא לאנשים שאנו מכבדים ורצים להיות מקושרים אליהם.

ד"ר לירז מרגלית(צילום: יח"צ)

על פי תיאוריית התפיסה העצמית של בם, אנשים יוצרים עמדות באמצעות התבוננות בהתנהגותם ומסיקים מסקנות אודות התנהגות זו, בדיוק כשם שהם מנסים לנתח התנהגות של מישהו בו הם צופים מהצד. כך ניתן להבין כיצד הפרופיל בפייסבוק מסייע לקדם תפיסה עצמית חיובית ולתרום לרווחה הפסיכולוגית שלנו. אנו מתבוננים ביצירה של עצמנו ומתרשמים.

פייסבוק מאפשרת לבטא את האישיות שלנו.

פייסבוק מאפשרת למשתמשיה יכולת פורקן מיידי לצרכים ולאובססיות שלנו. כך למשל, אנשים מוחצנים נוטים להחליף את תמונת הפרופיל, הסטטוס

 ומידע שהם חולקים עם אחרים בתדירות גבוהה. בדרך זו פייסבוק מאפשרת לפעול על פי מוטיבציות חבויות ללא החשש להיתפס כנרקסיסט. דמיינו לעצמכם אדם ששואל מכרים במפגש חברתי האם הם מעוניינים להתבונן בתמונתיו או שמשתף עם אחרים את מספר החברים שלו. הוא מייד ייתפס כאחד ששובר מוסכמות חברתיות. בפייסבוק, לעומת זאת, פעילות זו נחשבת ללגיטימית.

עבור אנשים רבים פייסבוק הפך חלק אינטגרלי מחיי היומיום. במילים אחרות, מדובר על הרגל, שגרת התנהגות החוזרת על עצמה באופן קבוע ונוטה להתרחש באופן אוטומטי ללא הקדשת מחשבה לפעילות. הרגל יכול להתקבע אך ורק אם הוא נותן מענה לצורך מסוים. אם בתחילה נרשמנו לפלטפורמה כדי להתחבר עם חברים ומכירים, במשך הזמן מבלי שהבחנו בכך השהות באתר הפכה להרגל כיוון שגילנו שהיא עונה על צרכים פסיכולוגים לא מודעים. במשך הזמן מעגל זה הפך יותר ויותר אוטומטי כיוון שהוא משנה את חוזק הקשרים במוחנו באופן בלתי הפיך.

התוצאה? 1.23 ביליון משתמשים פעילים בכל חודש.

ד"ר לירז מרגלית, בעלת Phd בפסיכולוגיה. חוקרת חווית משתמש בחברת ClickTale – המפתחת טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים באתרי אינטרנט