שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כאילו אין מחר: חג הנוסטלגיה באורוגוואי
    משנות ה-70' חוגגים במדינה את "ליל הנוסטלגיה", אירוע שהתחיל כמסיבה והפך לחג רשמי. המבוגרים לובשים בגדי נצנצים ורוקדים בקצב הדיסקו, הצעירים חוזרים לבקסטריט בויז ובריטני ספירס

    יוצאים לחגוג בליל הנוסטלגיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    פעם בשנה, כבר כמעט 40 שנה, האורות כבים ברחבי אורוגוואי וכדורי הדיסקו נשלפים. בכל 24 באוגוסט, יום לפני חגיגות העצמאות במדינה, מאות אלפים משתלטים על רחבות הריקודים במסגרת "ליל הנוסטלגיה" – מסורת שנתית שבה מתרפקים האורוגוואים על העבר ומשחזרים את המקצבים האבודים מילדותם ונעוריהם.

     

    עוד סיפורים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    "זה מאוד כיף, ממש משוגע!", סיפר פבלו לקוודר, בעליו של "רדיו אוסאנו" והוגה החגיגות, שהחלו בשנת 1978, בלב שנות הדיקטטורה הצבאית במדינה (1985-1973). משרד התיירות אף הגדיר בחוק לפני 11 שנים את התאריך כ"יום הנוסטלגיה הרשמי", שבמסגרתו "יקודמו אירועים נוסטלגיים ברחבי המדינה כדי לעודד תיירות, וכן יקודמו אירועים אלה בשגרירויות והקונסוליות של אורוגוואי ברחבי העולם".

    חוזרים לימי הדיסקו (צילום: AFP)
    חוזרים לימי הדיסקו(צילום: AFP)

    בזמן שברקע מתנגן לו להיטם של הביטלס "Here Comes the Sun", לקוודר נזכר איך בגיל 21, כשעבד כעורך מוזיקלי בתחנה, החליט להרים מסיבה של מוזיקה ישנה למאזיניו. "זו הייתה הצלחה מסחררת", סיפר, והסביר שעם השנים הפכה המסיבה מהתארגנות ספונטנית בשכונה לתופעה כלל-ארצית.

     

    אמנם מסיבת הדגל של יום הנוסטלגיה שייכת לתחנת הרדיו אוסאנו, אבל הנצנצים והניאון לא נשארים רק שם. בתי מלון, מועדונים, ברים ומרכזים קהילתיים חוגגים את המסורת הארצית והופכים למועדוני לילה ליום אחד, לרוב עם הופעות חיות. לא מעט גם הופכים את בתיהם למועדון ריקודים זמני.

     

    "זה 35 שנה שאני חוגגת את 'ליל הנוסטלגיה'. אני מחכה כל השנה ללילה הזה, שבו אני שומעת את המוזיקה שלצליליה גדלתי", סיפרה ליליאם דיאס, בת 55. בכל שנה היא שולפת תלבושות רטרו מהארון לכבוד המאורע - והפעם היא החליטה ללכת על שמלת נצנצים מזהב, כיאה לתקופת הדיסקו.

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    גרסיאלה ברניני, שגם היא מקפידה לחגוג את ליל הנוסטלגיה מדי שנה, הבהירה שבניגוד לרבים אחרים, היא אמנם נהנית מאוד משירי העבר אבל לא מתעקשת ש"פעם היה פה יותר טוב". היא סיפרה שבתקופתה היו שרים שירים באנגלית, אף שלא הבינו באמת את המילים, אבל הזמנים השתנו "ולכל דור יש את הנוסטלגיה שלו".

     

    "צריך תאריך מיוחד, אנחנו אנשים עצובים"

    בעוד בני החמישים והשישים מתרפקים על להיטי הבי ג'יז או סטיבי וונדר, בני העשרים והשלושים מחליפים את הניאון והפייטים בתחפושות שונות ומשונות ומתמקדים בעיקר בשירים מתוכניות ילדים ומשחקי מחשב. כך, לצד "זקני השבט" המנצנצים מרקדת לה סינדרלה עם פיטר פן והאחים מריו, והפאוור ריינג'רס עומדים בתור לשירותים. אפילו תחפושות של נשיאה לשעבר של אורוגוואי, חוסה מוחיקה, מככבות בנשף.

     

    "הנוסטלגיה היא לזכור איך זה היה להיות קטן ולשמוע בקסטריט בויז, ספייס גירלז ובריטני ספירס", סיפרה מאיטה בכמן, רקדנית וסטודנטית לפסיכולוגיה בת 25. "אנחנו נותנים משמעות חדשה לנוסטלגיה כדי שגם הצעירים יוכלו לחגוג".

     

    "בשבילנו, הנוסטלגיה היא לחיות מחדש דברים שקרו לנו בבית הספר", סיפרה לוסיה אוליברה, בת 20, שהתחפשה לדמות של חאליסי מ"משחקי הכס", שלא ברור בדיוק למה מדובר בנוסטלגיה, אלא אם כן היא התחפשה לדמות מהעונה הראשונה בלבד.

     

    לקוודור סיכם את הערב שחווה בשם כל האומה האורוגוואית ואמר: "אנחנו עם נוסטלגי. אנחנו עדיין מדברים על המונדיאל של שנת 1950 (שבו אורוגוואי ניצחה, ד.ר.) ואני אפילו לא נולדתי אז. בדנ"א של האורוגוואים כתוב שצריך תאריך מיוחד רק בשביל להיזכר בזמנים עברו. אנחנו אנשים עצובים. אם המחשב היה מומצא באורוגוואי – במקום 'זיכרון' היה בו 'נוסטלגיה'".

     


    פרסום ראשון: 05.09.15, 23:39
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כאילו אין מחר: חג הנוסטלגיה באורוגוואי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים