שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    להמר בהתערבות צבאית. טורקיה בבוץ הסורי
    מה"יועצים" בווייטנאם ועד הקואליציה בסוריה: על אף הפיתוי של מדינות לבחור לעתים בנתיב של התערבויות צבאיות, הרי שמדובר בנתיב מסוכן שלעתים רחוקות מצליח - לתשומת לב טורקיה שתוקפת את דאעש והכורדים

     

    טורקיה תוקפת מטרות כורדיות בצפון עיראק    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תחילת המתקפות האוויריות של טורקיה בסוריה נגד ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), שנראה שנועדו בפועל לבלום את התקדמות הכורדים בצפון סוריה, כמו גם התקיפות בצפון עיראק נגד לוחמי המחתרת הכורדית (PKK), מהווים דוגמה להתערבות צבאית הנעשית משיקולים הקשורים, בין היתר, למיעוט שחבריו פזורים הן במדינה המתערבת והן במדינת המטרה.

     

    עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    בשעה שבמקרה הטורקי ההתערבות היא נגד חברי קבוצת מיעוט (הכורדים) שחיים בתוך טורקיה ומצויים בסכסוך מתמשך עם המדינה ועל כן נתפשים כאיום, הרי שבמקרים אחרים התערבויות יכולות להיות גם כתמיכה וכהגנה על חברי קבוצת מיעוט הנתפשים כנאמנים. קריאתם של הדרוזים בישראל לעזור לדרוזים בסוריה, במידה ומדינת ישראל אכן תהיה קשובה לבקשות אלה, יכולה להיות דוגמה למצב של התערבות "תומכת".

     

    מטוס קרב טורקי בדרך לתקיפת יעדי דאעש בסוריה (צילום: רויטרס)
    מטוס קרב טורקי בדרך לתקיפת יעדי דאעש בסוריה(צילום: רויטרס)
    בהתערבות צבאית גלויה יש סיכונים לא מועטים: כך למשל, הצד שבו תומכים עלול להפסיד והדבר יהווה תשתית רעועה ליחסים עם המשטר החדש, וכן מלחמת אזרחים עלולה להיהפך לזירת התגוששות בין מעצמות האזור, כפי שהדבר קורה כיום בסוריה. מעבר לכך, התערבות צבאית בהיקף נרחב עלולה להיות כרוכה גם בנפגעים רבים למדינה המתערבת, ובפעולה ממושכת הגוזלת משאבים רבים.

     

    מתערבים אחרי שהדיפלומטיה נכשלה

    התערבויות צבאיות גלויות מגיעות לרוב לאחר שהייתה כבר התערבות באופנים אחרים, שהתבררה כלא מספקת כיוון שלא הובילה להכרעה. כך, לעתים קרובות להתערבות צבאית גלויה קדמה התערבות דיפלומטית (ניסיון להגיע להפסקות אש והסכמים באופן שמיטיב עם הצד שבו תומכים, כמו גם ניסיון לגייס תמיכה מעצמתית), התערבות כלכלית (העברת משאבים וצרכים לוגיסטיים, ולעתים אף כלי נשק ותחמושת), והתערבות צבאית לא גלויה (אימון כוחות ופעילות של "יועצים" בשדה הקרב, כפי שלמשל שלחה ארצות הברית אלפי יועצים לדרום וייטנאם בתקופת ממשלו של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי).

     

    התערבות של שחקן חיצוני בסכסוך יכולה להיות לטובת המשטר (כפי שעושות זאת רוסיה ואיראן בתמיכה במשטרו של בשאר אל-אסד בסוריה), לטובת המורדים (כמו התמיכה הטורקית והסעודית במורדים בסוריה), או מתוך כוונה להביא בראש ובראשונה להפסקת האלימות, וההתערבות היא לא בהכרח לטובת צד זה או אחר (כפי שאפשר לאפיין במובנים רבים את המדיניות האמריקנית ביחס למתרחש בסוריה).

     

    הפיגוע בעיר סורוץ', שמאחוריו עמד דאעש, הוביל להתערבות הטורקית בסוריה
    הפיגוע בעיר סורוץ', שמאחוריו עמד דאעש, הוביל להתערבות הטורקית בסוריה
    בעוד שבמהלך המלחמה הקרה ולפניה היתה מקובלת התערבות חד צדדית (במיוחד על ידי המעצמות), הרי שמאז סיום המלחמה הקרה מתגברת המגמה של התערבות רב-צדדית. כך, טורקיה הפועלת היום נגד מטרות של דאעש, עושה זאת במסגרת קואליציית המדינות שגיבשה ארה"ב להילחם בישות זו. לעומת זאת, פעילותה החד-צדדית בצפון עיראק נתקלת בלא מעט ביקורת בינלאומית.

     

    להשיג תמיכה פוליטית דרך איום חיצוני

    ניתן לזהות מניעים רבים מאחורי החלטה של מדינה להתערב צבאית במדינה אחרת, ובפרט במדינה שכנה: למשל, מדינה יכולה להתערב כדי לעצור את זליגת האלימות לשטחה (כפי ששינוי המדיניות של טורקיה התרחש בעקבות הפיגוע בעיר הטורקית סורוץ', שמאחוריו עמד ככל הנראה דאעש), כדי להתמודד עם האסון ההומניטרי ולהפסיק את זרם הפליטים (טורקיה כבר היום קלטה לשטחה כשני מיליון פליטים מסוריה, ויש חשש שאם הסכסוך בסוריה יימשך, יגיעו אליה פליטים נוספים), או כדי למנוע ממדינה יריבה להפוך לדומיננטית באזור (כפי שמתגברים החששות הטורקיים מכוונותיה של איראן ביחס לאזור).

     

    ניתן גם לאתר שיקולים נוספים ברמה הפנימית להתערבות במדינה שכנה: למשל, ניסיון לגייס תמיכה פוליטית באמצעות איום חיצוני המביא לתחושת אחדות (לאור הכוונה לערוך בחירות חוזרות בטורקיה, "מפלגת הצדק והפיתוח" שהקים הנשיא הנוכחי רג'פ טאיפ ארדואן - יכולה לנסות ולהשתמש בקלף זה על ידי הגברת התקיפות בסוריה), או כאמור, ניסיון להתמודד עם בעיות הקשורות למיעוט במדינה על ידי ריסון של חברי אותה קבוצת מיעוט במדינה השכנה.

     

    המיעוט הכורדי בטורקיה מונה כ-17 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, ומאז סוף שנות השבעים, על אף אי אלו תקופות של רגיעה ואף תהליך שלום, המאבק האלים של המחתרת הכורדית בשלטון המרכזי (כמו גם הדיכוי האלים שלו) גובה קורבנות רבים (כ-40 אלף בני אדם נהרגו עד היום במסגרת סכסוך זה).

     

    אנקרה לא סומכת על הכורדים

    בשעה שטורקיה הצליחה לפתח דפוסי שיתוף פעולה עם הממשל האזורי הכורדי בצפון עיראק, הרי שהיא מגלה חשדנות רבה כלפי הכורדים בסוריה, שהארגון הבולט בקרבם הוא שלוחה של המחתרת הכורדית הפועלת בתוך טורקיה ומוצאת מסתור גם בצפון עיראק. על רקע הכישלונות של דאעש נגד הכורדים בסוריה בקרבות בקובאני ובתל אבייד, החליטו הטורקים להתערב כדי לבלום את המשך התקדמותם של הכורדים הסוריים.

     

    ריסון הכורדים בסוריה אמור, לראיית הטורקים, להביא גם את הכורדים בטורקיה להבין את מגבלות הכוח שלהם.

     

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    במפלגתו של ארדואן מנצלים את ההתערבות בסוריה לצרכים פוליטיים? (צילום: רויטרס)
    במפלגתו של ארדואן מנצלים את ההתערבות בסוריה לצרכים פוליטיים?(צילום: רויטרס)

    על אף הפיתוי של מדינות לבחור מעת לעת בנתיב של התערבויות צבאיות, הרי שמדובר בנתיב מסוכן שרק לעתים רחוקות מצליח. אפילו להתערבויות שנחשבו מוצלחות מבחינת צבאית, כמו למשל התערבות הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) בלוב, היו תוצאות הרסניות בטווח הארוך יותר.

     

    דרישות המיעוט הכורדי נותרות ללא מענה

    כך גם נראה שאף אם טורקיה תצליח לפגוע בפעילים רבים של המחתרת הכורדית בעיראק ובסוריה, הסוגיה הבסיסית של כיצד להתמודד עם הדרישות הפוליטיות של המיעוט הכורדי שחי בקרבה לא תיפתר על ידי פעילות צבאית זו. כבר בבחירות הפרלמנטריות שנערכו בטורקיה ביוני 2015 התברר שחוסר הנכונות הטורקית לסייע למאבק של הכורדים בסוריה נגד דאעש רק הגביר את התמיכה של הכורדים בטורקיה במפלגה הפרו-כורדית.

     

    בשעה שהעמדה התקיפה יותר של ממשלת טורקיה נגד המחתרת הכורדית יכולה אולי לסייע בגיוס קולות בקרב הגורמים הלאומניים במדינה, בבחירות החוזרות שייערכו בתחילת נובמבר, ספק אם היא תשנה את אופן הצבעתם של מרבית הכורדים. כך או כך, הכניסה של טורקיה לבוץ הטובעני הסורי היא הימור מסוכן.

     

    ד"ר גליה לינדנשטראוס היא עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להמר בהתערבות צבאית. טורקיה בבוץ הסורי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מסוק קרב טורקי בדרך לתקיפת יעד של דאעש בסוריה
    צילום: רויטרס
    הימור מסוכן של אנקרה. ד"ר גליה לינדנשטראוס
    מומלצים