שתף קטע נבחר

בקשו סליחה: כך מפלים רבנים את יוצאי אתיופיה

איך קורה שישראלים שנולדו בארץ צריכים להוכיח יהדות רק בגלל צבע עורם? מדוע עליהם לעבור "מסלול מיוחד" בדרך לנישואין? איך ייתכן שלא מצרפים אותם למניינים מסויימים - ולא מקבלים אותם למסדות דתיים הממומנים על ידי המדינה? ומה זה עושה לבני העדה ששמרו על זהותם היהודית במשך מאות בשנים?

ברוח ימי חשבון הנפש, הנה משהו שרבנים, דיינים ויהודים ממגזרים דתיים שונים יכולים לחשוב עליו, רגע לפני יום הדין: מעמדם המופלה של בני העדה שנאבקו לשמור על יהדותם במשך מאות בשנים - עד שהגיעו לישראל, וגילו שכאן הם לא מספיק טובים כדי להינשא, או אפילו להצטרף למניין.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

אני מתקשה להבין איך הגענו למצב שבו חלק מיוצאי אתיופיה עומדים בפני מצב בלתי אפשרי שבו אף שעלו לארץ כילדים וגדלו כאן כל חייהם - הם נדרשים להביא עדים שיוכיחו כי הם אכן יהודים. כיצד זוגות רבים בני הדור השני לעלייה האתיופית העומדים לפני נישואין, מתבקשים לעבור "מסלול מיוחד" ליוצאי אתיופיה. איך ייתכן שיש עדיין מועצות דתיות שאינן פותחות תיקי נישואין לזוגות יוצאי אתיופיה.

 

בערוץ היהדות :

 

כך, ברגע המשמעותי בחייהם, מגלים בני הדור השני של יוצאי אתיופיה שהם לא ישראלים כמו כולם. הליך רישום הנישואין והמפגש עם העולם הרבני, שאמור להיות מסע לחוויה רוחנית זוגית ומרוממת, הופך בהרבה מקרים למפגש מעיק, מעליב ופוגעני.

 

הרבנים בחו"ל לא מבינים מה קורה בארץ

אני תוהה האם סיבתה של מציאות הזויה זו היא בחטא ההתנשאות והבדלנות שחלק מהמועצות הדתיות

מפעילות ביחס לאוכלוסייה האתיופית - או שמא זאת תוצאה של עונש על כך שהקהילה מרכינה ראש לתכתיבים שרירותיים. שהרי בסופו של יום, כל זוג שעבר את החוויה הזו מול הרשויות הדתיות במדינת ישראל, מוכן לסבול את מחיר ההשפלה, ולו בכדי להגיע לרגע המיוחל של הנישואין.

 

אני שואל את עצמי בכאב, כיצד הגענו למצב שבו כי יהודים ממוצא אתיופי החיים בחו"ל, מתקשים מאוד להתקבל כיהודים גמורים, ובמקרים רבים הם נדחים על ידי הרבנים בטענה שהם אינם יכולים להוכיח את יהדותם. רב קהילה בארצות הברית, שבקהילתו מספר יהודים יוצאי אתיופיה, סיפר לי שבחו"ל הרבנים לא מודעים כלל ל"פתרונות ההלכתיים המיוחדים" ליוצאי אתיופיה, הקיימים בארץ.

 

"אצלנו", כך אמר לי הרב, "לא קיים 'בירור יהדות' או 'גיור לחומרא'. או שהם יהודים - או שלא. אם אני לא אתן לו להתחתן עם בת הקהילה, זה לא יהיה בגלל הצבע - אלא בגלל היהדות". כמה מתמיה וכמה אירוני שיהודים ששמרו על יהדותם והקפידו על הימנעות מנישואי תערובת במשך אלפי שנים בגלות, נחשבים כגויים לצרכי נישואין בעיניי הממסד הדתי בארץ.

 

"או שהם יהודים - או שלא. אם אני לא אתן לו להתחתן עם בת הקהילה, זה לא יהיה בגלל הצבע - אלא בגלל היהדות" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
"או שהם יהודים - או שלא. אם אני לא אתן לו להתחתן עם בת הקהילה, זה לא יהיה בגלל הצבע - אלא בגלל היהדות"(צילום: מוטי קמחי)

 

בין אם הסיבה למציאות מביכה זו היא איוולת של מוסד שאינו מוכן לפתרון הוליסטי בנוגע ליהדותם של יהודי אתיופיה; בין אם הסיבה היא החטא של הממסד הרבני שאינו מתייחס לערכי יסוד יהודיים – ובין אם זהו עונשנו על העובדה שאנו מחליקים לרבנות את האיפה-ואיפה שהיא נוקטת כלפי הזרמים היהודיים השונים בישראל: כך או כך, לא יעלה על הדעת שילד-צבר ממוצא אתיופי, יצטרך להמציא אישור על יהדותו לפני שהוא מתחתן. עבורו מדובר באסון, משום שמבחינתו הוא יהודי מלידה.

 

יהודי אתיופיה מכירים את השקר הגדול הזה

הנה עוד עניין קטן לחשבון נפש ציבורי של חלקים מהמגזר הדתי: כיצד ייתכן שלאחר שלושים שנות קליטה,

יש מי שאינו מצרף למניין בחורי ישיבה ממוצא אתיופי? איך ייתכן שהם לא מתקבלים למוסדות הממומנים על ידי המדינה? ואני תוהה, האם מציאות קלוקלת זאת היא סיבה לחטא הבורות והטמטום של אנשים ומוסדות - או שהיא תוצאה של עונש הפסיביות, וחוסר עמידה איתנה על זהותנו היהודית והמשפטית?

 

בתקופות מסוימות בהיסטוריה של יהודי אתיופיה, ניסו אנטישמים להכחיד את הגחלת היהודית של העדה. מספר קיסרים אתיופים אנטישמים חוללו דמוניזציה נגד היהודים התבסס על השקר ולפיו יש אמת אחת אנושית, והיא הבשורה הנוצרית בעוד כל אמונה אחרת היא סכנה לאנושות ולעולם. ובכן, חלק קטן של יהודים בני זמננו חפצים, במסווה כזה או אחר, להמשיך ולהשלים את השקר הגדול הזה. לדידם, יש אמת אחת באמונה היהודית.

 

האלטרנטיבה איננה איש הישר בעיניו יעשה, חלילה, אלא פתרון כולל במסגרת הרבנות הראשית, ובשיתוף מלא עם הקהילה. יש לזכור שזאת אחריות של כל אחד מאתנו, מכל הצדדים, להפנים שלא כל מי שלא חושב כמונו הוא "רשע". כולנו אחים ואחיות. עלינו ארצה על מנת לחיות אחד עם השני, לא להשמיץ אחד את השני. מתוך כך נראה כי הפתרון הכוללני היחיד לשאלת חלק מיהודי אתיופיה, הוא יצירת מאגר שמות והנפקת תעודה המאשרת את יהדותם של כל עולה או משפחה.

 

כיצד עושים זאת? בהקמת מועצה המורכבת מנציגים שונים מטעם הקהילה והרבנות הראשית. נציגי הקייסים והשמגלוץ', נציגי הרבנות הראשית, וחלק ממועצת חכמי התורה. זו תבדוק את שורשיה של כל משפחה, ותכין לכל אדם מהקהילה אילן יוחסין.

 

כך נפתור את הבעיה מהשורש

הכנת מאגר כזה יכולה להימשך שנתיים-שלוש, אבל לאחר שהוא יוקם תיפתר הבעיה אחת ולתמיד:

לכל אחד מעולי אתיופיה, ללא כל קשר למקום מגוריו בארץ או בחו"ל, תינתן תעודה המעידה על יהדותו. בין היתר, תנסה וועדה זו לבחון את שילובם ומעמדם של מנהגי הקהילה והקייסים בתוך הממסד הרבני.

 

נישא מרום עינינו, ונבין שברוך ה' זכינו להתקבץ מארבע כנפות הארץ, ויש לנו אתגר גדול לנסות ולצמצם את הפערים שנוצרו - וכמובן לחיות זה עם זה מתוך כבוד חרף השוני הגדול בין קבוצה אחת לחברתה.

 

גם יוצאי אתיופיה וגם הישראלים הוותיקים צריכים להפנים שהקהילה הפכה כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מהמארג של החברה הישראלית ומהמסורת היהודית. חשבון הנפש אישי שלי בעניין זה, לפיכך, הוא שלא אשקוט עד שהבעיה תיפטר. וסלחת לעווננו ולחטאנו ונחלתנו.

 

  • הכותב הוא רב קהילה בקריית גת, חבר "בית הלל" ומלמד באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
קוראים לזה גזענות
צילום: מוטי קמחי
הרב שרון שלום
מומלצים