נלחמים באבנים: היועץ לא יסכל את היוזמות

במערכת המשפט לא מצדדים בקביעת עונשי מינימום, אבל למרות זאת היועץ המשפטי לממשלה לא צפוי להתנגד ליוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו להטלת עונשי מינימום על מיידי אבנים. בנוסף, היועץ יהודה וינשטיין גם לא צפוי להתנגד לרעיון לאשר שימוש בירי רוגר גם בירושלים, בדומה ליהודה ושומרון.

לפני שלוש שנים התקבל החוק להבניית שיקול דעת ענישה שמדריך שופט בטווח ענישה - מעין עונשי מינימום, מבלי לקרוא לילד בשמו. עונשי מינימום קיימים בינתיים רק במקרי עבירות מין בקטינים ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - וכעת כאמור הם עשויים להינתן במקרה של יידוי אבנים.

כבר אתמול (יום ד') אישר היועץ המשפטי לממשלה שימוש בירי חי מסוג רוגר 0.22 גם בירושלים. האישור יינתן שכן מדובר בצעד מידתי שמופעל גם על ידי צה"ל בהפגנות אלימות ביהודה ושומרון. בנוסף, הוא בוחן את כל הנוגע ליתר השינויים בנוהלי הפתיחה באש. בכל מקרה, וינשטיין צפוי להגן בבג"ץ על כך, אם תוגש עתירה.

בכל הדיונים בלשכת ראש הממשלה צוין כי פרקליט המדינה הפיץ הנחיה חדשה להחמרה ניכרת בטיפול במיידי אבנים, הכוללת מעצר עד תום ההליכים למיידי אבנים שנתפסו, דבר שאינו מקובל בדרך כלל. בדיון אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו צוין כי החלטות פרקליט המדינה רק נכנסו לתוקף והן צפויות להביא לשינוי משמעותי בהרתעת מיידי אבנים. ההנחיה מאפשרת גם החמרה ניכרת של הענישה, הכוללת עונש של יותר מ-10 שנים למיידי האבנים.

כתבי אישום נגד מיידים בני 15-13

הבוקר (יום ה') הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתבי אישום נגד תושב עיסוויה בן 19 וכן נגד שלושה קטינים בגין יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה בעיר. על פי כתב האישום, שלושת הקטינים, בני 15-13 המתגוררים בעיר העתיקה סמוך להר הבית, יידו אבנים לעבר שוטרים בכניסה להר הבית בשני אירועים בחודשים אוגוסט וספטמבר 2015. אחד הקטינים מואשם כי ב-17 באוגוסט יידה בקבוקי זכוכית לעבר שוטרים שעמדו סמוך לשער מג'לס בכניסה להר הבית. השלושה מואשמים בעבירות שעניינן ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. 

כתב אישום נוסף הוגש הבוקר לבית המשפט המחוזי בעיר נגד תושב עיסוויה בן 19, שזרק בקבוקי תבערה לעבר שוטרים ומכוניות בכביש ירושלים - מעלה אדומים. על פי כתב האישום, במהלך השנים 2014-2012 השתתף הנאשם בשמונה אירועים שכללו התפרעויות באזור עיסוויה, ובמהלכם ייצר הצעיר בקבוקי תבערה ויידה אותם לעבר כוחות הביטחון. הוא מואשם בחבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הצתה, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות.

ראש הממשלה נתניהו בסיור באזור הפיגוע(צילום: ראובן קסטרו)

מיידי אבנים בעיסוויה (ארכיון)

אתמול סייר ראש הממשלה במקום שבו נהרג אלכסנדר לבלוביץ', בנקודת תצפית במצודת אדומים ובמוצב צה"ל על ציר 443 והדגיש: "נגדיל בצורה מסיבית את הקנסות לגבי קטינים ומשפחותיהם כדי לגרום להרתעה גם שם. אנחנו משנים את המדיניות למלחמה בזורקי אבנים ובזורקי בקבוקי התבערה".

הדיונים בלשכתו, וההנחיות היוצאות בעקבותיהם, חוזרים על עצמם שוב ושוב בשנים האחרונות. ברוב המקרים ללא ביטוי משמעותי בשטח, למעט תגבור הכוחות. שאר הצעדים נתקלים בשורה של קשיים, בין היתר מהזווית המשפטית. אולם זה לא מפריע לראש הממשלה לחזור עליהם לאחר כל אירוע קשה בבירה.

שלשום, בצאת החג, כבר התכנס עוד דיון כזה. המסקנות היו אותן המסקנות כמו בדיון שהתקיים שבועיים קודם לכן: "אנחנו משנים מדיניות," פירט נתניהו בסיור שערך אתמול באזור ירושלים ובכביש 443 עם השרים ארדן וכץ ועם ראש עיריית ירושלים ברקת. "המצב שקיים איננו מקובל עלינו ואנחנו מתכוונים לתת את הכלים גם לחיילים וגם לשוטרים כדי לפעול בתקיפות רבה מאוד גם נגד מיידי האבנים וגם נגד זורקי בקבוקי התבערה. אנחנו הולכים לאמץ שינויים גם בהוראות פתיחה באש וגם בהחלת עונשי מינימום על מיידי בקבוקי תבערה ואבנים."

בין דיון להתייעצות 

הדיונים המיוחדים בעקבות יידויי האבנים ובקבוקי התבערה בירושלים לא החלו כאמור בשבועיים האחרונים. הם כונסו שוב ושוב בעקבות האירועים התכופים בירושלים והניבו פחות או יותר את אותן המסקנות שוב ושוב. מסקנות שמיעוטן יושמו.

סיור באזורי העימות אתמול(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

ב-27 באוקטובר 2014, למשל, קיים נתניהו דיון על המצב הביטחוני בירושלים בהמשך לשורת דיונים שקיים בנושא. כבר אז הנחה ראש הממשלה לקדם במהירות האפשרית את הצעת החוק בעניין ענישה חמורה על יידוי אבנים. בדיון אמרו נציגי פרקליטות המדינה שכבר הנחו להחמיר מעצרים וענישה נגד זורקי אבנים, לרבות קריטריונים למקרים מסוימים שבהם תתבקש הטלת סנקציות כלכליות גם על הורי קטינים שמיידים אבנים.

כמה ימים לפני כן כינס ראש הממשלה עוד התייעצות, הפעם במטה הכללי של המשטרה בירושלים. בעקבותיה הכריז:  "הוריתי לתגבר כוחות, להוסיף אמצעי תצפית, אמצעי מודיעין, אמצעי אכיפה, דברים שיחד עם אמצעים נוספים שלא אפרט כאן יכולים ויביאו להחזרת השקט לבירה".

ב-29 באוקטובר בשנה שעברה אירע ניסיון ההתנקשות בפעיל הימין יהודה גליק. "הנחיתי תגבור כוחות משמעותי, כולל תגבור באמצעים כדי שנוכל גם לשמור על הביטחון בירושלים וגם לשמור על הסטטוס קוו במקומות הקדושים", אמר ראש הממשלה בדיון מיוחד שקיים בלשכתו בעקבות הפיגוע. הוא נתן אור ירוק לכוחות הביטחון להגדיל את כמות הכוחות בירושלים במידת הצורך. במקביל התקבל דיווח על צעדי האכיפה והפעולה המוגברת בשכונות הערביות במזרח ירושלים.

ב-11 בנובמבר התקיים שוב דיון דחוף, הפעם בקבינט. גם הפעם כללו ההחלטות את הצעדים המוכרים: "יד קשה וענישה מוגברת נגד מיידי אבנים, זורקי בקבוקים, וכמובן גם זיקוקים ובקבוקי תבערה למיניהם, קנסות להורים של ילדים ונערים שזורקים אבנים ועוד".

ב-18 בנובמבר 2014 ביצעו שני מחבלים פיגוע מחריד בבית הכנסת "קהילת בני תורה" בשכונת הר נוף. ארבעה מתפללים ושוטר נרצחו. נתניהו כינס התייעצות ביטחונית שבסיומה קיים מסיבת עיתונאים לוחמנית ובה מסר לא קל: "אין פתרונות מהיום למחר", אמר. "צפוי לנו עוד מאבק ארוך וממושך. אנחנו במערכה שבה יינקטו צעדים התקפיים קשים שאם יהיה צורך אף יילכו ויחריפו". אולם כשניגש לפרט מה הם אותם צעדים, הוא שב אל אותם הפתרונות: הריסת בתים, הגברת האכיפה, החמרת הענישה נגד המסיתים והוצאה אל מחוץ לחוק של ארגונים מתסיסים.

בדיון הנחה ראש הממשלה להרוס את בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע ולקדם את הריסת בתי המחבלים שביצעו את פיגועי הדריסה האחרונים. לאפשרות לשלול זכויות סוציאליות ממשפחות של מחבלים ומסיתים התייחס נתניהו ב-20 בנובמבר 2014. "כך נרתיע את המתאבדים בנוסף להריסת בתיהם," הסביר. את הסנקציות האלה ביקש נתניהו להטיל גם על מחבלים ממזרח ירושלים שהם במעמד תושב וזכאים לקצבאות ביטוח לאומי וגם על ערבים ישראלים.