איש אמיץ - לא רק מול אריות ונמרים
"למרות שתייגו אותו כשמאלן - והוא מעולם לא הסתיר את דעותיו - מוטי קירשנבאום היה פטריוט אמיתי לעם ישראל, למדינת ישראל. היה אכפת לו מכול מה שקורה בארץ הזאת, והוא נתן לכך ביטוי חד מאוד בעשייתו" - דן שילון נפרד מחברו ושותפו בתחילת ימי רשות השידור. טור אישי מיוחד
כשמדברים על האבות המייסדים, מוטי היה האמא והאבא של התקשורת המשודרת בישראל. הוא היה הורי הטלוויזיה - לדורותיה ולערוציה.
מוטי לא היה רק איש חכם, שנון ומהיר תגובה. היה בו שילוב - לכאורה בלתי אפשרי - של חכמה, חוש הומור, ציניות, וסרקזם, משולבים בחום אנושי, ובאינטליגנציה רגשית בלתי רגילים.
למרות שתייגו אותו כשמאלן - ומוטי מעולם לא הסתיר את דעותיו, כפי שנדרש מכול עיתונאי הגון - הוא היה פטריוט אמיתי לעם ישראל, למדינת ישראל. היה אכפת לו מכול מה שקורה בארץ הזאת, והוא נתן לכך ביטוי חד מאוד בעשייתו.
הוא היה איש אמיץ. לא רק מול אריות ונמרים באפריקה, אלא גם במלחמות ישראל, כמו בימי רגיעה. תמיד ידע לשלב את העבודה באולפן עם היציאה לשטח, אל קו האש, תוך סיכון אישי ומציאת הזוויות המקוריות והדמויות הציוריות והמעניינות.
החברים נפרדים: "מוטי קירשנבאום לא היה בקונצנזוס, אבל כולם אהבו אותו"
נתניהו ספד לקירשנבאום: "מחלוצי הטלוויזיה הישראלית"
אומץ ליבו בא לידי ביטוי גם באמירות פוליטיות, שהיו תמיד חריפות ושנונות, הן בחדשות והן בתוכניות. 'ניקוי ראש' היתה רק אחד הביטויים לכך. וראוי לזכור שלא הליכוד היה בשלטון בזמן 'ניקוי ראש', אלא העבודה, ומוטי לא עשה חשבון לאיש. הוא הלך עם האמת שלו.
הקשר המקצועי שלי עם מוטי שזור בקשר אישי עמוק. כמעט חמישים שנה הלכנו יד ביד - מקצועית ואישית. בראשית דרכנו בטלוויזיה, חלקנו חדר שכור אחד בירושלים, ואחר כך, במשך שנים ארוכות, התגוררנו בבית משותף אחד, דירה מעל דירה, חדר שינה מעל חדר שינה, ברמת אשכול. הילדים היו חברים. המשפחות היו מחוברות.
ועכשיו הוא איננו. ואני כותב עליו בלשון עבר. זה בלתי נתפש.
אהבתי את מוטי. מאוד.
