מבוגרים בישראל: ממה הם הכי מוטרדים?
לרגל יום הקשיש הבינלאומי יו"ר איגוד נותני הסיעוד בישראל חושף איך גדל מספר המבוגרים הזקוקים לעזרה, מה עשוי לפגוע בהם ולמה צריך להיות חשוב לכולם לעסוק בשיפור היכולת להזדקן בכבוד
קרוב למיליון איש מוגדרים בישראל כאזרחים ותיקים, היום (חמישי) מציינים בעולם את "יום הקשיש הבינלאומי" שהוכרז על ידי האו"ם. תעסוקה, מצב כלכלי, בריאות ומה יקרה בשנים הבאות הם הנושאים המעסיקים מבוגרים בישראל ובעולם.
עוד: סודות החיים הבריאים של הסינים
לפי הנתונים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2014 אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מנתה כ-900 אלף איש, מתוכם 503 אלף נשים ו-397 אלף גברים, שהם כ-10.8% מהאוכלוסייה הכללית. יותר ממחצית מהאזרחים הוותיקים נשואים וכשליש מהם אלמנים. בקרב הגברים כשלושה רבעים נשואים. בקרב הנשים, פחות ממחצית נשואות. ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית של בני 65 ומעלה היא 10,846 שקלים. לשם ההשוואה, ההוצאה החודשית הממוצעת של כלל האוכלוסייה עומדת על 14,501 שקלים.
אחד מכל חמישה: מתחת לקו העוני
ואם במספרים עסקינן, שאלה נוספת שעולה מדי שנה היא "כמה כסף משקיעה כיום המדינה באזרחיה המבוגרים?". מדובר בשאלה שקשה לתת עליה מענה מדויק. מעבר לחוק הסיעוד, שעלותו למדינה 5.5 מיליארד שקלים חדשים בשנה. המדינה מקצה תקציבים גם באמצעות "המשרד לשוויון חברתי", כלומר "המשרד לאזרחים ותיקים" לשעבר, שכולל כיום גם צעירים, מיעוטים ואוכלוסיות נוספות, בנוסף באמצעות קצבאות זקנה דרך המוסד לביטוח לאומי ומשרדים ממשלתיים נוספים כמו למשל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
עם זאת, המצב כיום הוא שכ-20% מאוכלוסיית הקשישים בישראל נמצאת מתחת לקו העוני, אחד מכל חמישה קשישים, ולכן ברור כי ההשקעה הקיימת איננה מספיקה ויש להגדילה.
חוק הסיעוד: עלייה של 150,000 מבקשים
מאחר והחיים הם כמובן מה שמתקיים מעבר למספרים, אתייחס לסוגיה הנחשבת לבוערת ביותר כיום מבחינת פלח אוכלוסייה זה: השינויים האפשריים ב"חוק הסיעוד". דווקא לאחר שהחוק מוטמע היטב בחברה הישראלית, וכאשר אין עוררין על הצלחתו, מבקש שר הבריאות יעקב ליצמן לערוך את רפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי ולהעביר את הטיפול לאחריותן של קופות החולים.
השנה מציין חוק הסיעוד 27 שנים לכינונו. חוק זה, שנחקק ב-1986 והחל את דרכו ב-1988 נחשב למהפכני בכל קנה מידה ושינה לחלוטין את פני הטיפול באוכלוסיית הקשישים במדינת ישראל.
כאשר החל החוק, הצפי היה שכ-20,000 קשישים ייעזרו בשירותיו מדי שנה, ואילו כיום למעלה מ-170,000 נעזרים בו.
השפעה מהותית בתחומים רבים
חוק הסיעוד הקיים בחמש מדינות בלבד, הפך את ישראל לאחת המדינות המתקדמות בעולם מבחינת הטיפול בקשישים. הוא מקנה לכ-170,000 קשישים סיעודיים עזרה חיונית בבישול, רחצה, היגיינה אישית, רכישת תרופות ועזרה בניהול חיי היומיום, חוק הסיעוד מספק פרנסה לכ-100,000 מטפלים ומטפלות שרובם ישראלים, מניע את מערכות הרווחה הקהילתיות, הביא להתפתחותו של תחום הסיעוד באוניברסיטאות ולהקמת פקולטות לעבודה סוציאלית, גרם לפיתוח שירותים נוספים כמו מרכזי יום המעניקים למבוגרים רבים מסגרת יומית בה הם פעילים ומנצלים כראוי את שעות הפנאי הרבות שלהם, גרם להפחתת בדידותם ולשיפור תזונתם ועוד.
עוד: תת-תזונה: המחלה שהורגת את העולם השבע
לאחר כל כך הרבה שנים, מעטים זוכרים כי בטרם נחקק חוק הסיעוד היקף השירותים שניתנו לקשישים סיעודיים היה נמוך משמעותית וגרם לסבל רב. הקשישים ומשפחותיהם נדרשו להיטלטל בין מספר רב של גורמים ממשלתיים (עלות אחזקת קשישים במסגרת מוסדית סיעודית גבוהה הרבה יותר למדינה מאשר סיוע שניתן להם בביתם), השירותים הגיעו למספר קטן מאוד של נזקקים וסופקו בהיקף מצומצם באמצעות משרד העבודה והרווחה (שנקרא אז "משרד הסעד"), הגשת הסיוע לא הוגדרה בתור זכות ואלה שפנו לקבלתו היו חשופים להחלטות שרירותיות וניתנו רק במקרים חריגים.
צפו: מה חושבים ורוצים מבוגרים בעולם
במי יפגע שינוי בחוק?
מה המבוגרים רוצים? בניגוד לדעה הרווחת, נתוני הלמ"ס מראים כי כ-96% מבני 65 ומעלה התגוררו בשנת 2013 במשקי בית, והשאר גרו במוסדות. כלומר, הרוב המוחלט מעדיפים להזדקן בביתם, בסביבה הטבעית שלהם, ומיעוטם בוחרים או בוחרים עבורם להזדקן בבתי אבות או בדיור מוגן.
חוק הסיעוד הביא לתחום הטיפול בגיל השלישי אלפי עובדים סוציאליים, גרונטולוגים (רופאים וביולוגים העוסקים בחקר הזקנה) ואחיות. כמו-כן חלה התפתחות בתחום מרכזי היום, שגדלו מ-13 "מרכזי יום" טרום החוק ללמעלה מ-180 כיום, בהם מטופלים עשרות אלפים במימון חוק הסיעוד.
כ-80,000 מטפלים ומטפלות ישראלים רואים בטיפול הסיעודי פרנסה, ויותר מכך - מקצוע וייעוד. שינוי אפשרי במתווה חוק הסיעוד מטריד מאוד עשרות אלפי קשישים ומשפחותיהם, שנעזרים בו כיום, לצד אנשי מקצוע, אקדמיה, וארגונים חברתיים וכמובן את מי שעשוי להיעזר בו בעתיד. כולם כאחד חוששים, כפי הנראה בצדק, שהעברת האחריות על חוק הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי לקופות החולים תפגע בהם.
זה המקום להזכיר כי בכל ניסיון למהלך של קיצוץ תקציבי אותו הובילו ממשלות ישראל בעבר, ניסו לשנות ולקצץ גם בזכויות הקשישים המקבלים גמלת סיעוד. בפעמים הקודמות כל הניסיונות כשלו, כולי תקווה שגם הפעם הניסיון לקיים ניסוים על גב הקשישים לא יצלח.
מרגישים צעירים ולמרות זאת שיעור תעסוקה נמוך
עוד מהנתונים החדשים, בשנת 2014 שיעור התעסוקה בקרב בני 65 ומעלה היה 17.9%. רבים ממי שמוגדרים "קשישים" נראים ומרגישים צעירים ועדיין יכולים ורוצים לעבוד. עבורם, היציאה לעבודה תתרום להפגת הבדידות, תשפר את איכות חייהם, ולא פחות חשוב, גם את מצבם הכלכלי שכן רבים מהם חיים מקצבת זיקנה בלבד, שמשאירה אותם מתחת לקו העוני.
גם המשק הישראלי יכול להפיק רווח רב מהעסקתם, מאחר והתווספות עובדים נוספים לשוק העבודה עתידה להגדיל את שיעור הצמיחה במשק.
בכדי שמשהו ישתנה בתחום זה צריך שיתוף פעולה של המדינה, צריך לשנות את גישת המדינה ולהתייחס לקבוצה זו ככל קבוצת עובדים אחרת. קביעת יכולת העובד לבצע את העבודה צריכה להיות על פי המצב התפקודי ובכפוף לאישור רפואי לכשירות לעבוד, ולא לפי גיל בלבד.
עוד: 5 סיבות מנצחות: למה כדאי להעסיק מבוגרים
שמירה על איכות חיים
אני מקווה שביום הקשיש הבינלאומי הבא נוכל להתייחס לנתונים אחרים, מעודדים יותר.
לאחר שהממשלה אישרה את תקציב המדינה, כולי תקווה שנבחרי הציבור שלנו יוכלו להתפנות גם לשפר גם את חייהם של האזרחים המבוגרים בישראל, זאת על ידי שמירת חוק הסיעוד כגמלת שירותים תחת המטריה של המוסד לביטוח לאומי והגדלת קצבת הזקנה לסכומים שניתן יהיה להתקיים מהם.
העלייה המבורכת המתמדת בתוחלת החיים חייבת להיות משולבת עם שיפור מתמיד באיכות החיים והיכולת להזדקן בכבוד.
הכותב הינו יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל
לפנייה לכתב/ת 
