שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ממשיכים לשקוע בחובות: "ההוצאות גדלות – וההכנסות זהות"
    היום פורסמו נתוני הלמ"ס וגילו כמה אנחנו מוציאים על דיור. עם זאת, חובות הישראלים נוגעים גם בחובות משקי הבית שלא לדיור ולחברות כרטיסי אשראי שפורסמו לאחרונה וגילו עד כמה אנחנו משועבדים לחובות. 21 אלף שקלים בחודש לא מספיקים לרועי ובת זוגו. "יקר לחיות והמשכורות לא משתנות"

    חייבים הרבה יותר והגופים האמונים לא מטפלים כראוי: "לא זקוקים לנתונים כדי לדעת שבמהלך השנים החובות שלנו רק הולכים ותופחים, ההוצאות גדלות וההכנסות לא משתנות. זו המציאות שלנו בכל יום ואני רואה את זה גם אצל החברים שלנו". כך מסביר רועי, איש ניהול בתחום המכירות, שמתגורר עם בת זוגו בתל אביב.

     

    בחודש ספטמבר פרסמה החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל נתונים, שלפיהם חל זינוק בהיקף החובות של משקי הבית. מבקר המדינה קבע בדו"ח שהתפרסם לאחרונה כי אף אחד מהגורמים הרלוונטיים, בהם בנק ישראל, משרד האוצר והלמ"ס, לא מטפל בהשפעה שיש לחובות על משקי הבית. המבקר יוסף שפירא ציין בדו"ח כי סקירת משקי הבית של בנק ישראל שפורסמה בחודש יוני אשתקד לא נותנת תמונה מפורטת של חובות שלא לדיור, התפתחותן ורמת הסיכון שלהן.

      

    למה יש חובות? שירה ספטר מסבירה    (צילום: אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    עוד מציין המבקר כי מלבד נתונים על היקף האשראי למשקי הבית מהמערכת הבנקאית, אין לבנק ישראל מידע על האשראי לאזרחים שאיננו למטרות דיור. גם בנושא היקף ההלוואות לעמיתים מגופים מוסדיים אין באגף שוק ההון מידע מעמיק על ההלוואות. שפירא מצא גם כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה אוספת נתונים על חובות משקי הבית, דבר שהיה יכול לסייע לבחינת מצב המשק.

     

    היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בתל אביב שליש מההוצאות מופנות לדיור. עם זאת, החובות אינם רק לדיור. לפי הנתונים של בנק ישראל שפורסמו בחודש ספטמבר, יתרת החוב הכוללת של משקי הבית, לדיור ושלא לדיור, גדלה בחודש יולי ב-5.4 מיליארד שקל (1.2%) והסתכמה בסוף החודש ב-451 מיליארד שקל. מתחילת השנה גדלה יתרת החוב הכוללת של משקי הבית ב-18 מיליארד שקל (4.2%).

     

    אך צלילה לתוך הנתונים מגלה תמונה עגומה. חובות משקי הבית שלא לדיור עלו ב-5.5 אחוזים מתחילת השנה. יותר מכך, חובות משקי הבית לחברות כרטיסי האשראי עלו בלא פחות מ-7.5 אחוזים.

     

    רועי ובת זוגו, המועסקת בעבודות מזדמנות, משתחלים בקלות לסטטיסטיקה הזו: הכנסות השניים, שלהם שלושה ילדים, מסתכמות בכ-21 אלף שקלים ברוטו, אך גם זה לא מספיק. "אנחנו גרים בשכירות כך שיותר משליש מהמשכורת נטו הולך לשכר דירה וזה פוגע לנו חזק בכיס. בנוסף, כל ההוצאות הבסיסיות - מזון, חשמל, מים, ארנונה - גבוהות מאוד והן גבוהות מההכנסות".

     

    בשנים האחרונות צברו השניים חובות בהיקף של עשרות אלפי שקלים. "חלק מזה בגלל ההוצאות הכבדות", מסבירים בני הזוג. "יקר לחיות כאן והמחירים ממשיכים לעלות, אך המשכורות לא עולות בהתאם".

     

    השניים גם מודעים לטעויות שלהם. "היה לנו ניהול לא נכון מצדנו והחלטות לקחת הלוואות מהבנקים וחברות האשראי", מסביר רועי. "התחושה שלי היא שהבנקים מעודדים את לקיחת ההלוואה גם אם זה פריסת חובות, בסוף אתה קורס. מצד אחד נותנים לך קווי אשראי ואתה מתרגל לחיות מעל הרמה שלך, מצד שני אתה בסוף צריך להחזיר", מסכם רועי.

     

    "לא כל דבר נכנס אוטומטית לעגלה בסופר כמו בעבר"

    רועי ובת זוגו הם רק דוגמה לאזרחים רבים שבניסיון לצאת מהחובות מסתייעים בעמותת "פעמונים - מורה דרך לאחריות כלכלית למשפחות". אוריאל לדרברג, מנכ"ל העמותה, סיפר על סקר שערכו ולפיו אחד מכל שלושה ישראלים לקח הלוואה בשנה האחרונה.

     

    "החובות לבנקים מורכבים מהמינוס ומההלוואה שלקחנו אחרי שקיבלנו הצעה אטרקטיבית במסרון כדי לסגור את המינוס. המספרים מדאיגים והתעלמות לא תפתור את הבעיה. השלב הראשון בדרך לחיסול החוב הוא השבת האמון בין הנושה לבין החייב", מסביר לדרברג.

     

    גם בחברת פילת, הנותנת שירותי ייעוץ כלכלי למשפחות, מדווחים על מציאות דומה. שירה ספטר, מהמחלקה לייעוץ כלכלי בפילת, אומרת כי החברה מלווה מאות משפחות בשנה. "פונים אלינו הרבה יותר מאז שנת 2011. גם סוג האוכלוסייה שפונה אלינו השתנתה. אם פעם פנתה אלינו רק אוכלוסייה במצוקה היום פונים אלינו גם ממעמד הביניים".

    ציפו לחייים רגועים יותר בגיל 40. המצב ממש לא כך. משפחת לוי
    ציפו לחייים רגועים יותר בגיל 40. המצב ממש לא כך. משפחת לוי

    לדברי ספטר, "לא רק שאנשים אוכלים את החסכונות, הם גם לא יוצרים עתודות חדשות. אנחנו רואים דילמות יותר קשות: אם פעם הדילמה הייתה לטוס לחו"ל או לא, כעת זה אם לעשות עוד ילד, או אם לעשות תואר שני או לא. אם פעם הדילמה הייתה אם למחזר ולהגדיל את המשכנתה כדי לכסות חובות, היום הם מתלבטים אם לחזור לגור עם ההורים".

     

    בין נוטלי ההלוואות "כדי לכסות את המינוס" נמצאים גם ניר (43) ומירב (40) לוי מתל אביב. בני הזוג הנעזרים בחברת פילת הם הורים לשתי ילדות בנות 4 ושנתיים ונער בן 16 מנישואיו הקודמים של ניר.

     

    "אנחנו נאלצים להצטמצם, מחשבים את ההוצאות. אם פעם יציאה לחופשה או מסעדה או קניות בסופר היו פעולה כמעט אוטומטית, היום אתה מוצא את עצמך משווה מחירים ומצטמצם", אומר ניר. "עכשיו בודקים בדיוק מה נכנס לעגלה בסופרמרקט".

     

    ניר יפרוש בקרוב משירות קבע בצה"ל ומירב היא מורה במקצועה, ולדברי ניר, משכורותיהם גבוהות מהממוצע במשק. "הבעיה היא לא של קיום אלא של יכולת לתכנן את הצעדים שלך קדימה ולהתפתח מבחינה אישית וכלכלית", מסביר ניר.

     

    לבני הזוג הוצאות קבועות, וההוצאות הכבדות ביותר הן למערכת החינוך. על גני ילדים וצהרונים הם משלמים כ-3,500 שקלים בחודש. "כשזה היה גן פרטי זה היה יותר. יש מקומות יותר יקרים בתל אביב". לכך מצטרפים גם דמי המזונות שמשלם ניר. על דיור הם משלמים 5,200 שקל. "אנחנו לא מצליחים לקנות דירה. הנטל היום-יומי לא מאפשר לנו לקנות דירה".

    אין חסכונות ולא יוצרים עתודות. שירה ספטר (צילום: יעל כפתורי טולמן שירה)
    אין חסכונות ולא יוצרים עתודות. שירה ספטר(צילום: יעל כפתורי טולמן שירה)

    ניר ומירב מתוסכלים מאוד מהמצב. "התחושה היא שאתה מסתובב סביב הזנב של עצמך. אתה לא מצליח לייצר ביטחון כלכלי ועסוק בהישרדות היום-יומית וההוצאות הכלכליות. קשה לתכנן קדימה ולשדרג את עצמך. זו תחושה שמייצרת חוסר ביטחון, דאגה ולחץ. אם יקרה משהו ונידרש לסכום גבוה של כסף - אנחנו בבעיה", מסבירים השניים.

     

    לדבריהם, הם חשבו שהגעה לשנות ה-40 לחייהם הייתה אמורה להיות בדיוק התקופה שבה נרגעים יותר. "אנחנו אמורים להיות בשלב בחיים שאמורים ליהנות מפירות העבודה וזה לא קורה", אומר ניר. "זה בדיוק הסיפור של חוסן כלכלי. זה גם מייצר מריבות ומתחים, כמו לכל זוג. אני מתרשם שזה רלוונטי לרוב החברים שלי".

     

    הסיבה לגידול בחובות: הריבית ומחירי הדירות

    במקרה של עומר מסארווה, אב לחמישה מטייבה, קשה לחיות מ-6,000 שקלים בחודש כשההוצאות בכרטיסי האשראי עומדות על 11 אלף שקלים, והוא דוגמה בולטת להתחייבות של האזרחים כיום לחברות האשראי. "המשפחה גדולה ויש ילדים מתבגרים שצריכים חוגים, לימודים ורמת מחיה כמו השאר ואיני יכול לספק להם את הרוב, אם לא היה לי כרטיס אשראי שהמסגרת שלו גדולה פלוס מסגרת בחשבון בנק".

     

    לדברי מסארווה, "המצב הכלכלי בישראל על הפנים וערך המאה שקל הפך להיות כמו שקל. נכנסים לחנות ולא קונים כלום. כבר לא נשאר לנו מאיפה לחיות אז קונים בכרטיס אשראי כי היום לרוב אין מה להלוות לך, ואם אני מרגיש שאני לא עומד בתשלומים, הבנק מציע הלוואה ברגע וסוגר את החובות ומחלק את ההלוואה לתשלומים קטנים יותר, אבל אפילו זה כבר לא מציל אותי. אנחנו רק רוצים לחיות בכבוד".

     

    נתוני בנק ישראל המלמדים על גידול בהיקף חובות משקי הבית מצטרפים לנתוני רשות האכיפה והגבייה, שפורסמו ב-ynet בחודש יולי. לפי הנתונים שהועברו במענה לבקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה עמותת "ידיד", סך חובות משקי הבית בישראל להוצאה לפועל עומד על כ-53 מיליארד שקלים, מתוכם כשבעה מיליארד כשכר טרחה לעורכי דין.

     

    לדברי איתן רגב, חוקר מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ודוקטורנט במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הדבר המדאיג ביותר העולה מנתוני בנק ישראל הוא שהעלייה הגדולה ביותר היא לחובות שהם אינם לדיור.

     

    "לקנות דירה זו החלטה, אבל כשגדלים החובות 'שלא לדיור' זה אומר שמשקי הבית הם בבעיה שלא בשליטתם", מסביר רגב, ומציין כי העלייה בהיקף החובות היא תוצאה של העלייה בריבית מחודש מאי שמביאה להתייקרות המשכנתאות.

     

    "לצד התייקרות הריבית, צריך לזכור שבשנים האחרונות יש התייקרויות של כל המרכיבים העיקריים של הוצאות משקי הבית: דיור, מזון והוצאות על חשמל, מים וארנונה".

     

    רגב סבור שהעלייה במחירי הדירות היא גורם מרכזי לעלייה בהיקף החובות, והסכנה היא קריסה כלכלית של משקי הבית. "המשכנתאות הגבוהות מסכנות את היכולת של משקי בית לגמור את החודש. זה משאיר פחות כסף לשאר ההוצאות וגם ככה משקיעי הבית חנוקים, מה שמוביל אותם לקחת הלוואות".

     

    הוא מסביר גם כי "משפחות שנקלעות לחובות מצויות בסכנה קריסה כלכלית. מבחינת המשק, הסכנה היא התמוטטות של משקי בית במעמד הבינוני והנמוך. לפי בנק ישראל, 63 אלף משקי בית עלולים לאבד את הדירות שלהם בתסריט של עליית ריבית. עלייה בהיקף החובות היא סימן ראשון לפוטנציאל הקריסה של מעמד הביניים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ממשיכים לשקוע בחובות: "ההוצאות גדלות – וההכנסות זהות""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים