שתף קטע נבחר

הנאצי שהביא את האמריקנים לחלל

השבוע לפני 70 שנה חשפה וושינגטון כי מדענים נאצים ובראשם ורנר פון בראון, שפיתחו את הטיל V2 במחנות כפייה שבהם מתו אלפי בני-אדם, נלקחו לארצות-הברית. אותו פון בראון הפך מהר מאוד לבכיר בנאס"א ומעולם לא הועמד לדין

כולם אוהבים תיאוריות קונספירציה. המוצלחות שבהן, בדרך כלל נשענות על פירור של אמת, מכוסות במניפולציות ומופרכות בדיוק במידה. אחת מהתיאוריות הפופולריות יותר בנוגע לרייך השלישי בגרמניה - עוסקת במסוגלות הנאצית להגיע לחלל. בשנת 2012, הסרט הידוע לשמצה "Iron Sky", לקח את התיאוריה הזו כמו אלפי צעדים קדימה: לא רק שהנאצים הצליחו להגיע לחלל, בכירי המפלגה מצאו מקלט על הירח, הקימו דור המשך וכל שנותר להם כעת הוא להשתלט מחדש על כדור הארץ ועל האנושות.

מופרך ומופרע ככל שיהיה, התסריט הזה הוא ביטוי פופולרי אחד מיני רבים, לעיסוק התרבותי המתמיד שלנו בגרמניה הנאצית, ולספקולציות הבלתי נגמרות באשר לתכניות של הרייך השלישי. בניגוד לסרט, הנאצים לא הגיעו לחלל בעצמם, אבל המדענים שלהם עזרו לא מעט לסוכנות החלל האמריקנית - כשהבולט ביניהם הוא ורנר פון בראון. ב-1 באוקטובר 1945, השבוע לפני 70 שנה, הודיע משרד המלחמה בוושינגטון כי מדענים גרמנים נלקחו לארצות-הברית. בסופו של דבר, אותם מדענים תרמו רבות לסוכנות החלל האמריקנית, וסייעו במירוץ לחלל מול ברית המועצות. 

 

עוד קודם לכן, ב-8 בספטמבר 1944, נכנס לשימוש טיל ה-V2, הטיל הבליסטי הראשון בעולם, מתוצרת גרמניה הנאצית, כמעט שנתיים לאחר ששוגר בהצלחה לראשונה. "V היא האות הראשונה במילה הגרמנית Vergeltung שפירושה 'פעולת תגמול' או 'נקמה'", מסביר פרופ' משה צימרמן ממרכז קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית. "V1 ו-2 הם למעשה 'נקמה1' ו'נקמה2'. ה-V1 היה סוג של פצצה מעופפת שלא יצאה אל הסטרטוספירה והוטלה בעיקרו של דבר על בריטניה - לונדון, וגם על שטחי מערב אירופה, אחרי נחיתת כוחות הברית בנורמנדי. זו הייתה למעשה נקודת המוצא לפיתוח של ה-V2, שעבר אל הסטרטוספירה ובחזרה".

 

הטריילר לסרט Iron Sky

 

לדברי צימרמן ה-V2 היה אמור להיות נשק "שובר שוויון". "הטילים הללו גרמו נזק כבד מאוד, בעיקר בבלגיה ובבריטניה. מדובר על אלפי הרוגים. ה-V2 הוא למעשה ה'אבא' של טילי הסקאד שאנחנו מכירים, וה'אבא' של טילים קצרי טווח ובינוניים שקיימים היום. מה שאנחנו מכירים בכל הטילים האמריקנים - מקורם בתוכנית של פון בראון. ה-V2 נחשבו על ידי הנאצים ל'נשק הפלא', היטלר קיווה שהנשק הזה יכריע את האויב. הגרמנים האמינו בנשק הזה עד הסוף, אבל עם כל הנזק שהטילים הללו גרמו לו – זה לא היה נשק מכריע. מה שבאמת יכול היה להכריע את המלחמה הוא נשק אטומי, והגרמנים זנחו את הפיתוח של הפצצה הזו".

 

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)

 

מאז נכנס לשימוש ועד תום מלחמת העולם השנייה, שוגרו למעלה מ-3,000 טילי V2, בעיקר לעבר בריטניה, בלגיה, הולנד וצרפת. לראש ממשלת בריטניה דאז, ווינסטון צ'רצ'יל, לקחו חודשיים תמימים מרגע השיגור הראשון ועד שהכריז בפרלמנט שהמדינה נמצאת תחת מתקפת טילים גרמנית. התוצאות הקטלניות של פגיעת טילים באזורים מאוכלסים, הובילו לכך שסוכנות הביון הבריטית נקטה במדיניות של הפצת מידע כוזב באשר למיקומי הפגיעה – ובכך "כיוונה" את הגרמנים לאזורים פחות מאוכלסים והרחיקה את הטילים ממרכזי ערים.

 

הנאצים בעצם קיוו להגיע לחלל?

"לגרמניה הנאצית הייתה פאסינציה בכל מה שקשור בפיתוח מטוסים חדשניים וחדירה לחלל", אומר פרופ' צימרמן. "הייתה להם תוכנית שעסקה רק בזה, ובראשה עמד פון בראון, שפיתח את הטילים השונים תחת פיקוח של האס.אס ושל האנס קמלר. הבסיס העיקרי של הניסויים היה בפנמינדה שבצפון גרמניה, שם פיתחו גם את ה-V1".

 

בעוד שלא קיימות עדויות באשר לכוונות ממשיות של הרייך השלישי להגיע לחלל, ייתכן כי האדם שמזין יותר מכל את הרעיונות הללו, על תכניות חלל סודיות ועל אתרי ניסוי ועב"מים באנטרטיקה, הוא וורנר פון בראון. מדען הטילים הגרמני, שהפך עם תום המלחמה לאבי תכנית החלל האמריקנית, צוטט כשאמר לאחר שיגור ה-V2 הראשון על בירת אנגליה, "הטיל עבד בצורה מצוינת, הוא פשוט נחת על הכוכב הלא נכון".

 

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)

 

המבצע להעברת המדענים לארה"ב

"הוא היה אדם ממוצא אצילי גרמני", מסביר פרופ' צימרמן, "מילדות הוא היה מעוניין במה שנקרא 'הכניסה לחלל', והוא העמיד את השאיפות שלו לרשות הרייך השלישי, הפך ליקיר הרייך וכמובן לחבר מפלגה. עם סיום המלחמה הוא לקח את כל הסקיצות הסודיות ועבר לידיים של אמריקה, הפך לאבי תוכנית החלל האמריקנית. פושע מלחמה מדרגה ראשונה, והאמריקנים עצמו את העיניים בגלל הידע שלו וההתמחות בנושא החלל. הוא סיים את חייו בכבוד בארצות הברית, אף אחד לא העמיד אותו לדין. לאנגלים היה חשבון גדול איתו, אבל האמריקנים היו יותר חזקים".

 

 מתוך הסרט ד"ר סטריינג'לאב, המדען הנאצי שדמותו מבוססת על פון בראון

 

לקראת סוף המלחמה הסגיר עצמו פון בראון לצבא ארה"ב. לכאורה, היה עליו לעמוד לדין כפושע מלחמה, משום שהיה קצין בס"ס (הגיע לדרגה המקבילה לרב-סרן), ופיקח בין היתר על העסקתם של עובדי כפייה רבים, חלקם יהודים, מבוכנוולד וממחנות ריכוז אחרים. רובם עבדו בחציבת מנהרות, שכן מפעל פנמינדה היה תת-קרקעי רובו ככולו. תנאי חייהם ועבודתם, אין צורך לומר, היו מחרידים, ופון בראון ידע זאת היטב. אף על פי כן נמנעו האמריקנים מלהעמידו לדין, משום שהיו זקוקים לשירותיו. ואולי עמדה לזכותו העובדה שהוא נעצר בידי הגסטאפו למשך שבועיים בתחילת 1944, מסיבה שאינה ברורה די הצורך כיום.

 

באמתלת המלחמה הקרה ובאמצעות מבצעים כדוגמת "פייפרקליפ", הממשל האמריקני גייס לשורותיו מדענים, טכנאים ומהנדסים גרמנים, איפשר להם ולבני משפחותיהם חיי נוחות וכבוד מפוקפק, מבלי לשאת באחריות על פשעיהם בעת המלחמה. תחקיר גרמני משנת 2014, טוען שגם האנס קמלר, שהיה אחראי מטעם האס.אס על פרויקטים שונים בהם מחנות ריכוז ופיתוח אמצעים להשמדה המונית ולפי הרישומים התאבד בפראג בשנת 1945, הוברח לארצות הברית במבצע "פייפרקליפ", קיבל זהות חדשה וייעץ לאמריקנים בנושאי פיתוח נשק. חודשים ספורים אחרי שהסגיר את עצמו לאמריקאים, כבר עבד בהרכבה ובשיגור של טילי 2-V שנפלו שלל לידי ארה"ב, במתקן צבאי בווייט סנדס שבניו מכסיקו.



 

 

במשך כמעט עשר שנים, פון בראון התמקד בפיתוח טילים בליסטיים עבור צבא ארצות הברית, אולם באוקטובר 1957, עם שיגור הלווין "ספוטניק" על ידי ברית המועצות ותחילת המירוץ לחלל, הוחלט להסתייע ביכולות של פון בראון גם בתוכניות החלל האמריקניות. תחת פיקודו שוגר הלווין האמריקאי הראשון "אקספלורר 1" לחלל, והוא הועבר לתפקיד בכיר ב"מרכז טיסות החלל מרשל" שנחנך ב-1960, ונמצא תחת סוכנות החלל האמריקנית - נאס"א, שם ניהל את פיתוח

 משגרי ה"סאטורן" עבור תכנית "אפולו" להנחתת האדם על הירח. באופן די אירוני, פון בראון הועסק במרכז שנקרא על שם מזכיר המדינה האמריקאי - ג'ורג' מרשל, על שמו נקראת גם "תוכנית מרשל" שנועדה לשקם את אירופה לאחר נזקי הגרמנים במלחמת העולם השנייה.

 

"צריך לזכור שהמפעל של פון בראון היה בנוי על פס ייצור באיזור קצת יותר דרומי, שבו עבדו עובדי כפייה ממחנות ריכוז", מספר פרופ' צימרמן. "רבים מהם מתו במהלך העבודה, כלומר - כדי לייצר את הטילי הללו נדרשה יכולת של מערכת מחנות ריכוז. כל המפעל היה תחת חסות של האס.אס. כך שעל המצפון שלו - לא רק האנשים שנהרגו כתוצאה מירי הטילים, אלא גם, למשל, מי שנהרגו תוך כדי עבודה במחנה 'דורה מיטלבאו'".

 

ב-1972 עזב פון בראון את נאס"א ועבר למגזר העסקי הפרטי. חמש שנים לאחר מכן מת ונקבר בווירג'יניה. על שמו נקרא פרס שמחלקת אגודת חלל בארצות-הברית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
ורנר פון בראון במשרדי נאס"א
צילום: gettyimages
מומלצים