שתיקה כהסכמה

"לשנוא ערבים זה לא גזענות זה ערכים", זהו ה"סטטוס" שפרסמה לאחרונה צעירה בדף הפייסבוק שלה, סטטוס שקיבל תמיכה של יותר מ-15 אלף לייקים. הדבר היותר מדהים הוא שאמהּ של הצעירה הייתה הראשונה שהגיבה לפוסט וכתבה שהיא גאה בבת שלה על דבריה. דרך אגב, גם תגובת האם "המחנכת" זכתה לאהדה ברשת עם יותר מ-150 לייקים.

עוד דעות ב-ynet:

בהחלט חשוב מה יאמרו הגויים

לכולנו יש מה להפסיד

הצהרת כורש, קריקטורה ופרס מאיראנית

שמיכת הטלאים של ירושלים

אין לי ספק כי סטטוסים דומים מתפרסמים גם על ידי צעירים פלסטינים, בין אם הם מעזה, מהגדה או צעירים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. לא עבר זמן רב מאז שהיינו עדים לטרנד שבו מאות - אם לא אלפי בני נוער יהודים - הוסיפו ליד השם שלהם בפייסבוק סיסמאות נגד ערבים וגם אז באה התגובה מצד צעירים פלסטינים, שאיננה פחות נוראית מזו הראשונה.

השאלה הנשאלת היא מי מוביל את הצעירים האלה אל התהום הזאת? מי בוחש כל פעם מחדש באש, מנער את הגחלים ומוסיף דלק למדורה?! אני לא אתן תשובה לשאלה הזו, אולם אני מציע לכם לחפש ברשת האינטרנט ולבדוק מה מפרסמים המנהיגים הפוליטיים והדתיים בישראל. לבחון מה מתפרסם בעמודים הרשמיים שלהם, שלא לדבר על העמודים הלא רשמיים שהם ופעיליהם מנהלים - אם זה בשם גלוי או בשם בדוי.

חשוב לציין במאמר זה כי מן הצד השני יש גם לא מעט פוליטיקאים שיוצאים עם מסרים מאוזנים ומרגיעים, אך קולם נשמע הרבה פחות וישנם גם אלה שלא אומרים כלום ולתפיסתי, אין הדבר פוטר אותם מהאחריות לעניין.

חומר דליק

הסכסוך הישראלי פלסטיני משפיע על קיומן של תופעות גזענות בישראל ואף מהווה את החומר הדליק ביותר להתססת השטח. המימד הדתי גם נכנס פה למשחק והניסיונות הלא פוסקים לפגוע ברגשות דת משני הצדדים לא תורמים. ההתססה הזאת אינה מנותקת כמובן מהמציאות המדינית פוליטית העכורה של אי רצון בקרב גורמים בשני הצדדים לגשת לתהליך מדיני, ש"חס וחלילה" יכול להביא להסכם שלום ולביטחון לשני העמים, הישראלי והפלסטיני.

ולמרות כל זאת, לאף אחד אין את הפריבילגיה להצדיק מעשי אלימות כנגד אזרחים, גם לא להתעלם לנוכח קיומם. חושב אני, כי שתיקתם של אותם מנהיגים ביחס לאלימות המתמשכת ולהרג בשני הצדדים הינה שתיקה

 מסוכנת והכוונה לא רק לשתיקה בקרב מנהיגים פוליטיים, אלא דווקא בקרב אנשי ציבור, מנהיגים מעולם האומנות, התרבות, הספורט וכדומה שהרי השתיקה של אותם קולות מתפרשת כהסכמה למה שמתרחש כאן.

זוהי קריאה לאותם מנהיגים שלא להיגרר ולא לגרור בשתיקתם יותר ויותר למעגל של שנאה ואלימות. השמיעו אתם קול חשוב, מאוזן, לא מתלהם כי המנהיגים האחרים שמה שמניע אותם זה בעיקר קולות הציבור בבחירות הבאות - לכם יש את היכולת לשיר את שיר השלום, שיביא צעירים אחרים ערבים ויהודים שיאמצו את השיר שלכם ואת הקול שלכם ולא ייראו בשנאה "ערך", אלא יראו בה "גזענות.

הכותב הוא מנהל המטה למאבק בגזענות