שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    דרך השלום. קולומביה מהמרת על פיוס לאומי
    ישלבו את המורדים בחברה ויחלקו אדמות לכפריים: אחרי 50 שנות מלחמת אזרחים ומאות אלפי הרוגים הגיעו בקולומביה לפריצת דרך היסטורית בשיחות השלום עם ארגון FARC, ומקווים לוועדת אמת ופיוס מוצלחת כמו בדרא"פ

    לאחר יותר מחמישים שנות סכסוך ובתום שלוש שנות משא ומתן, הושגה באחרונה פריצת דרך היסטורית בשיחות השלום בין קולומביה לבין ארגון המורדים FARC. נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס הצטרף למגעים בשיא השיחות, ושני הצדדים הצהירו בהוואנה, בירת קובה, על נכונותם לחתום על הסכם שלום בתוך שישה חודשים.

     

    עוד חדשות מרתקות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    הנכונות ההדדית לסיום הסכסוך בדרכי שלום מהווה צעד נוסף וחשוב לאחר שכבר הושגו בין הצדדים הבנות קודמות ביחס לשתי מחלוקות מהותיות: הראשונה, שילוב אנשי FARC, לאחר שיתפרקו מנשקם, בחברה הקולומביאנית, לרבות בפוליטיקה, והשנייה היא יישום הרפורמה לחלוקת אדמות לכפריים (שהייתה אחת הסיבות העיקריות לאיחוד כמה תאים מורדים ולהקמתו הפורמלית של ארגון גג מרקסיסטי באמצע שנות השישים - FARC - "הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה-צבא העם").

     

    נשיא קולומביה ומנהיג FARC לוחצים יד בתיווך נשיא קובה קסטרו (צילום: AP)
    נשיא קולומביה ומנהיג FARC לוחצים יד בתיווך נשיא קובה קסטרו(צילום: AP)

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
    הסכמות אלה מבטאות יותר מכול את רצונם של המנהיגים לסיים בדרכי שלום את מלחמת האזרחים הארוכה ביותר באמריקה הלטינית, מלחמה אשר גבתה את חייהם של עשרות אלפים באמצעות הוצאות להורג ללא משפט ומעשי הרג המוניים. היא אף מומנה, בין היתר, על ידי הברחות סמים והתאפיינה בהיעלמויות ובעיקר חטיפות והחזקה של בני ערובה. הבולט והמפורסם ביותר היה מקרה חטיפתה של המועמדת לנשיאות לשעבר, אינגריד בטאנקור, שהוחזקה בשבי FARC במשך שנים ושוחררה במבצע צבאי בקיץ 2008. מעשים אלה הובילו להאשמת כל הצדדים המעורבים בסכסוך הקולומביאני לרבות כוחות הביטחון, קבוצות חמושות פרה-צבאיות, תאי גרילה וכמובן ארגון FARC באחריות להפרה נרחבת חוזרת ונשנית של זכויות אדם.

     

    הלוחמים יכירו באחריות, הקורבנות יפוצו

    כיצד, אם כן, הושגה פריצת הדרך במגעים לאחר שנים של ניהול משא ומתן בצל המלחמה? מעבר לנכונות הצדדים להגיע להבנות בנוגע ליישום רפורמת חלוקת האדמות לכפריים, הייתה זו בעיקר ההסכמה ההדדית בדבר הנוסחה לפיה הלוחמים שהשתתפו במלחמה יובאו לדין, יכירו באחריותם, יפצו את קורבנותיהם ויזכו להקלות משמעותיות בעונשם במסגרת תהליך הצדק והשלום הקולומביאני. תהליך זה, שמוכר לרוב בשמות "ועדות אמת" או "ועדות אמת ופיוס" צובר תאוצה בעשורים האחרונים ככלי לחקירת מקרים של הפרת זכויות אדם שמאפיינים משטרים לא דמוקרטיים כמו למשל במקרה של ועדת האמת שהוקמה בשנת 1983 בארגנטינה לאחר נפילת משטר החונטות, וגם כדרך של יישוב סכסוכים תוך-מדינתיים בסיומן של מלחמות אזרחים.

     

    מדובר בגופים שתכליתם העיקרית היא חקירה של מאורעות מלחמה מתוך כוונה להביא לחשיפה, הכרה ולקיחת אחריות על ביצוע של עוולות עבר כאמצעי של תיקון החברה באופן שיאפשר לצדדים הניצים, קורבנות ומבצעי פשעים, להניח את נשקם ולמעשה לחזור ולחיות זה לצד זה כשכנים.

     

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    בניגוד למקרים קודמים של חקירות הפרת זכויות אדם, שהתבצעו בעיקר על ידי צדדים מנצחים בסיומן של מלחמות בין מדינות, כמו למשל במקרים הבולטים של גרמניה ויפן לאחר מלחמת העולם השנייה, היוזמה להקמת ועדות אמת בעשורים האחרונים עולה דווקא מצדן של החברות המשוסעות בעצמן ככלי להבראתן, ומאפייניהן הבולטים הם התמקדות בעוולות עבר, חקירת מקרים של הפרת זכויות שיטתית על פני זמן, הכרה באחריות, בקשות סליחה ומתן הקלות בעונשים ואף חנינות מלאות. הוועדות הללו זוכות למתן ייפוי כוח רשמי מידי המדינה המעניק להן גישה למידע, הגנה במקרים של חקירות רגישות, וסבירות גבוהה שמסקנותיהן ייושמו, והן באות אל סיומן עם הגשת הדו"ח הסופי שלהן.

     

    הולכים בעקבות רואנדה, צ'ילה וארגנטינה

    היוזמה הפנימית להקמת הוועדות הללו לשם בניית שלום בתום הקרבות והמנגנונים ליצירת התנאים לפיוס, הכוללים הכרה בעוולות והענקת חנינה ומחילה לאחר בקשת סליחה, היוו את מאפייניהן הייחודיים ועמדו מאחורי הצלחת הבולטות שבהן: ועדת האמת והפיוס שכוננה בשנת 1995 בדרום אפריקה בסיום משטר האפרטהייד לאיחוי השסעים בחברה באופן שסייע לבניית השלום, והמקרה של ועדת האמת והפיוס שהוקמה ברואנדה בשנת 1998 לחקר אירועי מלחמת האזרחים ורצח העם בתחילת שנות ה-90. מקרים בולטים נוספים שזכו להצלחה הן הוועדות שהוקמו בצ'ילה, ארגנטינה, סיירה לאון, פרו וגואטמלה.

     

    מלחמת האזרחים הארוכה ביותר בדרום אמריקה (צילום: AFP,  EL TIEMPO)
    מלחמת האזרחים הארוכה ביותר בדרום אמריקה(צילום: AFP, EL TIEMPO)

    במקרה של תהליך השלום הקולומביאני, חרף פריצת הדרך המשמעותית בשיחות, נכונה לצדדים עוד כברת דרך לא פשוטה. הקמת ועדת האמת והפיוס מוסיפה להיות נדבך מהותי סביב שולחן הדיונים, ומוקדם לדעת אילו מנגנונים וסמכויות ייכללו בה, ובעיקר אם תכלול גם הליכים פליליים וסמכות להמליץ על העמדה לדין לאור מסקנותיה, כמו למשל במקרה של ועדת האמת הפרואנית.

     

    בהקשר זה יש לציין שישנן גם ועדות אמת ופיוס לאומי שהוסמכו דווקא להמליץ על הענקת חסינות מפני העמדה לדין בתנאים מסוימים, כמו למשל במקרה של ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה, ואף הענקת חנינה גורפת כמו למשל במקרים של רואנדה וסיירה לאון. נראה שמנהיגי הצדדים והעם הקולומביאני עומדים בפני צומת הכרעות שבמסגרתו יצטרכו להחליט אם הם נכונים להכיר באופן הדדי בעוולות העבר, ואף יותר מכך להעניק חנינות לאחר בקשות סליחה על מנת לקדם את הפיוס ההיסטורי ובכך לאפשר חיים משותפים יציבים.

     

    ד"ר ירון סלמן חוקר ומרצה בתוכנית האקדמית לקורס טיס ובתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דרך השלום. קולומביה מהמרת על פיוס לאומי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    תמונות נעדרים בקולומביה שנחטפו במהלך מלחמת האזרחים במדינה
    צילום: AFP
    נכונות הדדית לסיים סכסוך בדרכי שלום. ד"ר ירון סלמן
    מומלצים