מחלות חניכיים בשתלים: למה זה מסוכן?

ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם במספר השתלים הדנטלים לנפש המבוצעים בה. אחת הבעיות הצצות ועולות בעולם כולו ובישראל בפרט כתוצאה מהשכיחות הגבוהה של שימוש בשתלים, הינה התפתחות של מחלת חניכיים בשתלים.

מחלה זו נקראת פרי אימפלנטיטיס (PeriImplantitis) ומשמעותה היא זיהום חיידקי שנוצר סביב השתל והורס את העצם התומכת בו. המחלה קיימת וידועה מזה שנים רבות, אך שכיחותה וחומרתה מתחילים להתגלות במלוא היקפם רק בשנים האחרונות. גם המחקר בתחום של הבנת תהליך המחלה, גורמיה, והטיפול בה החל באיחור ובהיקף קטן בהרבה מהדרוש.

קיראו עוד כתבות במדור בריאות בשן

מהם הסימנים המחשידים להימצאותה של מחלת חניכיים בשתלים?

1. חניכיים נפוחים, אדומים ומדממים בזמן אכילת מזון קשה או צחצוח.

2. ריח רע מהפה גם אחרי צחצוח ואוכל.

3. כאב בעיקר בזמן לעיסה.

4. נפיחויות חוזרות בחניכיים סביב שתל עם הפרשה מוגלתית.

5. ניידות של השתל (זו מופיעה ממש בסיום התהליך שכן השתל יציב עד להרס המילימטר האחרון של עצם תומכת). 

מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלת חניכיים בשתלים?

אנשים שסובלים ממחלת חניכיים בשיניים ובעיקר כאלה שלא עברו טיפול חניכיים יסודי בשיניים שנותרו, הינם בסיכון גבוה לפתח מחלת חניכיים גם בשתלים שהחליפו את השיניים האבודות.

יותר מכך, גם אצל כאלו שאצלם נעקרו כל השיניים עקב מחלת חניכיים, עלולה להתפתח מחלה בשתלים בסבירות גבוהה. עישון הינו גורם סיכון ממדרגה ראשונה ומעשנים כבדים צריכים לדעת כי סיכוייהם ליהנות מהשתלים לטווח ארוך אינם טובים.

היגיינה אוראלית לקויה תאפשר יצירת רובד חיידקים (פלאק) על גבי מפגש השתל עם החניכיים והדלקת שתתפתח תתפשט עם הזמן ותגרום להרס העצם שסביבו.

כמובן ששימוש בשתלים ובחלקי שיקום באיכות ירודה יצברו יותר חיידקים הרסניים. בשלב הכירורגי מיקום וזווית השתל, מרווח משיניים ושתלים סמוכים ומעטפת עצם רחבה וטובה יבטיחו סיכויים טובים יותר לטווח הארוך.

בחירה לא נכונה של סוג השיקום (מוברג או מודבק), שיירי דבק תת חניכי על שולי הכתר, עומס יתר על הכתר ושאר טעויות ואי דיוקים שיקומיים הינם גורמים ישירים להתפתחות התופעה של מחלת חניכיים בשתלים.

חוסר ביקורות ותחזוקה של השתלים והכתרים שעליהם מעלים באופן משמעותי את הסיכון לכישלונם. במקרים רבים יש חסר של רקמת חניכיים צמודה ומצופה בקרטין והחניכים סביב השתל נעים ומתחככים בו בזמן אכילה ודיבור.

מה הסיכונים הנובעים ממחלת חניכיים סביב שתלים?

כמובן שהסיכון העיקרי הינו אבדן של השתלים והשיניים שעליהם, דבר שעלול להתרחש זמן קצר יחסית לאחר שבוצעו (מספר שנים). אך בנוסף לכך יש לקחת בחשבון שעד שהשתל נכשל לחלוטין ומוצא עלולות לעבור מספר שנים בהם המטופל חי עם מוקדי זיהום פעילים השולחים לכל אזורי הגוף מרכיבי דלקת שעלולים לפגוע באיברים נוספים.

יש תחושה קבועה של אי נוחות, כאב, ריח וטעם רע בפה ועוד. בזמן זה יש הרס שלעיתים הוא נרחב ביותר סביב השתל הפגוע, נזק שלעיתים קשה מאד לתקן גם בהשתלות עצם וחניכיים.

מהו הטיפול במחלת חניכיים בשתלים?

כמו בכל מחלה זיהומית מניעה הינה הטיפול היעיל והמוצלח ביותר וכאן יש להבין כי שתל הינו התחליף הטוב ביותר לשן חסרה. לפיכך יש לבדוק היטב לפני שעוקרים שיניים ומחליפים בשתלים. הטיעון של "יש לעקור שיניים עם מחלת חניכיים כדי שתישאר מספיק עצם לשתלים" אינו נכון במקרים רבים.

לאחר שבוצע השתל והשן שעליו יש לנקותה בדומה לשן טבעית ואפילו יותר בין היתר באביזרי צחצוח ייעודיים לשתלים. יש להפחית את העומס החיידקי בפה באמצעות שטיפות פה יעילות כמו ליסטרין.

חשוב מאד להיות בביקורת של רופא ושיננית המתמצאים היטב בטיפול ותחזוקת שתלים. יש לצלם את השתלים פעם בשנה כדי לאתר תהליכים הרסניים בשלבים המוקדמים שעדיין ברי טיפול (בורג מבנה משוחרר, .כתר שאינו מתאים, כיסים עמוקים ודלקתיים, שיירי דבק ועוד).

במצב שבו יש דלקת חריפה, כיסים עמוקים ואבדן עצם התחלתי יש לטפל בפרוטוקול מיוחד המקטין את רמת הזיהום ומאפשר עצירה של התקדמות המחלה.

במצבים מתקדמים יותר או כאלו שאינם מגיבים לטיפול השמרני, ניתן לעתים לטפל באופן כירורגי ולשקם את העצם והחניכיים שסביב השתל הפגוע. במקרים רבים ההתמודדות עם מצב זה מורכבת ודורשת מיומנות וידע גבוהים של רופא מומחה.

ד"ר יובל צוברי   מומחה למחלות חניכיים