"גם כשיש סגר, מחבלים ימצאו דרך להגיע ולפגע ביהודים"

במשטרת מחוז ירושלים ניסו להתרגל אתמול (ד') למציאות חדשה, שבה נדרשו השוטרים ולוחמי מג"ב לשבש או לבלום תנועה של מחבלים פוטנציאליים ממזרח העיר למערבה. בזמן שביהודה ושומרון מנוסים זה שלושה עשורים במדיניות של סגרים וכתרים על הערים הפלסטיניות בגדה, בירושלים פועלים הכוחות מבלי לכלוא את 370 אלף תושבי מזרח העיר הערבים בשכונותיהם.

הקבינט המדיני-ביטחוני דן באפשרות להטיל כתר או עוצר על מזרח ירושלים, אך נכון לעכשיו ספק אם רעיונות אלו ימומשו הלכה למעשה בשטח. הסיבה: מדובר בהגבלת תנועה רדיקלית של נושאי תעודת זהות כחולה, בדיוק כמו על ערביי יפו או סכנין, ולא על פלסטינים מרמאללה או מחברון.

בודקים חשודים בירושלים(צילום: אליאור לוי)

(צילום: מוטי קמחי)

שוטרות מג"ב ברכבת הקלה(צילום: מוטי קמחי)

הפעולה שמבצעת כעת משטרת מחוז ירושלים אינה סגר ובטח לא כתר, אלא פריסה חלקית ומקומית בלבד של עמדות בידוק בנקודות מסוימות במזרח העיר, כמו בשכונת ג'בל מוכבר, שדרכן מתאפשר לתושבי השכונה לעבור מערבה אחרי בידוק. חסימות הרמטיות קיימות רק במעט מקומות במזרח העיר, כך שמחבל פוטנציאלי יכול בקלות לבצע עקיפה של העמדות המשטרתיות בדרך לבצע פיגוע במרכז העיר.

יחד עם זאת, היעילות של פעולה כזאת יכולה להפוך להרתעה והסברה ברחוב הישראלי והערבי. תמונות של שוטרי יס"מ ומג"ב בודקים מכוניות ואת כליהם של ערבים ממזרח ירושלים, עשויות לגרום למפגע הבא לחשוב פעמיים לפני שייצא מביתו לדקור או לדרוס. במקביל, הן יחזקו את תחושת הביטחון בקרב הציבור היהודי.

השר כחלון. "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים"(צילום: גיל יוחנן)

בהקשר מעט אחר, שר האוצר משה כחלון אמר במהלך הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני אמש על הריסת בתי משפחות המחבלים כי "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים. צריך לפגוע פגיעה כלכלית אנושה במחבלים ובבני משפחותיהם. כל מחבל צריך לדעת לפני שהוא פוגע ביהודי שגם המשפחה שלו תיפגע. חייבים לייצר מאזן הרתעה מול המחבלים גם בפן הכלכלי". 

"אלמנט מרכזי בריסון הרחוב"

קצין בכיר מאוגדת איו"ש הסביר ל-ynet במהלך סבב הלחימה את המדיניות הצה"לית, שלפיה יש להמשיך לאפשר חופש תנועה לפלסטינים בתוך השטחים ולא להטיל סגר על הגדה. לדבריו, "הגבלת תנועה צריכה להיבחן רק דרך שיקול וצורך מבצעי, ולא כאמצעי ענישה קולקטיבי על האוכלוסייה. שמירת מרקם החיים של פלסטינים היא אלמנט מרכזי בריסון הרחוב, בכך שההמון הפלסטיני לא ייצא להפרות הסדר".

קצין אחר מפיקוד המרכז הסביר אף הוא את התועלת המבצעית באי-נקיטת סגר, גם בימים של החרפת ההסלמה: "ברגע שאתה סוגר כביש או נתיב תנועה לפלסטינים ומאפשר בו תנועה רק ליהודים, אתה מקל על חייו של המחבל, שיודע שכל מכונית או אדם שהוא רוצה לתקוף הוא יהודי או של יהודי, ובכך לא יהיו לו טעויות בזיהוי. גם כשיש סגר, מחבלים ימצאו דרך להגיע ולפגע ביהודים".

ההיגיון שמאחורי הרצון למנוע הטלת סגר או עוצר: ערבים או פלסטינים שיישארו בבתיהם ולא יורשו להגיע למקומות עבודתם או למוסדות החינוך שבהם הם לומדים ועובדים, יצטרפו ברובם להפרות הסדר במקרה הטוב, ואחרים ירצו לנקום באמצעות הוצאת פיגוע.

בידוק בשכונת צור באהר(צילום: אליאור לוי)

(צילום: אליאור לוי)

(צילום: אליאור לוי)

"כשהמודיעין לא יכול לספק מידע מקדים על המחבלים האלה, אז אין לך ברירה אלא לנקוט צעד מהסוג של סגר, שהוא צעד המוני. זה לא המצב הטוב ביותר, שבו אתה מגביל תנועה של שכונה שלמה בגלל שלושה או חמישה מחבלים שיצאו ממנה", הסביר מפקד אוגדת איו"ש בעבר, אלוף במיל' גבי אופיר. "אירועי הסכינים כעת הם בהיקפים שעמם לא התמודדנו בעבר, למרות שבעבר היו פיגועים אחרים קשים יותר. נכון כעת לבודד את השטח, באזורים קטנים, גם אם יהיו לכך מחירים כלכליים, ולו לזמן קצר. זהו צעד שיש לנקוט כדי לחסוך בחיי אדם עד שהתופעה הזו תיעצר".

מבחינת הגדרות מבצעיות יבשות, סגר הוא מניעת יציאה של אזרחים באופן קולקטיבי מעירם או משכונתם או מהאזור שבו הם גרים, אלא אם כן יש להם אישורי עבודה או מעבר לישראל או למקומות אחרים בגדה.

כתר הוא סגירה הרמטית לתנועה של עיר או שכונה, כולל בשטחים הרריים או פתוחים. עוצר הוא המדיניות החמורה ביותר, והיא נרשמה בערי הגדה לפני יותר מעשור – איסור מוחלט על התושבים שבעוצר לצאת גם מבתיהם.

שימוש בטנקים 

הפעם האחרונה שבה הוטלו סגרים וכתרים על ערי הגדה ועל איו"ש בכלל היו בימי האינתיפאדה השנייה, אז נראו גם טנקים בפסגות סביב חברון ובית לחם אוכפים את המדיניות נגד הטרור שהשתולל אז במלוא עוצמתו. כיום, ההגבלה היחידה שנותרה על פלסטינים היא יציאה לשטח ישראל, אך מערכת הביטחון מעניקה לרבבות פלסטינים אישורים לעבוד בעומק המדינה, ובחגים הערביים אף לבקר בכל מקום בישראל.

120 אלף פלסטינים מתפרנסים כיום על ידי ישראלים באישור - 60 אלף יוצאים מדי בוקר מהגדה לעבוד בישראל, 20 אלף הם סוחרים והיתר עובדים בהתנחלויות באזור יהודה ושומרון, באזורי התעשייה או בבנייה. עוד עשרות אלפים מפרנסים את משפחותיהם על ידי חצייה לא חוקית לישראל ומוגדרים שב"חים (שוהים בלתי חוקיים), ומתוכם, אחוז מזערי ניצל זאת לבצע פיגועים בעומק המדינה בשנתיים האחרונות. לפי נתוני צה"ל, אף פלסטיני מקרב ה-120 אלף שיוצאים לעבוד באישור ביישובים ישראליים לאחר שקיבלו גם "חותמת" מהשב"כ, לא ניצל זאת בעשור האחרון להוצאת פיגוע, כך שהטלת סגר ופגיעה עקיפה בכך ב-800-700 אלף פלסטינים תהיה מבחינת מערכת הביטחון מקח טעות.

במערכת הביטחון הפך הסגר לכלי שפחות מאמינים בו, וגם במהלך החגים היהודיים המרכזיים הפסיקו בשנתיים האחרונות להטיל בגדה סגר על הפלסטינים שנושאים אישורי עבודה בישראל. גם כשהצבא מטיל כתר לצרכים מבצעיים, דוגמת אחרי הימלטות של מחבלים מזירות פיגועים קשים, הוא עושה זאת באופן מידתי ומתון.

אחרי הפיגוע ליד איתמר, למשל, שבו נרצחו בני הזוג הנקין, הטילו חיילים כתר על החלק הדרומי של שכם למשך שעות בודדות. אחרי חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון בשנה שעברה, באוגדת איו"ש הטילו כתר "נושם" על חברון – חיילים פרסו לסירוגין מחסומים בכניסות וביציאות מהעיר, אך אפשרו מעבר לפלסטינים אחרי בדיקת כלי רכבם, וברגע שנוצר פקק במקום, שחררו אותו באמצעות בידוק רנדומלי רק לחלק מכלי הרכב.

בתוך כך, הצבא העביר אתמול מפיקוד דרום ומפיקוד צפון פלוגות של איסוף קרבי, הכוללות בלוני תצפית ומזל"טים טקטיים מסוג "רוכב שמיים". כמו כן, החל מהשעה 16:00 אחר הצהריים התייצבו מאות חיילי צה"ל, בהם צוערי בה"ד 1, במחוזות המשטרה לטובת משימת תגבור המשטרה במרכזים הומי אדם. החיילים יהיו חמושים ויפעלו בצמוד לשוטרים בשטח ובכפוף להם.

בנוסף, צה"ל גיבש תוכנית שתאושר ותתוקצב בימים הקרובים ותכלול הקמת גדר חדשה לאורך 62 ק"מ של הגבול ברצועת עזה. זאת לאחר שמאות מטרים מגדר הגבול נפרצו על ידי מפגינים עזתיים בימים האחרונים. הגדר החדשה תיבנה בדומה לגדר שהוקמה בגבול עם סיני. 

בינתיים בשטח, הפיגועים נמשכים

אחרי בוקר שקט יחסית, סוכל אחרי השעה 16:00 פיגוע דקירה בשער שכם. שוטרי מג"ב שהבחינו בצעיר עם בגדים מנומרים סמוך לשער שכם ניגשו לבדוק אותו. כשהתקרבו הוא שלף סכין וזינק עליהם. השוטרים ירו לעברו, והוא רץ לעבר שוטרים אחרים שירו בו גם כן והרגו אותו.

בערב הייתה זו התחנה המרכזית בירושלים שהצטרפה לרשימת המוקדים שבהם אירעו פיגועים בגל הטרור הנוכחי. מחבל דקר אישה בת 65. היא נפצעה באורח קל עד בינוני. לאחר מכן ניסה המחבל לעלות לאוטובוס אגד. שוטר יס"מ שהגיע למקום הבחין בו וירה לעברו למוות.

סגן מפקד המחוז, תת-ניצב אבשלום פלד, שיבח את השוטר ואמר: "שוב תגובה מהירה, מקצועית ונחושה הביאה לסיומו המהיר של האירוע ולמניעת פגיעה בחפים מפשע". הוא הדגיש כי "הפריסה המבצעית לצד נחישות ומסירות הנפש של השוטרים ניכרת בכל אירוע, בין שבמניעת הפיגוע כפי שקרה שעתיים קודם בשער שכם ובין ששניות ספורות מקרות האירוע ונטרול המחבל".

אתמול נרגם באבנים צוות כיבוי במהלך כיבוי שריפה בכפר קאסם. נזק נגרם לכבאית אך הכבאים לא נפגעו. "צר לנו שאנחנו מגיעים לסייע ותוקפים ומסכנים את חיינו", מסרו מכיבוי אש. בעקבות שריפה בעמוד חשמל בעיר, הוזעק למקום צוות כיבוי אש מתחנת פתח תקווה. בסיום עבודות הכיבוי החל הצוות לעשות את דרכו בחזרה לתחנת הכיבוי. כאשר חצה את העיר הושלכו אבנים על הכבאית, ובהן גם אבן גדולה שניפצה את החלון הצדדי. הצוות הצליח להבחין במיידה האבנים אך קיבל הוראה שלא לעצור כדי לא להסתכן.

מכיבוי אש נמסר כי היה מזל גדול שהאירוע לא הסתיים באסון וזו לא הפעם הראשונה שצוותי כיבוי מותקפים. מפקד המשמרת רשף משנה אורן שישיצקי אמר: "צר לנו שאנו מגיעים לעיר כדי לסייע לתושבים, במקרה הזה בכיבוי שריפת עמוד חשמל, ומוצאים את עצמנו מותקפים ובסכנה". בעקבות היארוע הוזעקו למקום שוטרי תחנת קדמה והם פתחו בחקירה.