שתף קטע נבחר

נפטר הקיבוצניק שמצא את מזבח יהושע

בשנת 1980 מצא הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל את המזבח שהקים יהושע בן נון בהר עיבל. הוא זכה לחיבוק מראשי המתנחלים, אך לביקורת מחבריו לאקדמיה. במלחמת יום כיפור ניהל כקצין הנדסה את צליחת תעלת סואץ

 

פרופסור אדם זרטל. מחלוקת לגבי המיקום של הר עיבל (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
פרופסור אדם זרטל. מחלוקת לגבי המיקום של הר עיבל(באדיבות אוניברסיטת חיפה)
 

פרופסור אדם זרטל, פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, הלך היום (א') לעולמו בגיל 79. התגלית החשובה ביותר שלו הייתה חשיפת המזבח של יהושע בן נון בהר עיבל ליד שכם.

 

זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר, בנו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל. הוא למד כלכלה וחקלאות ובהמשך למד ארכיאולוגיה. כקצין הנדסה הוא ניהל את צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, נפצע באורח קשה ואושפז במשך שנה. הפציעה גרמה לצליעה, אבל לא הפריעה לזרטל לאחר שחרורו מבית החולים להשלים את הדוקטורט בנושא "ההתנחלות הישראלית בהר המנשה". דמותו המטפסת על הר עיבל על גבי קביים חקוקה בזיכרונם של המטיילים.

 

תגליתו הידועה, אך השנויה במחלוקת מבחינת עמיתיו לאקדמיה, היא מזבח יהושע בן נון בהר עיבל. בספר דברים מצווה אלוהים את בני ישראל להקים מזבח עם כניסתם לארץ, ובספר יהושע מתואר כיצד הוא מקיים את הציווי, מקים מזבח על הר עיבל מול הר גריזים, וקורא בפני בני ישראל את דברי התורה, הברכה והקללה. המזבח התגלה בשנת 1980 במסגרת סקר ארכיאולוגי שהיה מפעל חייו של זרטל - סקר הר המנשה - שנערך במשך 30 שנים ובמסגרתו התגלו כ-1,530 ממצאים מכל התקופות. כ-450 מהם תוארכו לתקופת הברזל א' (1000 שנה לפני הספירה), ועד ל-1250 לפני הספירה, היא תקופת ההתנחלות וגיבוש עם ישראל בארץ ישראל.

 

זרטל חפר תחת מבנה הרוס ומצא ביסודות שלו מבנה אבנים מרובע עם אבנים המונחות בשיפוע. זרטל מצא כי המבנה תואם את תיאורי המזבח המופיעים במקרא, מכיוון שהוא עשוי מאבנים לא מסותתות, והאבנים בשיפוע מזכירות את הכבש, ולא מדרגות שנאסרו לבנות במזבח. בנוסף, נמצאו במקום שרידי בעלי חיים חרוכים, כולם בהמות טהורות, זכרים בני שנה - המין והגיל הנדרשים להקרבת קורבן שנשרף על גבי המזבח.

 כמו כן נמצאו במקום שתי חרפושיות (חותמות מצריות) מהמאה ה-13 לפני הספירה, תחילת התקופה הישראלית.

 

זרטל סבר כי המיקום של הר גריזים, שבו נמצאים השומרונים עד היום, הוא שגוי, וכי המיקום של הר גריזים המקראי הוא בהר כביר הצופה על הר עיבל. הממצאים זכו לחיבוק מצד מנהיגי המתנחלים כמו בני קצובר, אך לביקורת עזה מחוקרי אקדמיה, בראשם פרופסור ישראל פינקלשטיין, שראה במבנה הארכיאולוגי מגדל קדום בלבד, ודחה את התיאוריה של זרטל בנוגע למיקום של הר עיבל.

 

"אינני מסתכל על האתר כעל אתר לאומי-דתי וגם לא רק כאתר מדעי", אמר זרטל במהלך כנס שומרון בשנת 2012. "אני מסתכל עליו כאל מקום שמכנס לתוכו את שני הכיוונים האלה, שתי הקבוצות האלו. האתר הזה בעיניי לא רק קשור למקרא במובן הישראלי, אלא לראשית המונותאיזם".

 

זרטל יובא למנוחות ביום שלישי ב-15:00 בקיבוץ עין שמר. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות אוניברסיטת חיפה
הארכיאולוג אדם זרטל
באדיבות אוניברסיטת חיפה
מומלצים