חרם? נורבגיה רוצה את ההיי-טק הישראלי
בזמן שהיחסים בין ישראל לחלק ממדינות באירופה נמצאים בשפל, מתהדק הקשר בין ישראל למדינה הסקנדינבית, ושתי המדינות צפויות לחתום בקרוב על הסכם מחקר ופיתוח. סגן שר החוץ הנורבגי: "הטלפון הסלולרי הוא המצאה נורבגית. השבדים והפינים לקחו את זה לשוק הבינלאומי"
נורבגיה מחפשת מנועי צמיחה חדשים, בין היתר על רקע צניחת מחירי הנפט, ואחד מכיווני ההתפתחות העתידיים של המשק הנורבגי הוא תחום הטכנולוגיה. מגמה זו צפויה לקבל ביטוי בקרוב, בהסכם לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח (הסכם מו"פ) שייחתם בין ישראל לנורבגיה. "אנחנו צריכים גיוון בכלכלה שלנו, וצריכים ליצור בסיס שעליו יוכלו לגדול סטארט-אפים". טוען סגן שר החוץ הנורבגי, מורטן הוגלנד, "אנו יודעים שישראל היא מנהיגה עולמית בנושא".
לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה
לדברי הוגלנד, "אנו רוצים ליצור את הבסיס שעליו העסקים יוכלו לפרוח. מוקדם יותר השנה הייתי בקליפורניה בעמק הסיליקון ורבים דיברו על ישראל וסינגפור בנושא הזה. אנו בהחלט צריכים ללמוד כיצד אתם כל כך מוצלחים בנושא. יש לנו 100 נציגויות בעולם שעוקבות אחר הנושא, הן העיניים והאוזניים שלנו, בין אם בישראל או במקומות אחרים, והן מנסות למצוא אסטרטגיות ושיתופי פעולה.
"אנו רואים בישראל שותף אטרקטיבי. במסגרת סחר החליפין בין המדינות, 90% מהייצוא שלנו לישראל הוא דגים. ישראל מוכרת לנורבגיה מכונות, מזון – בעיקר פירות וחומרים כימיים. מבחינת הסכומים, אנו קונים מישראל בסכומים גבוהים יותר מאשר היא קונה מאיתנו. בנוסף, יש לנו את קרן העושר (קרן אליה מגיעות כל ההכנסות ממשאבי טבע – י.כ) ובעזרתה אנחנו משקיעים גם בישראל. יש לנו מניות, בין היתר בחברת טבע וכן אגרות חוב במיליארדי שקלים. ההשקעה במניות ובאגרות חוב הישראליות גדלה בשנים האחרונות".
מלבד הסכם המו"פ שייחתם בקרוב, מהן התוכניות הקרובות שלכם לשיפור היחסים בין ישראל לנורבגיה?
"יש תוכניות לפתיחת סמינרים עסקיים משותפים ואנו רוצים שזה יתקיים. אבל אני חייב להיות כן: המצב הפוליטי יוצר לעתים אווירה קשה לקידום היחסים. אנו רוצים שיהיה שיתוף פעולה הדוק עם ממשלת ישראל ועם הקהילה העסקית בישראל, אבל אי אפשר להתעלם ממה שקורה בישראל ובמזה"ת והדבר עולה לדיון בחברה הנורבגית.
"אנו נלחמים מלחמת חורמה נגד כל מי שהתעקש להחרים מוצר כלשהו, זו לא המדיניות של הממשלה או של רוב הפרלמנט. אנו רוצים להראות שעם הסכם המו"פ הזה, אנו עומדים לצדה של ישראל, אך במקביל אנחנו אומרים לכל הצדדים איך המצב צריך להיראות בעינינו. קורים הרבה דברים שלא תורמים להסכם קונסטרוקטיבי ואנו רוצים שיהיו הרבה משרות איכותיות ושהמצב הכלכלי יהיה טוב בשטחים הפלסטיניים ובישראל ושנוכל לייצר אווירה נורמלית. אנחנו רחוקים מאוד משם. אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להביא לפתרון מדיני של שתי מדינות לשני עמים".
"לפני שלוש שנים לערך השימוש בדיפלומטיה לקידום הכלכלה קיבל עדיפות גבוהה וזו השאיפה של הממשלה הזו. אנו רוצים להשתמש בכלכלה, בעסקים ובהיי-טק שאנו מפתחים על מנת לקדם מטרות נוספות. ניתן להשתמש בחידושים טכנולוגיים על מנת למצוא פתרון לבעיות בתחום החינוך שיש לפליטים הסוריים. הקמנו תחרות לפתרונות טכנולוגיים חדשים שינסו לסייע לילדים שברחו מסוריה. אנו מזמינים לתחרות הבינלאומית הזו חברות שונות ומקווים שגם החברות הנורבגיות ירימו את הכפפה. לילדים יש סמארטפון והם יודעים קרוא וכתוב אבל לא מחוברים לנעשה. אנחנו יכולים למלא את החלל הזה באמצעות טכנולוגיה".
הנורבגים צריכים ללמוד לקדם את עצמם
לדברי סגן שר החוץ הנורבגי, אחת הדרכים של נורבגיה למשוך משקיעים היא באמצעות חלוקת מענקים לחברות סטארט-אפ שזקוקות להון. הוגלנד גם מתייחס לבעיית יוקר המחיה הגבוה, המייקר את עלויות ההשקעה, ואומר: "ניתן לראות שבשנה האחרונה באוסלו ספציפית ובנורבגיה כולה הפכנו לתחרותיים יותר, על רקע השחיקה במטבע הנורבגי. אוסלו כבר לא במקום הראשון ברשימת הערים היקרות בעולם, היא צנחה במיקומה בצורה די משמעותית. נכון, אם אתה רוצה כוס יין זה עדיין יקר, אבל זה לא גרוע כפי שהיה בעבר. המיקום שלנו עדיין גבוה ברשימת הערים היקרות בעולם, ואנו מצדנו עובדים על משטר של מסים ואיך להפוך להיות תחרותיים יותר. דברים מסוימים יהיה ניתן להוזיל ואחרים לא".
הוגלנד מונה יתרון נוסף שאמור לסייע למשקיעים בכלכלה המקומית - תרבות הניהול: "חברות נורבגיות לא עובדות בצורה היררכית. הן מאוד דמוקרטיות במבנה שלהן, המרחק בין העובד למעביד הוא קטן והדרך ליצור חדשנות הוא באמצעות דיון חיובי ושיתוף פעולה בין כל הצדדים. החברות הללו והתרבות הזו, שבה ניתן לקבל משוב מהאנשים, עושים את ההבדל בתהליך הייצור של המוצרים. זה מניע את החדשנות".
מנגד מודה סגן שר החוץ הנורבגי, כי כדי לייצר חברות מצליחות, שיודעות להתמודד מול מתחרות בינלאומיות, נדרש גם שינוי מחשבתי: "בנורבגיה, לקדם את עצמך נתפס בתור דבר יוצא דופן, זו אינה הנורמה. אנו צריכים לסגל לעצמנו את הדרייב הזה, ולכן יש לנו למשל סדנאות של סטארט-אפ בניו יורק ובעמק הסיליקון, ויש לנו אמריקאים או מומחים אחרים בינלאומיים אצלנו.
"פגשתי בשנה האחרונה כמה סטארט-אפים בקליפורניה, והם שונים מאוד מאנשי הדור שלי. הם לא מחביאים מהעולם את מה שהם עושים. אנחנו צריכים לעבור שינוי תרבותי. אם בוחנים את ההיסטוריה, המצאנו לא מעט דברים. הטלפון הסלולרי הוא המצאה נורבגית ולא פרסמנו את זה. אנשים באוניברסיטה ובמרכזי מחקר המציאו זאת. אבל השבדים והפינים, עם חברות אריקסון ונוקיה, להם היתה מוטיבציה לקחת את זה החוצה לשוק הבינלאומי".
שגריר ישראל: פוטנציאל עצום לגידול
בשיחה עם ynet, אישר שגריר ישראל בנורבגיה, רפי שוץ, כי החתימה על הסכם המו"פ קרובה: "ממשלת נורבגיה כבר אישרה את ההסכם וכעת במשרד החוץ הישראלי דנים באותיות הקטנות. זו סגירת קצוות. אני מאמין שתוך שבועות הוא ייחתם.
"ההסכם יכול לעזור בשתי רמות: ברמה המקצועית לגורמים שמעונייינים בשיתוף פעולה בתחומי חדשנות ומחקר ופיתוח, תהיה מטריה שנותנת תמיכה והופכת את שיתוף הפעולה לזמין יותר. ברמה המדינית שתי הממשלות אומרות: אנחנו מעודדות את שיתוף הפעולה בתחום הזה.
"כשזה מגיע מנורבגיה - עם המשאבים העצומים שלה וההבנה שלה בעקבות ירידת מחיר הנפט לגבי החשיבות של המו"פ והחדשנות - הדבר מייצר לנו תקרה גבוהה של פוטנציאל שנצטרך לנצל אותו".
איך עוד ניתן לקדם את היחסים בין המדינות?
"מה שחשוב לעשות ביחסי ישראל נורבגיה זה לגוון אותם, להעצים ולחזק את המרכיב הכלכלי. יש פה פוטנציאל עצום לגידול. גם בדעת הקהל הפנימית בשתי המדינות, שתיהן מזוהות עם התהליך המדיני והן מפסידות מהעובדה שהוא נמצא במרכז הקשר ביניהם. יש הרבה תחומים נוספים שחייבים לפתח, כי ישראל לנורבגיה ושני העמים יכולים להרוויח מהם".
הכותב היה אורח של עיריית אוסלו במסגרת שבוע החדשנות של אוסלו
