"הנשוי הזה ניצל אותי מינית כשהייתי בת 14"
"היחסים שלנו לא היו יחסים תמימים של רומיאו ויוליה. היחסים שלנו התבססו בעיקר על מין. לפני 4 שנים בערך, נתקלתי במקרה בדף הפייסבוק שלו, והזדעזעתי לגלות שהוא שיקר לי בקשר לגילו, ובעצם הוא לא היה בן 18 כפי שסיפר לי, אלא בן 24! פשוט פדופיל!"
נפגשנו, נסענו לאיזושהי גבעה, הכל היה מאוד רומנטי. התחלנו להתחבק ולהתנשק. הוא ליטף אותי וזו הייתה הפעם הראשונה שלי בסיטואציה כזו עם בחור. קצת חששתי מזה שהכל מתקדם נורא מהר, אבל אז הזכרתי לעצמי שאני מכירה אותו כבר די הרבה זמן. בקיצור, עשינו את זה באוטו שלו. לא הייתה חדירה מלאה אלא חלקית כי הייתי קטנה וצרה ובנוסף מעט התנגדתי. אמרתי ש'אני חוששת, אני לא יודעת, לא בטוחה' ומשפטים בסגנון, אך לא הבעתי התנגדות נחרצת.
כמובן שדי מהר התחרטתי על זה, על זה שבכלל התחלתי לדבר איתו מלכתחילה ושנפגשנו ושהתנהגתי בצורה כזאת, אבל שוב, לפני עשר שנים המצב לא היה כפי שהוא היום. הייתה איזושהי תמימות באוויר, לא הייתה מודעות כל כך גדולה כמו היום לפדופיליה, אונס, יחסי מין עם קטינה, ניצול מיני של קטינות דרך האינטרנט וכדומה. ובכן, אף על פי שלכאורה התחרטתי, לא יכולתי לנתק איתו את הקשר. הייתי ילדה-נערה תלותית כזו, במיוחד הייתה חסרה לי תשומת לב גברית (גדלתי בלי אבא), לכן לא יכולתי פשוט לוותר על הכל, על ההרגשה הטובה שהייתה לי איתו.
היחסים שלנו לא היו יחסים תמימים של רומיאו ויוליה. היחסים שלנו התבססו בעיקר על מין. הוא היה מאונן מולי במצלמת רשת, אני הייתי שולחת לו תמונות ערום שלי (מזל שזה היה לפני עשר שנים ושזה לא הוביל לאסון!!). בתת מודע של ילדה בת 14, הרגשתי שזו הדרך היחידה לגרום לו להישאר. היינו נפגשים והוא היה מגיע מוכן עם רעיונות חדשים כל פעם. בקיצור, רצה להפוך ילדה בת 14 שתתנהג כמו מישהי בת 20+, שתהיה מכונת סקס.
אחרי שנה של קשר כזה, שלא היה מוגדר מעולם כקשר זוגי, אפילו לא חברי, החלטתי שהספיק לי והתחלתי להיגעל ממנו ומעצמי. לא רציתי שום זכר אליו יותר. מחקתי את כל מה שקשור אליו ולאט לאט יחסינו נותקו. כמובן שקשר כזה לא יכל שלא להשאיר עליי חותם והקשרים שבאו אחריו היו בעיתיים לא פחות. אך מה שהכי הכה בי, זה שלפני 4 שנים בערך, נתקלתי במקרה בדף הפייסבוק שלו, והזדעזעתי לגלות שהוא שיקר לי בקשר לגילו, ובעצם הוא לא היה בן 18 כפי שסיפר לי, אלא בן 24! פשוט פדופיל!
ואז כל הזיכרונות והכל פשוט הציפו אותי ופלאשבקים מהעבר חלפו בראשי. לא יאומן שהבן אדם נשוי היום, לא יודעת כמה ילדות כמוני הוא השכיב... אני גם לא מתנערת מהאשמה. גם אני אשמה במה שקרה לי. אבל הוא כנראה אשם יותר... הוא היה בן 24 ששיקר, ששכב ושם קץ לתמימות של נערה בת 14! קשה לי להשלים עם זה, קשה לי לא לעשות משהו בנידון. אני רוצה להעניש אותו. מצד שני, אני אומרת לעצמי 'תרפי, זה שייך לעבר, את לא יכולה לשנות שום דבר או לעזור לעצמך ע"י זה שתהרסי לו את החיים או תנקמי'. מצד שני, המחשבה על כמה חוצפה ואומץ יש לבן אדם הזה...
4 שנים אני יודעת את האמת ולא עושה עם זה שום דבר. היום הוא בן 34 ונשוי. יכול להיות שיש לו כבר ילד או אפילו שניים. לפעמים אני חושבת שמה שקרה לי הוא לא הנורא מכל, ושזה יכול היה להתגלגל למשהו נוראי יותר, אז אני מתנחמת בעובדה שהכל הסתיים בצורה חלקה, בלי בעיות, בלי שהוא רדף אותי או איים עליי.
לפני כחודש ראיתי אותו בחדר כושר שבו אני מתאמנת, הוא לא זיהה אותי... ובכן, כנראה שהתפתחתי ב-10 שנים האלה. הוא לעומת זו לא השתנה כמעט... בהתחלה רציתי להיפגש איתו ולבקש ממנו פיצוי כספי בתמורה לעוגמת הנפש שנגרמה לי... לא לסחוט אותו, כי כמובן זה לא חוקי, אלא "לבקש" בצורה כזו שתגרום לו להסכים. לי אין מה להסתיר, ואני יכולה לעבור גם בדיקת פוליגרף אם יהיה בכך צורך. בסופו של דבר, אני לא חושבת שאני אעשה משהו בעניין. לא כי אני כל כך מרחמת עליו, אלא כי אני לא רוצה שום קשר לדברים מהסוג הזה יותר.
אני רוצה להיות 'נקייה' והמקרה הזה גם ככה כבר לכלך אותי מספיק. פשוט עצוב לי על הילדה שהייתי... אם הסיפור שלי גרם לכמה הורים להיות יותר רגישים לילדים שלהם, לשים לב אליהם ולצרכים שלהם, ולמתבגרים/ מתבגרות שקוראים פה להסיק דבר או שניים, אז אני את שלי עשיתי".
לא לנקמה, כן לסגירת מעגל
את הסיפור הלא קל הזה כתבה מ' (24), גולשת באתר הייעוץ הישראלי Ask People, המהווה פלטפורמה אנונימית ונוחה לשאילת שאלות ברחבי הרשת, ולקבלת תשובות, עצות וחוות דעת מגולשים אחרים. האחרונים לא נותרו חייבים ולא פחות מ-24 גולשים ביקשו לחזק את מ'.
גולשת בשם 'נערה בת 16' כתבה לה: "את מקסימה וכותבת ממש יפה, ואני לא יודעת אם תעשי עם זה משהו או תלכי לתבוע אותו, אבל שתדעי בשביל עצמך שמה שעברת זה אונס! לא משנה אם התנגדת או לא התנגדת. גם אם אפילו הסכמת. את מוזמנת לבדוק את החוק, זה נחשב לאונס לכל דבר. אז תעשי את השיקולים שלך אם את באמת מעדיפה לגרום לו סבל ולתבוע אותו ואולי 'להחזיר' לו, אך מצד שני הראש שלך יהיה שוב באותו מקום שהיה לפני 10 שנים... החלטה קשה, מאמינה שאת תבחרי מה שנכון לך".
הגולשת אן ביקשה לנחם, אך גם להדגיש שנקמה אינה הפתרון: "אני כואבת את כאבך, אבל מה יצא לך מזה עכשיו? למה שלא תשחררי את עצמך מהתקופה הזאת? גדלת לבחורה מדהימה וחזקה. אני ממליצה לך בחום לדבר על התקופה הזאת ולהוציא את כל הדברים שאגרת במשך השנים. זה יעזור לך ולא יצוף במשברים בעתיד. ואם את רוצה להתלונן עליו - עשי זאת, אבל לא מהסיבה שאת רוצה לנקום במישהו כי זה לא יעשה לך טוב, ואני יכולה להבטיח לך! שולחת לך חיבוקים ונשיקות!".
גם הגולשת ארט מייעצת להימנע מנקמה, אבל כן ממליצה ליצור איתו קשר ולערוך עמו שיחה: "אם הייתי נמצאת בנעליים שלך (ואלה נעליים גדולות במיוחד)", היא כותבת, "לא הייתי בהכרח נוקמת בו או משבשת לו את החיים - למרות שמגיע לו הרבה יותר על כל העוול הזה. אבל אני חושבת שדווקא הייתי יוצרת איתו שיחה דיסקרטית כלשהי".
"אחרי הכל, הייתי רוצה לסגור את המעגל הזה ובמיוחד לשמוע מה יש לו להגיד היום, אחרי 10 שנים שהוא חי עם ה'פדופיליה' הזו שהוא יצר. בסופו של דבר, חלאה שכזה עוד יקבל את מה שמגיע לו במוקדם או במאוחר, וזה ירדוף אותו לנצח. חייב להיות בו איזשהו חלק של חרטה גם אם הוא קטן, במיוחד כשהוא אדם נשוי ואפילו עוד יותר אם ילדים".
ואתם, מה אתם הייתם מייעצים לה לעשות? כתבו לנו בטוקבקים או בפייסבוק של ynet יחסים.
לפנייה לכתב/ת 
