הישג לעובדי הכור שחלו בסרטן: לא יצטרכו להוכיח שמחלתם נגרמה בעבודה

הכור בדימונה(צילום: גטי אימג'בנק)

פרשת עובדי הכור בדימונה שחלו בסרטן : הוועדה המיוחדת שמינתה הממשלה קבעה שהעובדים החולים מהמרכז לאנרגיה אטומית הגרעיני לא יצטרכו להוכיח קשר בין מחלתם לבין עבודתם, והם יזכו לפיצויים מוגדלים. מסקנות הוועדה לגבי הסדר מול העובדים פורסמו היום (ג'), והן אמורות לחסוך למדינה הליך משפטי שעלול להביא לחשיפה של העבודה במרכז האנרגיה האטומית.

הוועדה קבע כי עובד שחלה בסרטן לא יצטרך להוכיח שמחלתו נגרמה עקב עבודתו. ויהיה זכאי לנזקים נפשיים לפיצוי מקסימלי של עד 500 אלף שקלים. במקרה של נזקים פיזיים הפיצוי יהיה גבוה הרבה יותר. הוא גם יהיה זכאי לפיצויים בגין הפסדי השתכרות צורכי סיעודי ושיעור נכות. הוועדה מצאה גם כי ההסתברות שמחלת העובד נגרמה בשל חשיפה לקרינה או לחומרים מסוכנים במקום עבודה מכופלת בשתיים. הוועדה קבעה שיינתן פיצוי קבוע בסך 75 אלף שקלים לעובד שחלה ולא היה מבוטח.

חבר הוועדה, פרופסור אריאל פורת, אמר כי אחוזי התחלואה בסרטן הערמונית, שד ועור בקרב עובדים בוועדה לאנרגיה אטומית גבוהים משאר האוכלוסייה. עם זאת, מציין פורת כי הוועדה שמעה גם את הטענה ההפוכה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ קיבל את הממצאים של השופט ריבלין ואמר: "חברי הוועדה עשו עבודה יסודית ומעמיקה. אני מקווה שהממשלה תקבל את ההמלצות במלואן".

על פי התובעים, המחלה נגרמה מחשיפה לקרינה מייננת או חומרים מסוכנים. "התובעים במסגרת ההסדר עשויים לזכות בפיצוי ואף אם ההסתברות שקיים קשר סיבתי בין עבודתם לבין התפרצות המחלה נמוכה במידה משמעותית מן הנדרש לפי הדין הקיים", קבעה הוועדה בראשות שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין. על פי המסקנות, עובד שחלה יכול לבחור את ההסדר שהוועדה מציעה או לתבוע את המדינה בבית המשפט. כ-100 תביעות מסוג זה מתנהלות בימים אלה בבתי משפט שונים ואם עובדים יחלו בעתיד הם יוכלו גם לתבוע. "הסתברות לקיומו של קשר סיבתי תיחשב, לצורך הפיצוי, ככפולה לנזק הממשי", נכתב.

ככל שקיים ספק כלשהו בהערכת מנות הקרינה שאליהן נחשפו העובדים, יתווסף לערכן פקטור של 50%. עוד קובעת הוועדה כי לצורך אישור גובה הפיצוי תעמוד דרגת הנכות המינימלית של התובעים לפי ההסדר באופן אוטומטי על 45%. תובע שדרגת נכותו גבוהה מכך, תיקבע לו דרגת נכות התואמת את נכותו בפועל.

הוועדה מוסיפה שמעבר לפיצוי שיחושב לפי "נוסחת ריבלין", יקבל כל עובד שחלה בסרטן ולא היה מבוטח על ידי מקום עבודתו בביטוח מחלות קשות, פיצוי של כ-75 אלף שקל שאינו תלוי בהוכחת נזק. זאת בתנאי שיש קשר סיבתי בין עבודתו למחלתו אפילו בצורה מינימלית.

מאז שנות ה-90 הוגשו לבתי משפט שונים תביעות רבות נגד המדינה על ידי עובדים במרכזי הוועדה לאנרגיה אטומית בעבור ובהווה אשר לקו במחלות ממאירות. העובדים טענו שהתחלואה היא תוצאה ישירה של חשיפה לקרינה מייננת או חומרים מסוכנים במסגרת עבודתם.

תביעות אלה מעוררות סוגיות ייחודיות ורגישות הנוגעות לאינטרסים חיוניים של המדינה. בשל הסודיות המחויבת מאופן עבודתם של התובעים חששה המדינה שהליכים משפטיים עלולים להוות פגיעה ביטחונית,

אף שחלקם מתנהל תחת מעטה חשאיות גמור.

הוועדה הוקמה באפריל 2013 על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני, שהתבססה על החלטת קודמה, יעקב נאמן, ומטרתה להגיע להסדר שאינו מבוסס על הצורך להוכיח אשם, ושייתן מענה הולם, שוויוני, קצר ויעיל לצורך פיצוי. במהלך עבודתה שמעה הוועדה עדויות רבות של מומחים ושל עובדים שחלו, ולמדה על אופן עבודתם.

בראש הוועדה עמד המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אליעזר ריבלין, וחבריה הם החשבת הכללית במשרד האוצר עו"ד מיכל עבאדי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון פרופ' רבקה כרמי, פרופ' אריאל פורת מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' ניר פלד, מומחה לרפואה פנימית במרכז הרפואי רבין.