נדב נפצע בצוק איתן, אחיו נפצע בפיגוע: "בניי גיבורים"

לפני שנה נפצע במבצע צוק איתן סמל נדב, לוחם בגדוד 53 בחיל השריון ואחיו גלעד הגיע לבקר אותו בבית החולים בילינסון. השבוע התהפך הגורל. גלעד, לוחם בגדוד בגדוד 71 שריונר אף הוא, נפצע קשה מאוד בפיגוע דקירה ליד בית ענון ואחיו נדב שהה ליד מיטתו כשהוא מורדם ומונשם. אתמול (ג') בבוקר התעורר גלעד בבית החולים שערי צדק ונדב וההורים נשמו לרווחה.

לפני שלושה ימים מחבל דקר את סמל גלעד בצוואר בעת שכוח צה"ל שהה סמוך לבית ענון צפונית לקריית ארבע. גלעד הספיק לירות במחבל, ראאד ג'ראדאת (22) מהכפר סעיר, שמת מאוחר יותר מפצעיו. גלעד פונה במצב קשה מאוד לבית החולים שערי צדק בירושלים, שם הוכנס לניתוח ובמשך יומיים שכב מורדם ומונשם במחלקה לטיפול נמרץ.

מתאושש. גלעד בבית החולים(באדיבות המשפחה)

גלעד ונדב בשנה שעברה אחרי הפציעה בעזה(באדיבות המשפחה)

אח אחד נפצע בצוק איתן. השני בפיגוע. גלעד ונדב(צילום: מתוך פייסבוק)

(צילום: מתוך פייסבוק)

האב תומר ונדב בבית החולים. "גאה בבנים שלי"(צילום: אלי מנדלבאום)

אתמול הוא התעורר לראשונה, ותיאר בפני משפחתו את הפיגוע: "אני זוכר איך המחבל הפתיע אותי והתנפל מאחור. אני זוכר את הסכין שפגעה בצוואר, הספקתי להסתובב, לדרוך את הנשק ולירות לו בראש לפני שהתמוטטתי". גלעד שמר על הכרה לאורך הפינוי, וזוכר את כל השתלשלות האירוע עד לכניסה לחדר הניתוח. "זה הדבר הכי הזוי שקרה לי בחיים", אמר אתמול למשפחתו.

ההורים של שני האחים לא דמיינו שהם ייאלצו שוב למהר לבית החולים לבקר את בנם הפצוע. הפציעה של גלעד החזירה את אחיו הגדול נדב שנה אחורה, כשנפצע במבצע צוק איתן מפצמ"ר שנפל בשטח כינוס וגבה את חייהם של חמישה חיילים. "נפגשנו בנגמ"שים, אמרנו שלום לחבר'ה שעישנו סיגריה ובום נפל פצמ"ר.הוא פגע בין שני נגמ"שים ונהרגו חמישה חיילים. אני חטפתי רסיס לפנים".

זירת הפיגוע בבית ענון השבוע(צילום: אלי מנדלבאום)

פינויו של גלעד לבית החולים(צילום: גיל יוחנן)

נדב שמר על קור רוח כששמע על פציעתו של אחיו גלעד. חבריו צחקו עליו. "כשאמרתי להם מה קרה, הם אמרו לי 'כולם נפצעים אצלכם'", הוא מספר. "לראות את אחי זה היה כמו לראות עצמי מבחוץ בגוף שלישי. לא הייתי מורדם הרבה זמן כמוהו. זה מוזר שזה הפוך. הוא בא אליי כשישנתי ועכשיו זה הפוך".

תומר: "לא יותר ממחשבות. דיברתי עם גלעד בתקופה האחרונה, שיפתח את העיניים שלא יסמוך על אף אחד, לא על ילד או ילדה, ואותו בוקר הפתיעו אותו".

האב מלא שבחים לכל מי שטיפל בבנו. "כל הכבוד לחבריו בשטח שעזרו לעצור את הדם, תודה למד"א ולפרמדיקים האדירים. תודה לבית חולים שערי צדק ולד"ר מרין ותודה למשטרת ישראל", אומר האב ומספר בגאווה על בניו. "אנחנו משפחת השריון, הייתי במלחמת לבנון הראשונה והרגשתי מה הבנים עוברים כשהם בעזה, אבל יש לי גאווה. יש לי שני בנים גיבורים".