שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אפרים סידון לילדים: סאטירה שפותחת את הראש
    שני ספרים שכתב בשנות ה-70 וה-80 אפרים סידון לילדים כעת רואים אור בשנית, ומציגים ביקורת חברתית ופוליטית על רודנות השלטון, אהבת הכוח וחריגות המסתתרת מתחת למעטפת של עולם מושלם. האם הם רלוונטים לילדי ישראל של שנת 2015? מתברר שיותר מתמיד

    האקלים הפוליטי-מדיני בישראל גורם ליצירות סאטיריות על השלטון, גזענות, דעות קדומות ומאבקי כוח, להיות רלוונטיות מתמיד. כך קורה ששני ספרי ילדים כאלו, שראו אור בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה ורואים עתה אור במהדורה חגיגית-מחודשת, ככל הנראה גם בחסות חוק הספרות והסופרים שגרם להוצאות רבות לפרסם מחדש ספרים ישנים.

     

     

    שני הספרים הללו הם "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" ו"אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" שכתב אפרים סידון ואייר יוסי אבולעפיה. הראשון פורסם לראשונה בשנת 1976 והשני ב-1987, והם נחשבים לפסגת יצירתו של סידון לילדים, לצד "מעלה קרחות" ו"סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון". ארבעת הספרים הללו אוירו על ידי יוסי אבולעפיה.

     

    מלך נערץ שמחוקק חוקים מטופשים (איור: יוסי אבולעפיה)
    מלך נערץ שמחוקק חוקים מטופשים(איור: יוסי אבולעפיה)
     

    אפרים סידון החל לכתוב בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. לאחר מכן - יחד עם קובי ניב, חנון מרמרי וב. מיכאל - הוא יצר את תוכנית הסאטירה המפורסמת, "ניקוי ראש". בנוסף, הוא כתב ל"זהו זה" בתחילת דרכה, וליצירות טלוויזיוניות נוספות כמו "קרובים קרובים", "חצי המנשה" ו"החרצופים". כמו כן, ביטא את כישרונו כסאטיריקן בעיתוני "דבר" ו"מעריב".

     

    בכלל יצירותיו סידון ביקורת חברתית ופוליטית כמי שמשתייך לצד השמאלי של המפה הפוליטית, ועד מהרה הפך לבולטים שבכותבי ישראל. גם ספרי הילדים שכתב במהלך המאה העשרים היו ברובם, בעלי נימה ביקורתית.

     

    "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" נחשב לפורץ דרך בספרות הסאטירית והפוליטית לילדים. סידון הוא חרזן מצוין, שהצליח להעביר את העלילה הדרמטית בחרוז ובמשקל, מלווה בהומור ובתנופה סיפורית מרשימה. כך הוא ריתק דורות של ילדים וילדות והעניק להם חוויה ספרותית משמעותית שמהווה גם שיעור או שניים בפוליטיקה, ובהתחקות אחר מגמות ותהליכים חברתיים.

     

    "עלילות פרדידננד פדהצור בקיצור" מגולל מעשה במלך נערץ אשר בסכלותו החל לחוקק חוקים מטופשים - אך בלתי נעימים ומטרידים - כדי לקבל הוכחה לאהדת העם כלפיו ולהאדרת כוחו. סופו שהודח והוגלה אל אי בודד על ידי העם שאהב אותו ועשה כדבריו, עד שהתמרד.

     


     

    הספר מתאר את מגבלות הכוח של השלטון על ידי הצגת דמות קריקטורית של מלך, שאין בה הוד והדר כלל, אלא רק גיחוך, זאת כדי להצביע על האיוולת שבמעשיו ועל השרירותיות שבה הדברים קורים.

     

    "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו". סאטירה לילדים (איור: יוסי אבולעפיה)
    "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו". סאטירה לילדים(איור: יוסי אבולעפיה)
     

    כבר בספר ביכורים זה, ניכרת הלהטוטנות של סידון בשפה העברית, והניצוץ של החריזה המצוינת שלו עדיין פועל את פעולתו גם שנים רבות לאחר שנכתב. יוסי אבולעפיה - שגם לו היה זה ספר הביכורים כמאייר - הלך עם הרוח של הטקסט עד הסוף, ובהשפעת גדול היוצרים לילדים, טומי אונגרר, שיבץ באיורים ההומוריסטיים דמויות וסצנות מטרידות עד אימה, ובכך הדגיש את החריגות המסתתרת בתוך העולם המושלם לכאורה המוצג בפתיחת הסיפור, ואת ההשפעה ההרסנית של שלטון רודני ועיוור על רווחת תושבי המדינה.

     

    מעצם הביקורת המובעת בה, עלילה זו מעוררת שיח נרחב על שלטון, דמוקרטיה, חוקים,

    מהפכות, משטר רודני, צדק חברתי, היעדר כניעה לשליטים ועוד. גם אם מלוא עוצמת הביקורת החברתית והפוליטית לא מובנית לילדים בתחילה, שכן הפן הסאטירי פונה, מן הסתם, לקהל המבוגרים שיש לו קרקע של השוואה ונקודות התייחסות מוקדמות, ההומור שבטקסט ובאיורים מושך את הילדים  להתעניין בסיפור, וכך הם עצמם עשויים לזהות את הבעייתיות שבמתרחש ולהביע עמדה כלפי המתרחש.

     

    דוגמה נוספת לספר ילדים שפונה לשתי רמות של קהלים: המבוגר המקריא והילד השומע - באופן אינטליגנטי ומוצלח - הוא "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", העוסק בנושאים שכיחים יותר בספרות הילדים ובהם חילוקי דעות, מריבה והפגנת כוח. כיאה לסאטירה, ובהתאמה לכתיבתו של סידון לילדים, המעשה מוקצן - בין אם בהרחקת ההתרחשות למקום רחוק ופסטורלי, בין אם בהצגת הסימביוזה המוגזמת בין שני אחים שתמיד חיו בשלווה, ועד הסיבה המטופשת שבגינה רבו (הדרך הרצויה לשלב רגליים) - ריב שהוביל לאלימות ולשררה, ואף לניתוק מוחלט שנפתר רק דורות לאחר מכן.

     

    הסכסוך הישראלי-פלסטיני יבלוט למבוגרים בסאבטקסט של סיפור המעשה (והחומה, שלה תפקיד בסיפור, היא דימוי ריאליסטי שלא ניתן להתעלם ממנו), אך גם הילדים ייהנו מהדרמה הבלתי פוסקת שסידון מנסח היטב ומאיוריו המצוינים של אבולעפיה. זהו ספר פחות מתוחכם מ"פרדיננד", וכוונת המחבר להנחלת מסר חינוכי עולה במקצת על המהלך האמנותי הספרותי, אבל זוהי עדיין בהחלט יצירה ראויה, ודאי לאור טקסטים עכשוויים יותר לילדים, שבהם המסר הופך להיות חשוב יותר מהסיפור.

     

    "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" ו"אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", מאת אפרים סידון. איורים: יוסי אבולעפיה. הוצאת כתר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אפרים סידון לילדים: סאטירה שפותחת את הראש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים