החרדים דורשים ביטול חוק הגיוס בעד אישור התקציב
חוק השוויון בנטל, שתרם רבות להקדמת הבחירות, יעמוד במרכז המאבק על תקציב המדינה שצריך להיות מאושר בעוד שבועיים בדיוק. המפלגות החרדיות כבר הודיעו שיתנגדו לתקציב אם לא יחול שינוי בחוק. לפיד: "הממשלה מנסה לבצע מחטף"
לאחר שטלטל את המערכת הפוליטית לאורך כהונתה של הממשלה הקודמת ובמידה רבה תרם גם להקדמת הבחירות, חוזר חוק השוויון בנטל לקדמת הבמה וצפוי לעמוד במרכז המאבק על אישור תקציב המדינה בשבועיים הקרובים.
חוק השוויון בנטל הוא למעשה תיקון לחוק הביטחון שתוקן בכנסת הקודמת לאחר שעמד במרכז קמפיין הבחירות של מפלגת יש עתיד, ונועד להגדיל משמעותית את מספר החרדים שמתגייסים לצבא. מיד לאחר הקמתה של הממשלה הקודמת הוקמה ועדת שרים בראשותו של שר המדע דאז יעקב פרי (יש עתיד), ובה גובשו עיקרי המתווה לגיוס חרדים לצה"ל.
לאחר כארבעה חודשי פעילות העבירה ועדת פרי את המקל לוועדה בראשותה של חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי), כיום שרת המשפטים, שתפקידה היה לגבש את טיוטת החוק שיוגש לכנסת. לאחר חודשים ארוכים של התדיינות הגישה ועדת שקד הצעת חוק, שבמסגרתה נקבעו יעדי גיוס לשנתיים הראשונות שהוגדרו כשנות הסתגלות.
אלא שמאז הוקמה ממשלה חדשה, שאינה כוללת את יש עתיד, אבל כוללת את המפלגות החרדיות. כעת, לקראת ההצבעה הגורלית על תקציב המדינה ב-19 בנובמבר, מתכוונות המפלגות החרדיות לנצל את כוחן ולאיים שלא לתמוך בתקציב ללא שינוי בחוק.
שורש המשבר המסתמן הוא ההסכם הקואליציוני שעליו חתמה הליכוד עם יהדות התורה בעת הקמת הממשלה האחרונה, שבו נכתב באופן מפורש כי חוק שירות ביטחון, שעליו עמלה ועדת שקד בכנסת הקודמת, יתוקן. מבחינת החרדים מדובר בעניין עקרוני. "עבורנו זה בלתי נסבל שבמדינת היהודים יהיה חוק ששולח לכלא אדם שלומד תורה גם אם החוק הזה לא מתממש", הסביר אמש גורם פוליטי חרדי.
בשלב זה אמנם נרשמת עמידה ביעדי הגיוס שהוצבו בחוק, אולם בחברה החרדית חוששים מהעתיד, שכן על פי החוק החל משנת 2020 רק 1,800 בחורי ישיבה יזכו לקבל מדי שנה פטור מגיוס. החשש בקרב החברה החרדית הוא ממצב שבו לא מספיק צעירים יתגייסו, וכשהמכסות לא יתמלאו יחול על המשתמטים חוק שירות ביטחון, וכמו כל אזרח ישראלי אחר, חרדי שייחשב עריק מצה"ל ייכנס לכלא באופן מיידי.
במוקד הסערה עומדים חברי הממשלה שנחשבו לתומכים הגדולים של התיקון לחוק הגיוס במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, וכעת נשאלת השאלה אם הם יבחרו להתעקש על שמירה על החוק או יסכימו לשינויים שדורשות המפלגות החרדיות. בראשם עומדים איילת שקד, ממנסחי התיקון לחוק כחלק מעבודת הוועדה שבראשה עמדה, וכן יו"ר מפלגתה, שר החינוך נפתלי בנט.
דמות בולטת נוספת היא ח"כ יואב קיש מהליכוד, שלפני שנבחר לכנסת היה ממובילי מחאת המילואימניקים למען שוויון בנטל. "אנחנו הנושאים בנטל ננצח כי זו הדרך לחברה צודקת", אמר בעבר קיש במהלך המחאה. "אנחנו נאבקים למען עתיד ילדינו". כמו כן בולטים שר הבינוי יואב גלנט וכן ראש השב"כ לשעבר ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שתיים מהדמויות המזוהות יותר עם מערכת הביטחון מבין חברי הממשלה. ואולי מעל כולם, נשאלת השאלה כיצד יפעל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שגם הוא הוביל בעבר הצעות לשינוי בחוק.
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, תקף את הממשלה והאשים אותה בניסיון לבצע מחטף. "זהו אחד החוקים החשובים לנו כחברה ישראלית מאוחדת. אנחנו נותים גיבוי לממשלה בגלל המצב הביטחוני ואז היא מנצלת אותו כדי לפגוע בגיוס לצה"ל. החוק עובד וההוכחה לכך היא שישנה עלייה של 40% בגיוס החרדים ועלייה של 300% ביציאה לעבודה בקרב החרדים".
יש עתיד מובילה את המאבק נגד השינוי, ואתמול עלו חברי הסיעה לנאום במליאת הכנסת והקריאו ציטוטים המשבחים את חוק השיוויון בנטל, שהושמעו על-ידי ח"כים המשתייכים כיום לקואליציה. כך בין היתר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2012: "אני מאמין שהשוויון בנטל חייב לכלול את כל אזרחי ישראל, גם את הציבור החרדי". ציטוט נוסף שהוקרא הוא של שר האוצר משה כחלון, שאמר: "לא אתמוך בביטול חוק השוויון בנטל".
בנוסף, פורום השוויון בנטל ישיק היום מאבק במטרה למנוע את שינוי החוק. "נתניהו כבר הפסיד ממשלה אחת בשנת 2012 מפני שפעל נגד הציבור בנושא הגיוס", סיכם איתי בן-חורין, מראשי המאבק לשוויון בנטל. "אם הוא יפעל שוב בדרך הזו, הוא יאבד ממשלה נוספת".
לפנייה לכתב/ת 
