הפוסטר המפתיע בתיכון - תלבשו מה שאתם אוהבים!

בעולם שבו בני הנוער מתחברים לרשתות החברתיות מגיל צעיר, לא מרוצים אף פעם מהמראה שלהם ורוצים כל הזמן רק להיראות יותר טוב, אשת חינוך מ"אורט גאולה" בתל אביב החליטה להיאבק בתופעה.

"מרינה אוהבת את שמלתה המפוספסת, אך מדורי האופנה טוענים שפסים רוחביים אינם תואמים את מבנה גופה. מרינה, אל תתייחסי למגזינים תלבשי מה שאת אוהבת ומה שגורם לך להרגיש בנוח עם הגוף שלך", נכתב על פוסטר שנתלה בבית הספר. הפוסטר הוא חלק מתכנית חינוכית של תחום כישורי החיים העוסקת בזהות מינית, חיים בחברה רב תרבותית, שוויון בין המינים ועוד.

מרגישים צורך להיות אטרקטיבים

מנהלת התוכנית היא ענבל רהט שגם יזמה את הרעיון, ומספרת: "בני הנוער חשופים להמון מידע ומסרים שחשוב לטווח להם אותם באמצעות אנשי חינוך. בשיעורי כישורי חיים, שאלו שיעורים שבועיים אנחנו מנסות לעשות לבני ובנות הנוער סדר בעולם הזה שהם חשופים לו, הלחץ החברתי שנתונים לו.

"הרבה פעמים הם מקבלים מידע מסולף ומשובש ופה הקול שלנו מאוד חשוב. במסגרת זה גם הכרזה הזאת שתלינו שנעשתה על ידי אמנית בריטית שאותה מצאתי באתר 'שולפת ציפורניים''".

לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו

אני חושבת שבגלל שאנחנו באף נושא לא מנחיתים משהו לאיזה הרצאה חד פעמית ועוברים הלאה אלא עוסקים בנושא בצורה יותר מעמיקה וממושכת לא היה משהו שנחת פתאומי בלי הכנה, זה חלק מתהליך ארוך, התלמידים מכירים את הנושא, אנחנו מדברים עליו והם לא היו מופתעים כשראו את הכרזה".

"הלוואי. אני חושבת שזה אחד הדברים שהכי חשוב להכניס לבתי הספר. המידע מגיע אליהם לצערנו ממקורות שלא היינו רוצים שמשם יקבלו את האינפורמציה הבלעדית והם מאוד מושפעים מרשתות חברתיות, ותעודת הזהות שלהם ברשת היא קודם כל על פי תמונתם ומראה הגוף שלהם וזה מאוד משפיע על דימוי הגוף שלהם. הם מרגישים צורך למשוך את תשומת הלב ולהיות אטרקטיבים ברשת ולפעמים שמים תמונות פרובוקטיביות ולא מודעים לזה, ופה צריך לעשות עבודה ולתווך להם".

מימין לשמאל: מנהל בית הספר סני כרמלי, ענבל רהט וצוות כישורי חיים

"הייתי רוצה שהמודל הזה יהיה בכל בית ספר בארץ. אני רוצה שאנשים שיודעים איך לעסוק בנושא הזה ברגישות ובהקשבה לתלמידים יעסקו בזה בבתי הספר ויהיו קשובים, שיהיו רלוונטים למה שקורה בחיים של בני הנוער גם מחוץ לבית הספר ויאזנו את כל המסרים הבעייתיים. זה תפקיד חשוב שהבית לא תמיד יכול לתת מענה מספק ובתור אנשי חינוך זה התפקיד שלנו".

שואפות אל הבלתי ניתן להשגה

"ממשטרים אותנו באמצעות דימויי גוף ואנחנו גוררים וגוררות את זה איתנו לאורך כל החיים", פוסקת ד"ר סמדר שיפמן, ראש התכנית למגדר באוניברסיטת תל אביב. "כשדימויי הגוף מעוצבים באופן בלתי ריאליסטי למשל באמצעות פוטושופ של דוגמניות וסלביות אנחנו בעצם בגיל מאוד צעיר שואפות אל הבלתי ניתן להשגה. הדימוי של היפה נהיה משהו שהוא רזה, בהיר, נטול שיער ואירופי. כשחושבים על זה במובן של נערה ישראלית, למעשה אומרים לנו תמיד - את לא מספיק יפה ואת לא מספיק רזה, ואז אני תמיד צריכה להוכיח או לשפר את עצמי"

"קודם כל לחשוף את העובדה שהתמונות שאנחנו רואות בטליזיה בעיתון ובאינטרנט עברו פוטושופ וזה לא ריאלי, אפילו בר רפאלי לא נראית כמו בר רפאלי. צריך לחשוף אותם לעבודה שאלו דימויים שגויים ומטעים. שנית, הייתי שמחה לחשוף נערים ונערות למגוון מודלים של יופי גם היסטורית גם בין תרבותית.

"להסביר שאין דבר כזה יפה באופן אובייקטיבי וזו התניה של החברה שיש לה מטרה להעמיד אותנו במקום שננסה לשפר את עצמנו כל הזמן. חשוב גם להגיד לילדים ולילדות שלנו שהם יפים גם אם אני חושבת שלא יזיק לה או לו להוריד שתי קילו, לדעתי בכלל עדיף לא להגיד לה את זה".

"אני חושבת שהלחץ מופנה גם לנערים אבל ממש לא באותה מידה. כעקרון זו דרישה שמופנת לנערות. אין ביטוי מקביל אצל בנים ל'כוסית' וכאן מכנים נערה על שם איבר המין שלה. אני חושבת שלהפוך את דימוי הגוף למוקד הערך שלנו זה דבר נורא הרסני לכל החיים.

"זה משהו שקורה בגיל הנעורים בעידוד סביבתי מאוד מסיבי לא רק הפרסומות והטלויזיה והאינטרנט אלא גם סביבה של בני נעורים שמגלים את גופם ומיניותם מעניקים לזה חשיבות שהיא לא באמת פרופורציונאלית למה שקורה אחר כך בחיים. הביטוי כוסית נתעב מכל כך הרבה סיבות שהופכות את האישה לאוביקט מיני בלבד. צריך כל הזמן לחתור תחת התפיסה הזו כשיש לי ילדים בגיל ההתבגרות. כן זה נחמד להיות יפה ומושכת אבל זה לא כל מה שאת.

6 כללים לגידול ילדים מאושרים: