פצוע בקרב בעזה: "מחבל מקבל טיפול ואני לא"
בזה אחר זה קבלו נכי צה"ל בדיון שנערך בכנסת על היחס המזלזל שספגו לטענתם מהאגף לשיקום נכים במשרד הביטחון. "נפצעתי בפעם השנייה בוועדת הערעור כשרופא הכריח אותי לקפוץ על הרגל העקומה שלי", סיפר חייל מילואים שנפצע ברצועה. יו"ר ועדת הביקורת ח"כ אלהרר: "זו שערורייה"
דיון סוער נערך היום (ד') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שעסקה בתהליכי עבודה באגף שיקום נכים במשרד הביטחון. נכי צה"ל קבלו בדיון על יחס מזלזל, חוסר התחשבות, לעג ואף תשלום-חסר מצד נציגי אגף השיקום. בין היתר סיפרה נציגת האגף כי שלוש עובדות בלבד אמונות על מתן אישור לכ-2,500 תביעות נכות. בדיון עלה כי מאז תחילת אוקטובר 2015 ועד היום הכיר משרד הביטחון ב-19 חיילים, שוטרים ולוחמי מג"ב שנפצעו בפיגועים בגל הטרור הנוכחי כנכי צה"ל.
"מחבל מתאבד, כל הבית מתפורר מול הפרצוף, כל החברים מתפרקים מול העיניים", סיפר עידו גל רזון, לוחם גולני שנפצע במבצע "צלול כיין" ברצועת עזה בשנת 2007. "פיניתי חיילים בידיים. אחרי זה אתם לא ממלאים לי דו"ח פציעה? מי היה אמור לקחת אותי ליחידה לתגובות קרב? נטשתם אותי. למה אתם לא מטפלים בי? אני הרגתי בשבילכם בידיים האלה יותר מ-40 איש. רצחתי. ואימא שלי שילמה לי על הבית חולים בגלל הפציעה שלי בעזה. אני צועק ואני משתין בלילה מפוסט טראומה. כולכם כשלתם. כל המערכת. איך מחבל מקבל טיפול ואני לא?".
"לעיוור אין צורך במלווה בכל שעות היממה"
נחשון ליאור, חייל מילואים שנפצע בצוק איתן, סיפר כי דחייה בהכרה בו כנכה גרמה לעיכוב ניתוח שהיה זקוק לו, ובמהלך התקופה הוא צבר חובות. לדבריו, "נפצעתי בברך שלי, ונפגעתי גם נפשית במידה מסוימת. עוד לא קיבלתי תוצאות לגבי התביעה הנפשית ופשוט חוויתי התעלמות גורפת. במהלך כל השנה הזאת נכנסתי לחובות די גדולים כי לא עבדתי. המצב שלי גם החמיר. נפצעתי פעם שנייה בוועדת ערעור עליונה, כשרופא הכריח אותי לקפוץ על הרגל העקומה שלי. יצאתי משם יותר פצוע. הוא אמר לי לקפוץ על הרגל, אמרתי לו שאני לא יכול, הוא אמר לי לקפוץ. קפצתי. זה החמיר לי את הפציעה".
במהלך הדיון דיבר נכה צה"ל שהתעוור לפני כשלוש שנים כתוצאה מירי טיל נגד טנקים, ועד כה לא קיבל מימון מלא למלווה. רופא באגף שיקום נכים, ד"ר עידו כ"ץ, השיב לו שלעיוור אין צורך במלווה בכל שעות היממה.
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הגיבה לדברים ואמרה: "מדובר בבושה ושערורייה. האגף אמון על שיקום טובי בניה ובנותיה של מדינת ישראל, ואבן יסוד במחויבות של המדינה לנשלחים להגן על המולדת. מסיפורים מזעזעים שהגיעו אליי, האגף אינו עושה עבודתו נאמנה ובוודאי לא בצורה מיטבית, ונערוך כמה דיונים שנצטרך - כדי לפתור את כל הסיפורים הללו". אלהרר קבעה דיון-מעקב בעוד כחודש - ודרשה מאגף השיקום תשובות לכל התלונות.
מנהל אגף הביטחון במשרד מבקר המדינה, תת-אלוף במיל' יוסי ביינהורן, הציג את ממצאי דו"ח המבקר בעניין, שהצביע בעיקר על משך הכרה בנכות ארוך מדי ועל כך שחלק גדול מההחלטות אינו מעוגן בחוק ונתון כולו בהוראות פנימיות – וזאת למרות הוראות היועץ המשפטי לממשלה בעניין.
בתגובה לדברים אמר משה צין, ראש אגף השיקום, כי העובדים מטפלים בנכים בכל שעות היממה, גם בשעות הקטנות של הלילה - אך הם פועלים לפי חוק, ולא הם הקובעים אותו ואת היקף המשאבים לשיקום. הוא ציין את נתוני היקף הטיפול באנשי כוחות הביטחון, שנפצעו בגל הטרור הנוכחי. כולם הוכרו ונקלטו באופן מיידי במסלול מהיר, על מנת להבטיח רציפות בטיפול הרפואי. לדברי צין, במהלך מבצע צוק איתן ולאחריו התקבלו 594 בקשות של חיילים להכרה כנכי צה"ל.
ראש יחידת התביעות באגף, יהודית דויטש, ציינה כי היחידה המטפלת באישור בקשות לנכות מונה שלוש עובדות בלבד, שאחראיות על 2,500 בקשות - "ובמצב שכזה אי-אפשר שהתוצאה תהיה מיטבית. חלק מהעובדה בעיכוב היא חוסר היענות של הפונים, וכבר התחברנו למערכות הממוחשבות של צה"ל כדי לזרז קבלת מסמכים".
חיים בר, יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר לאחר הדיון: "למרות הקושי הרב, אני שמח שנשמעו העדויות הקשות של פצועי ונכי צה"ל, שאותם אנו מלווים ושומעים יום יום. ישנה חשיבות עצומה מצד המדינה לחולל שינוי מהותי ביחס לנכי צהל ובמענה שניתן להם. אי אפשר רק לדבר על חוב מוסרי וערכי לנכי צה"ל, אלא חובה גם לפרוע אותו. אנו נילחם על כך עבור 50 אלף נכי צה"ל".
לפנייה לכתב/ת 
