שתף קטע נבחר

עירומים בבית ליד הילדים

סתיו מתקלח עם דלת פתוחה, אורנה חושבת שזה דבר טבעי שההורים והילדים מסתובבים בבית עם תחתונים ועינת מרגישה חופשי ללכת עם לבוש חלקי למרות שבעלה מתנגד. עירום בבית - כן או לא? יצאנו לבדוק

"אני לא רואה בעיה בעירום. זה לא שאני נכנס לילדים שלי למקלחת בלי לדפוק על הדלת, אבל אני מתקלח עם דלת פתוחה ואין לי בעיה שייכנסו, אם צריכים ממני משהו או לדבר איתי. אני גם לא נועל את הדלת של החדר כשאני מתלבש. זה לא טאבו אצלנו", כך מספר סתיו אדם (48) שחי יחד עם אורנה מלכי לבנה (47) בזוגיות פרק ב', ואיתם מתגוררים הילדים (במשמורת משותפת עם הגרושים) – בן 8, שני בני 12.5, בת 14 ובן 17.

 

אולי יעניין אתכם גם:

האמא שמאיירת את כל האמת על ההריון

איך הורים הורסים לילדים את היצירתיות?

חודשיים הכנות ליום הולדת בלרינות

 

כשהיינו רווקים הכול היה נראה לנו לגיטימי, אפשר להסתובב בבית איך שרוצים, להשאיר את הדלת פתוחה ולעשות מה שנוח לנו באותו רגע, אחר כך נולדו הילדים וכל עוד הם היו קטנים הכול נשאר בערך אותו דבר, אבל מה קורה כשהילדים כבר גדולים ומבינים? האם עדיין הכול לגיטימי?

 

לא עושים עניין אם המגבת נופלת

"אנחנו גרים יחד שלושה חודשים בלבד, שנינו באנו למערכת יחסים של פרק ב', אחרי היכרות משותפת ארוכה", מספרת אורנה מלכי לבנה, בת זוגו של אדם, "אנחנו לא עושים עניין מעירום. למשל, אם אני יוצאת מהמקלחת, אני אצא עם מגבת, וגם אם יקרה מצב שאני מדברת עם אחד הילדים והמגבת נופלת, לא אעשה מזה עניין. למשל, לפני כמה ימים סידרתי את ארון הבגדים של הבנים, ואחד הילדים נכנס לחדר, החליף בגדים לידי והלך לדרכו. למה שיעשה מזה עניין?"

 

סתיו אדם ואורנה מלכי לבנה  (צילום: חיים אשר) (צילום: חיים אשר)
סתיו אדם ואורנה מלכי לבנה (צילום: חיים אשר)

ומה עם הילדים - הם לא מובכים מכל הפתיחות הזאת?

אדם: "חשוב להדגיש שאני לא בעד ולא נגד עירום בבית, זה פשוט משהו שהוא קיים וזה משהו כמו כל דבר אחר - אם מפריע לך משהו בבית, צריך לדבר על זה ולהגיד את זה. כל אחד מתנהג איך שנוח לו. לי לעולם לא הייתה בעיה עם עירום וגם כשעברנו לגור יחד עם אורנה, זה היה טבעי לחלוטין".

 

מלכי לבנה: "בבית שלנו אנחנו משדרים את מה שנוח. אם רואים שזה מביך את אחד הילדים, ברור שלא נעשה לו בכוונה. אם אני אחביא את גופי מהילד שלי, הוא עלול להרגיש לא בסדר עם הגוף של עצמו. אני גדלתי בבית מאוד פתוח וככה גידלתי גם את הילדים שלי. אני לא רוצה להעביר את המסר שהגוף האנושי זה משהו מגעיל ונורא שצריך להסתיר.

 

"אם אני מתקלחת ואחד הילדים מרגיש צורך לבוא לדבר איתי, אני לא אסרב, אמשיך להתקלח ונדבר. גם רואים שמסתכלים אבל לא רואים כלום. היה לי דיון עם מישהי שטענה שכל ילד מתבגר, ברגע שרואה למשל שדיים של אישה, הוא מתגרה באופן אוטומטי, לא משנה, גם אם זאת אמא שלו. בבית נורמטיבי כאשר אין טאבו על עירום, זה דבר רגיל לחלוטין שההורים והילדים יסתובבו בתחתונים".

 

- האם הילדים יודעים להבדיל בין עירום טבעי לבין עירום מסוכן, כמו למשל לראות בן אדם מתערטל בציבור?

מלכי לבנה: "הילדים מאוד מודעים לאיפה שעובר הגבול בין המותר לאסור וזה לא קשור רק לעירום והם גם יודעים מה מביך אותם ומה לא. למשל, הבן הצעיר של סתיו חזר יום אחד הביתה וסיפר שמישהו בבית הספר אמר מילה לא יפה, אבל כשביקשנו ממנו לחזור על המילה, הוא סירב, כי אמר שזה מביך אותו".

 

גם לא בוקסר

יש הורים שהמחשבה על עירום בבית בכלל לא עולה על הפרק מבחינתם ואף חושבים שזה עלול להוביל לדברים מסוכנים. "להסתובב בבית ערומים זה לא מקובל", אומרת ניצן גלאם אסרף, בת 34, אמא לבת 5.5 ובן 4. "הילד שגדל בחופשיות כזו, יכול לחשוב גם מחר או מחרתיים שזה בסדר להראות את הגוף שלו גם במקום אחר – אצל החבר בבית או אפילו ברחוב".

 

משפחת אסרף ( ) ( )
משפחת אסרף

- ומה קורה כשמחליפים בגדים או מתקלחים?  

"כמובן שכשהילדים שלי היו קטנים יותר, בני שנתיים-שנתיים וחצי, התקלחתי יחד איתם, אבל אני לא אסתובב לידם בבית ערומה ואפילו בלבוש תחתון. אני לא אסתובב בבית בחזיה ותחתונים, ואם צריך להחליף בגדים ברור שאכנס לחדר ואסגור את הדלת. אם מישהו מהילדים ייכנס בטעות אם אני מחליפה מכנסיים או חולצה ויראה אותי, אני לא אעשה מזה עניין גדול, אבל זה לא כמו להסתובב בבית בלי בגדים. יום אחד בעלי יצא מהחדר לבוש בתחתוני בוקסר בלבד, אני פשוט הזדעזעתי שהוא מסתובב ככה מול הבת שלו".

 

אמא בעד, אבא נגד

עינת (35) ושרון (31) זרגרי, הורים לבת 4 ובת שנתיים ו-8 חודשים חלוקים בדעתם. "בכל הנוגע לעירום בבית, אני הרבה יותר חופשיה מבעלי", מספרת עינת. "אפשר לומר שהוא ממש מתנגד לזה ואני מכבדת את דעתו. הבנות שלנו כבר רגילות שכשאבא בבית צריך להיות לבושות וכשהן בבית רק איתי, אז אפשר גם ללכת רק בגופיה ותחתונים או אם חם אז בתחתונים בלבד.

 

"גם אני מתאימה את עצמי – כששרון נמצא, אני לבושה יותר וכאשר הוא לא בבית – מרשה לעצמי לבוש חלקי בלבד. בהתחלה הילדות התבלבלו וכשהיה מעיר להן שהן צריכות להתלבש, הגיבו: 'אבל אמא אמרה'. היום הן כבר רגילות ויודעות שיש זמן לכל דבר ועניין.

 

"שרון גם כמעט ולא מקלח את הבנות. אני מקלחת אותן. שוב, כשהוא נמצא בבית, אז אני עוטפת אותן במגבת ולוקחת להתלבש בחדר. אם אני מקלחת אותן כשהוא לא נמצא, אני מרשה להן להתלבש בסלון, עם צחוקים ומוזיקה".

 

- איך מסתדרים ביום יום עם חילוקי הדעות?

אנחנו חולקים דעה משותפת על נושאים רבים, כולל חינוך, אבל יש גם נושאים, כמו זה שדעותינו שונות לחלוטין. אני חושבת שההבדל בגישה ביני לבין שרון בא מהבית. הוא גדל בבית שמרני יותר ואני אישית מאמינה שהבנות שלי צריכות להרגיש חופשי עם הגוף שלהן, לאהוב אותו.

 

"כשהייתי קטנה עברתי הטרדה מינית ולכן נושא המודעות חשוב לי מאוד. מגיל קטן אני מלמדת את שתי הבנות להציב גבולות ולדעת בבירור מה מותר ומה אסור. אני מאמינה שאני הדמות המרכזית בחייהן ומהווה להן דוגמה לאהבה עצמית וביטחון עצמי, קבלה והכלה של הגוף והנפש".

 

הילדים לומדים את הגבולות מההורים

"היחס שלנו לגוף עירום, גם בתוך המשפחה, הוא עניין תרבותי וחברתי", מסבירה נועה לוביאנקר, פסיכולוגית קלינית. המסר שההורים מעבירים לילדים בבית הוא המסר החינוכי/התרבותי של אותה משפחה. כל עוד זה נמצא בגבולות הנורמה החברתית והתרבותית במדינה בה הילדים גדלים, ללא היווצרות פערים של חוסר נוחות – זה מקובל. מה שצריך להיות המצפן, בעיני – זה שאף אחד במשפחה לא מרגיש חוסר נוחות בנושא הערום של עצמו או של הסובבים אותו – גם הורה וגם ילד".

 

באיזה גיל צריך כבר לשים לב?

חשוב מאד לקחת בחשבון גם את שלבי ההתפתחות של הילדים, כדי להבין את הרגישויות שלהם לנושא. לדוגמה, בינקות העירום ההורי והילדי מאד מקובל, המגע של עור בעור, למשל הוא מאד חשוב להתפתחות תקינה של תינוק. בגיל שנה וחצי שנתיים הילד מתחיל ללמוד את הגוף שלו ולזהות את החלקים השונים בו. בגיל הזה ילדים מגלים סקרנות גדולה להבדלים בין בנים לבנות. הסקרנות הזאת היא מאוד בריאה ולכן חשוב לתת לה מקום.

 

אין קשר בין כמה עירום יש בבית, ההתעניינות הזאת באברי הגוף ובאברי המין תמיד תהיה שם מבחינת הילד. חשוב מאוד שלילד יהיה נוח עם הגוף שלו, שהוא יוכל לחקור וללמוד אותו, כמובן שבגילאים בוגרים יותר, בהתאם להשקפה חברתית, אפשר להנחות את הילדים לעשות את החקירה הזאת באופן פרטי.

 

לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו

 

"גיל ארבע עד חמש מצוין בספרות כגיל בו הילדים בעצם עוברים שלב נוסף בהתפתחות המינית שלהם. הם מגלים סקרנות מאוד גדולה וגם עוררות מינית מוגברת אשר תואמת את הגיל שלהם (ושונה מעוררות מינית של בוגרים, כמובן). בשלב זה חשוב מאוד לשים לב, במקרה שיש עירום בבית, האם זה לא גורם לילד מבוכה".

 

- מה קורה אם נראה שהילדים מובכים?

"אם מתעוררת מבוכה וגם אם הילד לא אומר את זה במילים, אולי זה הזמן לעשות איזשהו שינוי. פסיכולוגים מציינים את הגיל הזה כגיל בו כדאי להפסיק מקלחות משותפות של הורים וילדים בני המין השני: אמא עם בן או אבא עם בת. זה לא אומר שצריך להפסיק לקלח את הילדים, אפשר לחשוב על כל מיני דרכים שההורה יכול לקחת חלק במקלחת בלי לחשוף את הגוף שלו".

 

"כאשר אנחנו מדברים שחשוב לשים לב לעניין של פרטיות, זה לא אומר שצריך להפסיק לענות על שאלות הילדים וגם מאד נכון לדבר איתם על הנושא. זה נכון מאד בהתייחס לחברה בה אנחנו גרים. יש חלקי גוף שהם פרטיים.

 

"אפשר להגיד את זה או גם לשמש דוגמה אישית. למשל, כשמגיע אורח, מתלבשים. באופן כללי הגבולות שהם לומדים מההורים אלה גבולות שהם משתמשים בהם בהמשך חייהם. מאוד חשוב להדגיש עבור הילד את ההבדל בין בני הבית לאנשים זרים, כדי לשמור עליו.

 

"בגיל חמש-שש סימני מבוכה יכול לבוא גם מהילד עצמו. בנים יכולים להתחיל להתחבא מאמא, בנות יכולות להתחיל להתחבא מאבא. חשוב לשים לב לסימנים האלה, כי אם הם מסמנים שזה משהו מביך מבחינתם, זה מסמן את הגבול שלהם.

 

באופן כללי, עירום הוא עניין תרבותי. יש משפחות שירגישו שבבית שלהם זה בסדר וזה לא יגרום למבוכה לאף אחד מהנוכחים. האופן בו ההורים מתנהגים בבית זו ההכתבה החינוכית והתרבותית שלהם. כדאי לשים לב לסימנים התפתחותיים של הילדים, כל ילד לגופו. ולפעול לפי זה, בלי לעורר מבוכה או חוסר נוחות".

 

את השיחה על איך באים ילדים לעולם כבר עשיתם? צפו בסרטון של הילדה שמסבירה בדרכה המיוחדת:

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
דוגמה לאהבה עצמית, קבלה והכלה של הגוף והנפש
צילום: shutterstock
מומלצים