מה זה זה? על חומרי גלם לא שיגרתיים

בשיתוף "שרונה מרקט"

סיבוב יעיל בשוק יכול לא רק לצייד אתכם בפרודוקטים הכי טריים והכי יפים שיש, אלא גם בחומרי גלם לא שיגרתיים, המגיעים אלינו ממקומות רחוקים או קרובים. לעתים, לא דרוש יותר מתבשיל יוקה או זילוף קל של שמן האמפ, בשביל לסחוט מבטי התפעלות מהאורחים, כולל מהבשלנים המנוסים שבהם.

כן כן, גם אנחנו נחשבים - בעיני עצמנו או בעיני האורחים שלנו - לכאלה שמבינים הכל בבישול ויודעים הכל על חמרי גלם, גם לנו יכולות להסתתר הפתעות בין הדוכנים, וגם אנחנו יכולים למצוא חומרי גלם שלא הכרנו לפני כן.

(צילום: ירון ברנר)

לפניכם כמה מהמוצרים היותר מעניינים שמצאנו בשיטוט בין הדוכנים של שרונה מרקט. זה הזמן לאמץ חומר גלם חדש למטבח:

פּלנטיין (פלאטנו)

המראה עלול להפתיע, אבל לא מדובר באמת בבננה ענקית עם קליפה עבה שצבעה נע בין ירוק לצהוב שחום. הפלנטיין, שעלה לארץ מדרום אמריקה, הוא ספק פרי ספק ירק, ותוכו דומה לתפוחי אדמה מתקתקים. אי אפשר לאכול אותו כשהוא טרי, ויש להכינו באחת מצורות הבישול המתאימות לו.

מה עושים עם זה:

הפלנטיין מתאים להחליף את תפוחי האדמה הרגילים כשהוא מבושל כפירה או מטוגן כצ'יפס. אפשר להשתמש בפלנטיין המתוקים יותר להכנת קינוחים.

איפה משיגים: פורטובלו, 25 ש"ח לק"ג.

(צילוםף ירון ברנר)

יוּקָה, קסאווה

סוג של תפוח אדמה מחצי הכדור הדרומי, שממנו מכינים את גרגירי הקסם הנקראים טפיוקה. מתחת לקליפה החומה מסתתרת היוקה, שהיא מאוד עמילנית ומתקתקה.

מה עושים עם זה:

כמו בטטות, היוקה מתאים גם לבישול כפירה או בתבשילים וגם לטיגון כצ'יפס.

איפה משיגים: פורטובלו, 25 ש"ח לק"ג.

(צילוםף ירון ברנר)

ביטר למון

סוג של מלפפון טרופי שמגיע אלינו מסרי לנקה. הביטר למון נחשב לבריא במיוחד - מלבד הגרעינים, אותם חייבים להוציא.

מה עושים עם זה:

מיועד לבישול ארוך, למשל כשהוא ממולא באורז או בבשר.

איפה משיגים: פורטובלו, 18 ש"ח לק"ג.

(צילוםף ירון ברנר)

בק צ'וי

בעין הבשור מגדלים את הירק הזה, שהוא מעין כרוב סיני, למרות שהוא מזכיר במראהו את המנגולד. הבק צ'וי נקלט במטבח הישראלי בזכות ערכיו התזונתיים ושימושיו.

מה עושים עם זה:

את עלי הבק צ'וי אפשר לבשל, לאדות, להקפיץ ולטגן.

איפה משיגים: איכר הבריאות, 10 ש"ח לצרור.

(צילום: ירון ברנר)

טחינת אגוזים

בקרב חובבי האוכל הבריא ממרחים טבעיים על בסיס אגוזים הם חלק בלתי נפרד מהתזונה – ובראשם השקדייה המפורסמת. איזה כיף להגדיל את התפריט עם כמה מוצרים נדירים יותר: טחינת גרעיני דלעת, טחינת אגוזי ברזיל, טחינת אגוזים וגם חמאת מקדמיה, חמאת קשיו וחמאת פקאן.

מה עושים עם זה:

כל מה שהייתם עושים עם חמאת בוטנים או ממרח שוקולד.

איפה משיגים: אנשי הזית, 50-35 ש"ח ל-200 גרם.

(צילוםף ירון ברנר)

חמאת כמהין

חמאה מזוקקת פעמיים שנמכרת בגוש ענקי בטמפרטורת החדר – ללמדכם כמה מעט נוזלים נותרו בה. שלושה טעמים יש: בטעם טבעי, בתוספת מלח ובתוספת כמהין. אפקט הכמהין אמנם מצמצם את אפשרויות השימוש בחמאה, אך הוא פשוט נהדר.

מה עושים עם זה:

מורחים על פרוסת לחם טרי ומתענגים. מתחכמים ומוסיפים למנות כמו פסטה ותפוחי אדמה בתנור.

איפה משיגים: באשר, 29.90 ש"ח ל-100 גרם.

(צילום: ירון ברנר)

מיץ יוזו

היוזו הוא פרי הדר ממוצא יפני שדומה לאתרוג. טעמו לימוני, אך ארומטי ועמוק. מיץ היוזו ישדרג כל סלט ויקפיץ כל מנה לרמה של מסעדה.

מה עושים עם זה:

כל מה שעושים עם לימון, רק עשר דרגות טוב יותר.

איפה משיגים: מזרח ומערב, 198-110 ש"ח לבקבוק.

נוזל עישון

בבקבוקון הקטן מסתתר לו נוזל שהוא בעצם תמצית של עשן מסונן במים, ללא הרעלים. יש אפילו טעמים: פקאן, תפוח, היקורי ומוסקט.

מה עושים עם זה:

דרך נהדרת להוסיף טעם מעושן לכל דבר שרוצים לעשן או להעניק לו את הטאץ'.

איפה משיגים: מזרח ומערב, 21 ש"ח לבקבוקון.

(צילוםף ירון ברנר)

טחינה משומשום מלא מונבט

הדור השלישי של הטחינה: לא רק שזאת טחינה, אלא שהיא משומשום טהור. לא רק שהוא טהור, הוא גם מלא. לא רק שהוא מלא, הוא גם מונבט.

מה עושים עם זה:

מאמצים במקום הטחינה השגרתית ונהנים מערכים תזונתיים משופרים ומיכולת קלה יותר לעיכול.

איפה משיגים: אניס.

(צילוםף ירון ברנר)

מאשיה

זה אולי נראה כמו קליפות בוטנים מיובשות, אבל חבל מאוד לזרוק את זה לפח. מאשיה היא הקליפה היבשה של אגוז המוסקט, וכשטוחנים אותה היא הופכת לתבלין מומלץ בפני עצמו. משמשת בעיקר במטבחים ההודי והמרוקאי.

מה עושים עם זה:

מוסיפים בזהירות ובקמצנות לתבשילים, ובמיוחד למנות בשר.

איפה משיגים: קליית חממה.

(צילום: ירון ברנר)

שעועיות מיוחדות

אל סוגי השעועית הפושטיים שתמצאו בכל סופרמרקט מצטרפות בשנים האחרונות כמה שעועיות חדשות בסצינה: שעועית מש - קטנה וירוקה, שעועית אזוקי - אדומה כהה ושעועית ברבוניה – ורודה ומנומרת. לכל אחת מהן טעם מובחן ויכולות בריאותיות משלה.

מה עושים עם זה:

כמעט כל מאכל שמכינים עם שעועית ירוויח מגיוון השעועית עצמה, יעידו לא מעט טבעונים. האזוקי, למשל, היא בעלת טעם מתקתק ומכינים ממנה ממתקים יפניים רבים (ומוזרים).

איפה משיגים: אזוקי ומש – אניס; קליית חממה; ברבוניה – קליית חממה.

(צילום: ירון ברנר)

(צילום: ירון ברנר)

אמרנט

הבן דוד הקטן של הקינואה הוא חבר של כבוד במטבחי הטבעונים והשומרים על תזונה בריאה.

מה עושים עם זה:

משתמשים כמו בקינואה לתוצאה עדינה יותר.

איפה משיגים: אניס, 24.90 ש"ח ל-500 גרם.

שמן המפ

שחקן בנבחרת הסופר פודס, המאכלים הנחשבים למזינים והטובים ביותר לאדם, שמן ההמפ עשיר מאוד בערכים תזונתיים ובריא מאוד. מבחינה קולינרית יש לו טעם אגוזי מעניין.

מה עושים עם זה:

רצוי לא לחמם, כדי לשמור על הסגולות התזונתיות שלו, להוסיף לרוטב של סלטים ולזלף על מנות מתאימות.

איפה משיגים: משק זינגר, 99.90 ש"ח לבקבוק של 250 מ"ל.

(צילוםף ירון ברנר)

בוטרגה

שעווה לבנה שמגנה על מאכל שמגיע אלינו מהימים שבהם לא היו מקררים ועל האנשים היה למצוא פתרונות שימור. הבוטרגה היא למעשה גושים של ביצי דגים מיובשים ודחוסים, שטעמם דג מלוח מרוכז. בסרדינה יש יש שלושה סוגים: בורי איטלקי, בורי צרפתי וטונה.

מה עושים עם זה:

פורסים דק-דק-דק ואוכלים כמו שזה על פרוסת לחם עם חמאה, מפזרים על פסטה במקום פרמזן, מוסיפים לסלט ניסואז ועוד. לאחר הפתיחה חשוב לשמור אטום במקרר.

איפה משיגים: סרדינה, 65-55 ש"ח ל-100 גרם.

(צילוםף ירון ברנר)

שמנים וחומצים מיוחדים

מספיק מבט קצר על תוויות הבקבוקים בפום פאס כדי להבין שפרודוקטים כמו שמן, חומץ וליקר הם עולם ומלואו. מומלץ למשל לנסות שילובים של שמני האגוזים (שמן גרעיני דלעת, שמן אגוזי לוז, שמן אגוזי מלך, שמן בוטנים קלויים) עם חומצי בלסמי מתוקים (אוכמניות, פטל, תמרים ותאנים).

מה עושים עם זה:

רוב השמנים האלה לא מיועדים לבישול אלא לשימוש בסלטים או לזילוף על מנות לאחר הבישול וטרם ההגשה.

איפה משיגים: פום פאס, 127-105 ש"ח ל-250 מ"ל, כולל מחיר הבקבוק.

(צילוםף ירון ברנר)

מלח הימלאיה

לפני כמה שנים היתה סערה במטבחים, כשהסתבר לאנשי הקולינריה ולבשלנים שהמלח הלבן הרגיל שלנו הוא רק דוגמה אחת מעולם המלח העשיר – מלחים בצבעים שונים ומשונים ובשלל טעמים ואיכויות נכנסו לחיינו. מכל אלה נשאר איתנו בעיקר מלח ההימלאיה הוורדרד שטעמו עדין, וזאת בזכות סגולותיו הבריאותיות: הוא פחות מעובד, דל בנתרן, עשיר יותר במינרלים ומשמעותית בריא יותר ממלח רגיל.

מה עושים עם זה:

למלח ההימלאיה טעם עדין ואפשר להשתמש בו במקום המלח הרגיל בבישול ובתיבול.

איפה משיגים: אניס, קליית חממה.

(צילוםף ירון ברנר)