חיוך במקום אזיקים: בימ"ש לשיקום עבריינים

שיקום במקום ענישה, חיוך במקום אזיקים. זה המוטו של בית המשפט הקהילתי בבאר שבע, שהוקם על מנת לצמצם את תופעת הפשיעה החוזרת ולהעניק פתרונות כוללים לבעיות המובילות לפשיעה. "זה עולם אחר לגמרי מבית משפט פלילי רגיל", מספר אורן (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה). "שם אתה יושב בתא, עצור עם אזיקים. כאן כולם עם חום ואהבה, כולל המשטרה, ורואים שהשופט מחייך אלייך". צפו בכתבה.  

הנחת היסוד בבסיס הקמת בית המשפט הקהילתי הראשון בארץ היא שחלק נכבד מהעבירות הפליליות מתבצעות על רקע של בעיות חברתיות-כלכליות שפעמים רבות מובילות לעבריינות חוזרת. לפיכך, מודל "בתי המשפט לפתרון בעיות", שפותח בעשורים האחרונים בארצות הברית, נועד להתמודד לא רק עם העבירה עצמה והענישה הנלוות לה, אלא גם עם הגורמים לעבריינות.

"בית משפט לפתרון בעיות"(צילום: רועי עידן)

אבל גם הוא הופתע. בית המשפט הקהילתי, שהוקם במסגרת שיתוף פעולה בין הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, המשטרה, משרד הרווחה, עיריית באר שבע ועמותת "אשלים" של ארגון הג'וינט, החל לפעול בבאר שבע אשתקד ולאחרונה נחנך בית משפט דומה גם ברמלה. בבירת הנגב הוקם בית המשפט לאחר שגובש צוות מיוחד הכולל שופטת, קצינות מבחן ייעודיות, סנגור מהצוות הפנימי של הסנגוריה הציבורית, תובעים משטרתיים, רכז צוות מטעם עמותת "אשלים" ועובדת סוציאלית מטעם אגף הרווחה בעיר.

עד כה, כמעט שנה מאז שהחל לפעול, הופנו 45 מקרים לבית המשפט הקהילתי בבאר שבע, אל השופטת דרורה בית אור, וחמישה מקרים נוספים נמצאים בשלבי בחינת ההתאמה. שליש מאלו שהופנו הם נשים, כשני שליש - הורים לילדים. כמחצית מאלו שבית המשפט הקהילתי החל לטפל בהם סבלו מהתמכרות כלשהי, וכולם התמודדו או מתמודדים עדיין עם עוני. לבית המשפט הקהילתי השני שנחנך, ברמלה, הופנו מתחילת שנת המשפט 15 מקרים לטיפול, ו-15 נוספים נמצאים בהליכי בדיקות התאמה.

השופטת דרורה בית אור(צילום: דוברות בית המשפט )

כחלק מהתהליך, נבחרים הנאשמים שמתאימים לטיפול בבית המשפט הקהילתי, בעקבות המלצה של שירות המבחן ובהסכמת הצדדים. "אנחנו מעורבים מהשלב הראשוני, כשאנחנו ממיינים את האנשים שמתאימים לפה", מפרטת אסנת חמו, סגנית קצינת מבחן מחוזית בבאר שבע. "אנחנו בודקים אם הבן אדם נמצא בשלב שהוא רוצה לעשות שינוי משמעותי כדי לא לחזור לבית משפט על עבירות דומות".

ההליך המשפטי הייחודי מתחיל בהתייצבות הנאשמים בפני שופטת בית המשפט הקהילתי מדי שבועיים. בראשית ההליך מבהיר בית המשפט לנאשמים את המטרה ומברר שוב את נכונותם להשתתף בתהליך. במסגרת זו מובהר לנאשם כי בעצם כניסתו להליך מוטלת עליו אחריות להתגייס באופן מלא לתהליך השיקום ולשתף פעולה עם בית המשפט, שירות המבחן וכל גורם אחר שיהיה מעורב בכך.

תוכניות השיקום נבנות על ידי קצינות המבחן, בהתייעצות עם העובדת הסוציאלית הקהילתית של התכנית. בכל תוכנית שיקום קיימת התייחסות לכלל מעגלי החיים של הנאשם - ובכלל זאת למשפחתו ולמקום עבודתו. הנאשם מצדו נדרש להתייצב לפגישות אישיות קבועות עם קצינת המבחן ועם גורמים טיפוליים נוספים, להגיע למפגשים של קבוצה טיפולית וכן להתייצב לפגישות שנקבעו לו עם גורמים בקהילה בתחומים שבהם הוא נזקק לסיוע. כמו כן, נדרשים הנאשמים למסור מדי שבוע בדיקות שתן ונשיפה.

רפ"ק איה קמושביץ: "שמים את השיקום לפני הכול"(צילום: רועי עידן)

אם הנאשם מפסיק לשתף פעולה או לא ממלא אחר אחת הדרישות, קצינת המבחן מקבלת על כך דיווח, שמועבר גם לצוות המשפטי. דיווחים דומים מועברים גם במקרה שהנאשם מגיע להישגים ומראה נכונות חיובית. "כשצריך לנזוף ולהרתיע אנחנו עושים את זה, אבל כשבן אדם פועל לפי התוכנית שנבנית לו, צריך לחזק אותו. זה תהליך קשה מאוד לנאשמים", מסבירה עו"ד עינת סנדלר-לייב, מרכזת בית המשפט הקהילתי בבאר שבע.

רב פקד איה קמושביץ, ראש שלוחת תביעות במחוז דרום, מוסיפה: "בבית המשפט הקהילתי הייחודיות היא ששמים את השיקום לפני הכול. אנחנו כמשטרה רגילים לאכוף ולהרתיע, היום אנחנו מסתכלים על התפקיד באופן שונה - לפעול למניעה ושיקום". ודני, נרקומן לשעבר, מסכם את החשיבות במשפט אחד: "במהלך החיים איבדתי הרבה אנשים בגלל השימוש בסמים, ישבתי בהרבה בתי סוהר ומעצרים, ופה ההתנהלות אחרת, יותר מבינה. הם לא באים להעניש, כאן הם באים לסייע ולעזור".