שתף קטע נבחר

 

עיר בהפסקה: בתל אביב הכי פחות ילדים ביחס לאוכלוסייה

העיר שהפכה לעשירים בלבד גרמה למשפחות עם ילדים לחפש מקום מגורים אחר. בנתוני הלמ"ס המתפרסמים לרגל "יום הילד" מתברר שאת המשפחות הצעירות תמצאו באשדוד, בפתח תקווה וברחובות. בעשור האחרון הצטמצם כמעט לחלוטין הפער בפריון בין נשים מוסלמיות לנשים יהודיות

 

 (צילום: אבי מועלם, shutterstock) (צילום: אבי מועלם, shutterstock)
(צילום: אבי מועלם, shutterstock)

העיר בלי הפסקה היא בעלת שיעור הילדים הנמוך ביותר בישראל מבין הערים הגדולות: רק 21% מתושבי תל אביב הם בני פחות 17. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לרגל יום הילד. מנגד, בירושלים מהווים הילדים 40% מאוכלוסיית העיר.

 

מנתוני הלמ"ס עולה כי בתחילת 2015 חיו בישראל 2.74 מיליון ילדים (הכוונה היא לתינוקות, ילדים ובני נוער עד גיל 17), שמהווים 33% מאוכלוסיית המדינה. 1.945 מיליון מהם יהודים, 713 אלף ערבים ו-82 אלף סווגו כאחרים, כלומר – אלה שלא מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין, או נוצרים שאינם ערבים.

 

מהנתונים עולה כי בכמה ערים גדולות בארץ אחוז הילדים נמוך מהממוצע. בתל אביב ובבת ים רק 21% מהתושבים הם בני פחות מ-17. בחיפה המצב דומה (23%), ונתון דומה יש גם ברמת גן. בראשון לציון, באר שבע וחולון כרבע מהתושבים הם ילדים, וכך גם בנתניה ובאשקלון. בפתח תקווה, רחובות ואשדוד הנתון עומד על כ-30%. מבין הערים שבהן מתגוררים יותר מ-100 אלף תושבים, רק בירושלים (40%) ובבני ברק (47%) – שיעור הילדים גבוה מהממוצע הארצי.

 

היישובים העירוניים שבהם שיעור הילדים הוא הגבוה ביותר הם מודיעין עילית (64%), ביתר עילית (63%), מבוא חורון (62%), טלמון (61.4%), אלעד (60.7%) וחורה (58.3%). מנגד, פרט לערים הגדולות, אפשר למצוא ברשימת היישובים שבהם שיעור נמוך של ילדים את נורדיה (17.2%), קריית ים (20.1%), קריית מוצקין (22.3%) וקריית ביאליק (22.8%).

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

נמל תל אביב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
נמל תל אביב(צילום: מוטי קמחי)

מרבית הילדים בישראל גרים עם שני ההורים (כ-92% מהילדים). כ-212 אלף ילדים, שהם כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אמם (93%).

 

כ-41% מהאוכלוסייה הערבית הם ילדים, לעומת כ-31% מהאוכלוסייה היהודית ו-23% מאוכלוסיית האחרים. ההבדלים נובעים בעיקר מהבדלים ברמות הפריון. עד תחילת שנות ה-2000, מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) בקרב נשים ערביות עמד על כ-4.3 בממוצע לעומת כ-2.6 בקרב נשים יהודיות. אבל מאז הצטמצמו ההבדלים באופן משמעותי: ב-2014 שיעור הפריון הכולל של אישה ערבייה עמד על 3.17 ילדים במהלך חייה, לעומת 3.11 בקרב היהודיות.

 

בלמ"ס בדקו גם את תחום הנישואים. במהלך 2013 נישאו בישראל כ-1,400 נערות עד גיל 17, והן היוו כ-2.6% מהנשים שנישאו בשנה זאת. כ-84% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות. מבין הנערות המוסלמיות שנישאו 53% היו ממחוז ירושלים, 15% ממחוז הצפון ו-19% ממחוז הדרום.

 

ב-2014 ילדו 359 נערות עד גיל 17, מתוכן 288 מוסלמיות ו-58 יהודיות. עבור כ-11% מנערות אלו לא הייתה זו לידה ראשונה.

 

וכמה זה עולה להורים? ב-2014 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים 15,053 שקל. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.4 ממשק בית ללא ילדים (17,590 שקל מול 12,987 שקל). במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על בריאות מסך התצרוכת נמוך בהשוואה למשקי בית עם ילדים (4.8% לעומת 7.0%).

 

לפי דיווחי המשטרה, ב-2014 נפצעו בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים 98 ילדים בני 14-0. מהם חמישה נפצעו קשה ו-93 קל. 90% מהפצועים היו בני 14-10. בנוסף אושפזו בבתי החולים 58 פצועים בגילי 14-0 בעקבות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים שלא דווחו למשטרה. על פי המדד הרפואי ISS, שניים מהם היו פצועים קשה, 14 בינוני ו-42 קל.

 

רוב הפצועים בתאונות הללו היו בנים: 78% מהנפגעים בתאונות שדווחו למשטרה, ו-90% מהפצועים שאושפזו בבתי החולים ולא דווחו למשטרה.

 

עוד עולה מהנתונים כי בשנת תשע"ה (2014/5) למדו 1,728 בני נוער (בני 17-12) לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם 349 סטודנטים באוניברסיטאות, 1,008 באוניברסיטה הפתוחה ו-371 סטודנטים במכללות אקדמיות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
עיר עם מגדלים, ללא ילדים
צילום: מוטי קמחי
צילום: shutterstock
92% מהילדים בישראל מתגוררים עם שני ההורים
צילום: shutterstock
מומלצים